הדרך לחב"ד
היה זה בשנת תשכ״ז, חודשיים לאחר פרוץ מלחמת ששת הימים. הרב יגאל פיזם, אז משגיח רוחני בישיבת בנ׳׳ע ׳פרחי אהרן׳ בקרית שמואל, מגיע לביקור בביתו היישר משירות המילואים הממושך במהלכו נלחם ברמת הגולן מתחילת המלחמה. הרב פיזם עובר ליד הישיבה בדרכו מתחנת האוטובוס לביתו. מה שהתחולל היה קשה לתיאור. מאות תלמידי הישיבה ליוו אותו הביתה בהערצה במין תהלוכה ספונטנית. בסוג של מצעד ניצחון.
מה הביא אותו ׳לחצות את הקווים׳ ולעבור רשמית לחב״ד?
הסיפור מתחיל בעצם מכך, שהרב פיזם זצ"ל, בן למשפחה דתית לאומית צפתית, ממקימי המדינה, שאביו הוא בנו של חסיד סדיגורא מובהק, המקפיד להתפלל עם ״גרטל חסידי״, מצאצאי הבעש׳׳ט הקדוש והרה׳׳ק ר׳ מאיר מפרימשלאן, מגיע ללמוד בכפר הרוא׳׳ה והופך להיות אחד מתלמידיו הקרובים של הגאון הרב משה צבי נריה זצ״ל.
השנים הן תשי״ז־תשי״ח. בישיבה בכפר הרוא״ה, התקיימו שיעורים בספר התניא על ידי המשפיע הדגול הגה״ח הרב מאיר בליז׳ינסקי ע"ה. משנודע לרב פיזם על שיעורי התניא, החליט להשתתף בשיעוריו באופן קבוע. הוא לא שיער שאלו יבעירו בקרבו את הניצוץ החסידי… בודאי שלא שיער שיום אחד הוא יזכה להיות ראש ישיבת חב״ד בקריות ורב הקהילה החסידית בקרית שמואל…
שיעורי התניא של המשפיע הענק הרב מאיר ע״ה הצטיינו בשל אופן מסירתם המיוחדת. השיעורים שהתקיימו בעידודו של הרב נריה זצ״ל, גרמו להתעמקות של התלמידים. השיעורים היו מועברים בצורה מאלפת ומרתקת. המשפיע ניחן בכישרון הסברה מדהים והיה מעמיד באופן מוחשי וחי מול העיניים את המושגים המופשטים ביותר בחסידות. אי אפשר לתאר את המהפכה שחולל המשפיע ר׳ מאיר ע״ה בשיעוריו.
שניים מתלמידי הישיבה, ידידיו הטובים של הרב פיזם, הרב יוסף הרטמן שליט׳׳א מנחלת הר חב״ד, יקיר החינוך הדתי ומחבר ספרים, והמשפיע הרב דוד קרץ ע״ה מעפולה, עזבו בשלב מסויים את ישיבת כפר הרוא״ה ועברו ללמוד בישיבת ׳תומכי תמימים׳ ששכנה אז בפרדס בלוד, תחת הנהגתו של המשפיע החסידי האגדי הגה״ח הרב שלמה חיים קסלמן זצ״ל.
חבריו אלו שלחו אליו לישיבה שיחות משוכפלות של הרבי. באותה תקופה כבר היה לו סדר קבוע בלימוד תניא מידי יום, כשהוא מצרף אליו מספר בחורים לשיעור מסודר. בחג הגאולה יי׳ט כסלו היה הרב נריה זצ׳׳ל מעודד את התלמידים לנסוע ללוד להתוועדות המיוחדת עם המשפיע ר׳ שלמה חיים זצ׳׳ל.
מתנה חסידית
הרב פיזם מספר בערגה על ההתוועדויות הללו עם ר׳ שלמה חיים. היו מגיעים אליו בחורי ישיבה ליטאיים, חסידיים, וסופרים ומשוררים מחוגי השמאל. פעם אחת, כשר׳ שלמה חיים התוועד בדיבורים פנימיים מעומק הלב, שתה הסופר אהרן מגד ׳משקה׳ ונתן דרור להתעוררותו הרוחנית. הוא התגלגל מתחת לשולחן וזעק ״תוציאו אותי מהקליפות׳׳…
אגב, הרב נריה זצ״ל כיוון את הרב פיזם למישור החב״די, בין השאר גם על ידי כך, שכשהרב פיזם שאלו בשם תלמידי המחזור שלו איזה ספר לרכוש לרב כמתנה לסיום לימודיהם, ענה: ״נדפס עכשיו בכפר חב׳׳ד הליקוטי תורה של אדמו״ר הזקן בעל התניא. אם תקנו לי אותו אשמח מאוד"…
(לימים סיפר הרב פיזם: חשבתי מאז, ״אם הליקוטי תורה טוב לרב שלי, אזי הוא טוב גם עבורי״…)
לאחר לימודיו בישיבת ההסדר ’כרם ביבנה' ושירותו הצבאי, החל לשמש כמדריך לצידו של הרב נריה בכפר הרוא״ה אותו הוא רואה כדמות חינוכית ותורנית מופתית ממדרגה עליונה. הוא המשיך לקבל בדואר את שיחותיו של כ״ק אדמו״ר מליובאוויטש, ואת ביאוריו המופלאים של המשפיע הגה״ח הרב נחום גולדשמיד זצ״ל – "ביאורי הרנ״ג" בתניא, אשר נכתבו מתוך שיעורי התניא של הרנ״ג ברדיו ״קול ישראל".
שמו של איש החינוך המסור הסוחף והיצירתי הלך לפניו. וכך הוא מצא את עצמו עובר לקריות כדי לכהן בתפקידים חינוכיים ותורניים בישיבה התיכונית 'פרחי אהרון' בקרית שמואל בתקופת הזוהר שלה.
בד בבד המשיך ללמוד במשך מספר שנים בשלושה כוללים חשובים, בחיפה ובקרית ביאליק, ונסמך לרבנות על ידי הגר״ע הכרמי שליט"א רבה של קרית שמואל, והגרח׳׳י כהן זצ״ל רבה של קרית ביאליק.
׳להשתפשף׳ בין חסידים
כאן, בישיבה בקרית שמואל, התחזק מהלך ההתחב״דות של הרב פיזם. מחד הוא מלמד תניא ו׳׳קונטרס ומעיין״ ומאידך הוא מארח בכבוד יחד עם ראש הישיבה הגאון הרב ברוך אדלשטיין זצ"ל, את האורחים החב״דים שהגיעו לישיבה: הבחורים ה׳תמימים׳ שהגיעו מכפר חב״ד,הרב שמואל יחזקאל כהן, המשפיע הגה׳׳ח ר׳ וולוול קסלמן, הרב קלונימוס קופצ׳יק והרב משה אורנשטיין ועוד רבים וטובים.
הגדיל לעשות הגה׳׳ח הרב יחיאל מיכל כ״ץ שליט׳׳א, שמידי ליל־שישי היה מוסר פלפול, שיעור תניא והתוועדות לתלמידים. בוגרים לא מעטים עברו לחב״ד, ביניהם אפשר למנות את הגה״ח הרב דוד מאיר דרוקמן, נסעו לרבי ושלחו משם מכתבים מרגשים לרב פיזם.
כל זה, בצירוף לימוד עצמי ו׳השתפשפות' בין חסידים דגולים כמו המשפיע ה'פנימי' הגה״ח ר׳ שלמה קופצ׳יק, הרב החב״די הגה״ח הרב יחיאל מיכל דוברוסקין, והמשפיע האגדי שליח הרבי הרה״ח ר׳ ראובן דונין, עליהם השלום, גרמו לרב פיזם להתקרב ולהישאב לרבי ולתורתו.
(לא התייחסנו כאן להשפעתו הרבה של הרב פיזם על המשפחות של הדור הצעיר בקרית מוצקין, באותם שנים, במסגרת שיעורי הגמרא הגדולים בשבתות והיותו ממקימי בית הכנסת לנוער שם).
תורתו המאירה של הרבי
במכתב תשובה שזכה הרב לקבל מהרבי, בשנת תשכ״ה כותב לו הרבי נשיא דורנו:
"עלי החובה (והזכות) לעוררו על ההכרח לקבוע עיתים בלימוד פנימיות התורה שבדורנו התגלתה בתורת החסידות, קביעות בכל יום ובהוספה ביום השבת אשר קודש הוא לה', ובפרט שככתבו עוסק הוא בהדרכה – שאז כל ענייני תורה ומצוות צריכים להיות אצלו באופן של טופח על מנת להטפיח".
הרב פיזם רוכש את ספרי קה״ת (קרני הוד תורה, הוצאת הספרים הרשמית של חב״ד) ביניהם ״אור החסידות״, שכבש את ליבו, הוגה בספר המאמרים רנ״ט של הרבי מוהרש״ב, ואת התלהבותו חולק עם מושפעיו ותלמידיו. מה שגורם לו התרגשות והתפעלות, הוא הלימוד בליקוטי שיחות של הרבי. הרב פיזם שכבר אז היה דורש בבתי כנסת ומוסר שיחות בישיבה, מגלה את השלימות הבלתי מצויה המתגלית בליקוטי שיחות של הרבי. הכול מואר באור עמוק ומשמח, כל עניין מבואר מכל זווית ופינה, בנגלה ובנסתר, ומיישב את כל השאלות האפשריות המתבקשות, בתכלית ההיקף והשלמות.
״הוא בחר לו ׳חיידר' טוב״
בביקור שערך אביו ע״ה עם בניו שיחיו אצל כ״ק אדמו״ר מסאדיגורא זצוק״ל, אמר עליו לאדמו״ר: בני זה בחר לו חסידות אחרת, חסידות חב״ד. נענה האדמו״ר ואמר: "הוא בחר לו ׳חיידר׳טוב״…
לתשרי תשל״ג נסע הרב פיזם לרבי בפעם הראשונה. זאת לאחר שהמשפיע הרה״ח ר׳ ראובן דונין ע״ה אמר לו: "עכשיו המלך בגלות, ואתה יושב כאן שאנן. עוד מעט תהיה הגאולה. וכשאז תבוא אל המלך, ישאל אותך: עכשיו אתה מגיע?… איפה היית כשהייתי בגלות?! למה אז לא ביקרת אותי"…
ה׳יחידות׳ הראשונה
ב׳יחידות׳ הראשונה שלו אצל הרבי הורה לו הרבי מספר הוראות מיוחדות:
א) הרבי הורה לו ללמד מליקוטי תורה בהמשך וכחלק משיעורי הגמרא שמסר לציבור בשבתות.
ב) לגבי סדר לימוד אישי הורה הרבי להתייעץ ולקבל סדר זה מהנהלת הישיבה בכפר חב״ד.
ג) בנוגע למצב הרוחני האישי הורה הרבי שאסור להיות בעצבות אלא בשמחה, אין להגזים בתחושת המצב, ושאסור לאדם לומר לשון הרע אפילו על עצמו…
ד) בנוגע להצעת גורמים פוליטיים להשתלב בפוליטיקה (מבחינתו, כדי להשפיע בעניין תיקון חוק ״מיהו יהודי״), הורה הרבי לא להיכנס לפוליטיקה.
ה) בנוגע למאמר ארוך ומנומק שכתב הרב פיזם להגנת כבודו של הרבי בענין "מיהו יהודי" וביקש אישור לפרסמו, אמר הרבי: ״זה יישאר אצלי״ והכניס את המאמר למגירת שולחנו.
כששב הרב פיזם לארץ הקודש, העביר בהתפעלות עצומה את התרשמותו ואת אהבתו הרבה לרבי. הוא חלק עם משפחתו, תלמידיו ומושפעיו את הרגשתו האיתנה, שהרבי הוא המנהיג העולמי של עם ישראל, ממש כמו משה רבינו, וכל פלאיותו, גאונויותו, מופתיו וקדושתו הם פועל יוצא מכך שהוא – המלך המשיח שהעמיד לנו הקב״ה…! זאת בתשל״ג…
הרב פיזם העמיד מאז עשרות רבות של חסידים שקירב לרבי ולתורתו, בעיקר באמצעות עבודתו בישיבות התיכוניות ׳פרחי אהרן׳ ו׳יבנה׳ כר"מ, ורב בית הספר בתיכון הדתי 'לוינסון' בקרית ים. מהם רבים בתפקידי רבנות וחינוך ועסקנות חב״ד בקריות וברחבי ארץ הקודש.
(פנימיות 78 אלול ה'תשע"ד – עם הרה"ח הרב יגאל פיזם ע"ה)