כל הפוסטים במועדי השנה

"משנכנס אדר מרבין בשמחה״. דייקו בזה גדולי ישראל, שלא אמרו חז״ל ״משנכנס אדר נשמח״ אלא ׳׳מרבין בשמחה״. מכלל שכל השנה

שלושים יום קודם החג דורשין בהלכות החג״. יום י׳ שבט, הוא יום קבלת הנשיאות של כ״ק אדמו״ר נשיא דורנו, זהו

          חדש תשרי, מכיל בקרבו את הימים הנוראים, שבמרכזם עשרת ימי תשובה. אך טבעי הוא לעסוק

אדמו"ר הזקן פוסק בסידורו שאין אומרים  תחנון מר"ח סיון עד י״ב בו דהיינו ה׳ ימים אחר חג השבועות כי החג

אחרי חג הפסח, בו מדגישים כ״כ את מעלת ה״מצה״ שעניינה ביטול בתכלית, וחומרת האיסור שב״משהו חמץ (טיפה של יישות, רחמנא

בחג הפסח מסתכלת התוה״ק על ה״תיובתות״ באור חיובי, בהנחה שארבעת סוגי ה״בנים״ אין כוונתם "לקנטר" או ״להצדיק עצמם׳׳ – אלא

על הנאמר בסוף המגילה ״כי מרדכי היהודי וגו׳ ורצוי לרוב אחיו וגו' אומרים חז״ל (מגילה ט"ז ב') "לרוב אחיו", ולא

תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד. מהדרין מן המהדרין ב״ש אומרים יום ראשון מדליק

חודש כסלו משופע בחגי גאולה. החל מחג החנוכה בתקופת בית שני, וממשיך בדורותינו אלה: לפני למעלה מ-200 שנה – חג

איתא במדרש: (מובא ב״ילקוט שמעוני" למלכים (רמ"ז קפ"ד.) הבית הראשון שבנה שלמה נשלם בחדש מר ־ חשון וע"פ רוח הקודש