רבי עמרם בלוי

הרב הצדיק רבי עמרם בלוי זצ"ל 

נולד בירושלים בשנת תרנ״ד לאביו הגאון רבי יצחק שלמה זצ״ל בעל ״מלא העומר״ עד הל' חלה, שהיה מצאצאי בעל ה״קרן אורה״. למד בישיבת ״אוהל משה״ אצל הגאון רבי יצחק ירוחם דיסקין זצ׳׳ל. עמד בראש ״נטורי קרתא״ בעיה״ק. נודע כאחד מראשי הקנאים והעומדים בפרץ כנגד כל פגיעה בחומת הדת, ולחם מלחמת ה׳ כנגד הציונות החילונית והמתחברים אליה. בעיקר נאבק כארי כנגד צביונה החילוני של ירושלים והנהיג את ההפגנות נגד הפירצה בחומות השבת והצניעות.

היה בעל מסירות נפש בפועל שלא נרתע משום דבר, גם כשנדרש מאמץ וסבל רב, ואמנם זכה לשבת כמה פעמים בבית האסורים בגלל מלחמתו למען קדשי ישראל. פעם כאשר ישב בבית הסוהר לאחר הפגנה נגד חילולי השבת בירושלים, הלך הגאון בעל ה"חזון איש" לבקרו שם, ואמר שהוא ״הולך לבקר את שבת קדשנו שנמצאת במאסר״.

ביחד עם מאבקיו הבלתי מתפשרים, היה בטבעו איש חסד ובעל מדות תרומיות. על שולחנו סעדו תמיד נדכאים ושבורי לב, והיה מקדיש מזמנו ללמוד שעורי תורה עמם. פעל גם כמזכיר אגודת ״רמתים צופים״ שנוסדה בשת תרפ״א ע״י הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ״ל, ושמטרתה היתה לעזור ליהודים להתעסק בעבודת האדמה על טהרת הקודש, בכדי לקיים המצוות התלויות בארץ. נסתלק ביום ט״ו תמוז תשל״ד.

"אין אני אלא מעתיק הוראות וענינים של נשיאינו"

באגרת ד׳תשכד מכ״ד אלול תשט״ז מעורר אותו הרבי אשר גזע צור מחצבתו היו חסידים של כ״ק אדמו׳׳ר הצמח־צדק, ומבקשו להשתדל בהפצת לימוד תורת החסידות בירושלים, ובקביעת שעורים בזה בבתי כנסת שנתונים להשפעתו. הרבי הוסיף בשולי הגליון: "הבנתי מדברי הרה"ח (אוריאל) צימער שי', אשר ישנם ענינים שכת"ר אין מסכים עליהם ואפשר גם מנגד עליהם וכו'. אבל בוודאי שאין לקשר בזה הומאת האמור (לימוד החסידות) לפועל, ואפילו לא עיכובם לאיזה זמן שיהיה, שהרי ידוע דבר הרמב"ם קבלאת האמתממי שאמרו. ואין אני הזה אלא מעתיק הוראות וענינים של נשיאנו הבעש"טורבינו הזקן, אשר מסרו נפשם על לימוד פנימיות התורה, וציוו להבאים אחריהם שותי מימהם בתוך כלל ישראל, לעשות בזה ככל האפשרי, ומי שיש בידו וכו'".

"מבהיל וביחד עם זה מצער"

באותו היום שכתב הרבי מכתב זה אל הרב בלוי, כתב גם מכתב ארוך אל הגאון החסיד רבי אברהם הרש כהן זצ"ל . הרבי מבקש ממנו לקבוע שעורים בלימוד החסידות באחד מבתי כנסת של "אלו הקוראים לעצמן נטורי קרתא, ובעלון שלהם הדפיסו שימנעו מלימוד תורתחסידות חב"ד כו'… מבהיל… וביחד עם זה מצער…".

הרבי מבטיחו שיצליח בזה, על פי פסק בי"ד של מעלה, "שבכל ענין של תורה, יר"ש ומדות טובות תהיה יד מקושריו והולכי בעקבותיו על העליונה". ומוסיף: "פשוט שכוונתי בקביעות לימוד הנ"ל, הוא לא שיעשה זה בחשאי ומבלי לגלות שזהו לימוד החסידות וכו', אלא שצ"ל ע"ד העשיה של המנגד, היינו שיאמר בפירוש שרצונו לקבוע לימוד בבית כנסת פלוני… ומהנכון שאחד מזמני הלימוד יהיה ביום שבת קודש… שולח אני מכתבי זה מהיר דחוף, בכדי שיתחיל בהשתדלות בזה בתור הכנה לשנה הבע"ל, ומה טוב להתחיל הלימוד בערב ראש השנה, שיזכה את כל השנה שעברה…"

רבי עמרם זצ״ל עוזר בהקמת השיעור בחסידות

הגאון רבי אברהם זצ״ל קיבל את מכתב האקספרס בערב ראש השנה, והוא התחיל לחשוב מה עושים בכדי לקיים את רצון קדשו של הרבי, שיתחילו שיעור חסידות בבית כנסת של נטורי קרתא, עוד ביום זה של ערב ראש השנה. זה היה דבר מאוד לא מציאותי באותם הימים. הוא החליט לגשת ישירות אל הרב עמרם בלוי זצ״ל, ולדבר עמו בגלוי על כך שלא רק שלא יפריע ח״ו, אלא שיעזור לו בזה. ועד כמה התפלא, שכאשר נכנס לביתו של רבי עמרם, ראה שגם הוא עצמו קיבל באותו היום מכתב אקספרס מהרבי, בענין לימוד החסידות, כנ״ל.

ואכן רבי עמרם הזדרז מיד לקיים מצוות הרבי, הוא הבין שהרבי רוצה להוריד כאן קטרוג רח״ל מאלו שכתבו את הדברים באותו העלון. מיד אסף כמה מידידיו מאנשי נטורי קרתא, הם הלכו עם רבי אברהם הרש לבית הכנסת שלהם, והתחילו את השיעור הראשון בחסידות, שיעור שנמשך אח״כ שנים רבות.

ביקור שלוחי הרבי ב״ישיבת המתמידים״ של נטורי קרתא

בכתבה זו מתאים לספר, על ביקורם של י״ב השלוחים של הרבי ב״ישיבת המתמידים״, כאשר ביקרו בארה״ק בשנת תשט״ז. הם הגיעו בכ״א מנחם־אב לישיבה במאה שערים, ונתקבלו על־ידי המשגיח רבי אורי ראזענבערג מראשי ה״נטורי קרתא״. וכך כותבים הם בדו״ח ששלחו אל הרבי:

״בקרנו את ״ישיבת המתמידים״ על פי בקשת המנהל ר׳ אברהם לייב קליין. לומדים שם 200 תלמידים כ״י בגיל 16־8, בערב לומדים איזה שעות, וזה בנוסף על לימודם כל היום בישיבות שונות. (עכשיו בזמן החופש לומדים שם כל היום כולו). הראו לנו רשימה מתלמידים שקבלו על עצמם לשנן בע״פ סכום מסויים של דפי גמרא. יש אחדים שקבלו לחזור מג' עד ה' מאות דפים, והשאר הם פחות מזה. ועבור זה מקבלים מתנות מהישיבה.

״המשגיח דשם ר׳ אורי ראזענבערג נאם בפני התלמידים, והרבה להפליא את פעולות ליובאוויטש, והזכות שיש להם לישיבת המתמידים, ששלוחי הברי  באו לבקרם ולנאום בפניהם״.

(פנימיות 56 בין המיצרים ה'תשנ"ח – מאת הרב שלום דב וולפא)