כל הפוסטים בגאולה ומשיח

בתחילת שנת תרנ״ד. מחלות שונות החלו לפקוד את גופו הדווה של הצדיק רבי יהושע רוקח מבעלזא, וייסוריו היו ללא נשוא.

לכאורה, מדוע מתווספת אצל הענוים יותר שמחה? והרי אדרבה: העניו אינו מרוצה מעצמו ואינו בתנועה של "רחבות הלב"? בימים אלה,

  בכל שנה היה הגאון הצדיק רבי משה זאב פרידמן זצ"ל, מגיש את דברי תורה שלו, לספר "כבודה של תורה"

  ה׳תשל״ח התאפיין בליובאוויטש שבליובאוויטש, בסדר מיוחד, בעקבות האירוע של התקף-הלב החמור שעבר הרבי אשר חוליינו הוא נשא וכו׳, בעיצומן

שאלה: קראתי את דברי הגאון האדיר ר׳ אהרן סולובייצ׳יק שליט׳׳א מבריסק שכותב ב׳גילוי דעת׳ שהרבי מליובאוויטש עדיין יכול להיות המשיח,

מאז ומתמיד, עמדו מתפלאים אלו שלא זכו לאורה של החסידות, נוכח ההערצה וחרדת הקודש ־ שרחשו החסידים לרבותיהם, החל מהבעל

שאלה: שמתי לב שבשנים האחרונות, משתדלים חסידי חב״ד בארץ ובעולם לארגן מעמדים של קידוש לבנה ברוב עם ומזכים בזה יהודים

סח כ״ק אדמו׳׳ר מהוריי״צ מליובאוויטש: בנוגע למשיח צדקנו נאמר "והאמונה איזור חלציו". (ישעי׳ י"א). בפסוק כתוב ״והאמונה״. מה באה להדגיש

המושג "רבי" הוא נושא עמוק טמיר ונעלם. מי אנו, אנשים רגילים, שננסה להגדיר מהו "רבי" ? אולם אין לנו אלא

שאלה: אתם טוענים שיש לעשות פעולות בכדי לזרז את ביאת המשיח. מהיכן לקחתם את הרעיון שצריך לעשות פעולות כדי לקרב