כ"ק אדמו"ר הגאון הצדיק רבי אליעזר זוסיא פורטוגל זצ"ל מסקלוען
הרבי מסקולען נולד בר״ח מרחשון תרנ״ח, לאביו הגאון הצדיק רבי ישראל־אברהם זצ׳׳ל, שהיה רבם של כמה קהילות קדושות ובסוף ימיו רבה של העיר סקולען בחבל בסרביה. אמו של הרבי מסקולען היתה בתו של הגאון החסיד רבי חיים זצ"ל אב״ד סלפקוביץ בחבל פודוליה, (מצאצאי רש״י וגדולי הדור העידו עליו שיש לו רוח הקודש). היא היתה צדקנית גדולה והחדירה בבנה אהבת תורה ויראת־שמים.
משחרית ימיו דבק רבי אליעזר־זוסיא בלימוד התורה והיה משים לילות כימים בבית־המדרש. בהיותו רק כבן שבע־עשרה שנה בל״ג בעומר תרע״ה, נפטר אביו והכתירוהו לעלות על כסאו. בגיל זה כבר היה בקי בכל הש׳׳ס ובד״ח שו״ע. הוא הוסמך ע״י הגאונים הצדיקים רבי חיים מרדכי רוללער זצ״ל אב׳׳ד ניאמץ בעל ״באר מים חיים", הגרי"ל צירלסון הי״ד מקישינוב ועוד גדולי הדור.
בישבו על כס הרבנות בסקולען, היה נושא מדברותיו לפני הצבור להלהיבו לתורה וליראה. ביתו היה לתל־תלפיות שכל בני העיר השכימו לפתחו. הוא חיבר את "קונטרס השבת" ללמד לשומעי לקחו את הלכות שבת בלשון הקודש ובאידיש, והקים ת"ת שרובם ככולם של ילדי העיר למדו בו. כמו״כ עמד על משמרת הכשרות והטהרה בעיר נגד רוחות זרות של כפירה שהחלו כבר אז לתת אותותם בעיירות ישראל.
כעשרים שנה פעל בסקולען ולאחר מכן, בעצת האדמו״ר רבי מרדכי־שלום־יוסף מסדיגורא, עבר לעיר טשרנוביץ, שם הוכתר לנשיא אגודת ישראל ולרב העיר, ופעל גדולות לחיזוק היהדות והחינוך התורני.
בתקופת מלחמת העולם השניה סבל יסורים רבים, וכמה פעמים ניצל ממות בנסים גדולים. אחרי המלחמה פעל במסירות נפש להצלת יהודים ובעיקר ילדים יתומים, וביתו הפך למרכז הצלה לילדים גלמודים שחלקם אף נרשמו במסמכים הרשמיים כילדיו שלו. כשהמצב בטשרנוביץ הורע ונשקפה סכנה מרדיפות הבולשביקים, העביר את היתומים בחשאי בדרכים בלתי לגליות לעיר בוקרשט ברומניה, ושם הפעיל את עושי דברו להחיות את היהדות מחדש. בד בבד עבד בדרכים מסוכנות להציל מאות ילדים יהודים יתומים פליטי המלחמה שנקלטו במוסדות נכריים ברומניה, וכך הצליח לגדל מאות ילדים לתורה ולחופה.
בשל פעילותו זו נרדף הרבי מסקולען ע״י הקומניסטים ברומניה, הוא הושלך לכלא וסבל יסורים קשים. כאשר שוחרר החל להוציא בחשאי את ילדיו המאומצים מרומניה, ושוב נכלא בראש חדש ניסן תשי״ט ביחד עם בנו הרב ישראל־אברהם (האדמו׳׳ר הנוכחי). הם ישבו בנפרד חמשה חדשים בכלא ובצינוק ביסורים נוראים. בעש״ק נחמו תשי״ט כשאמר "הודו" בתפלת המנחה והגיע למילים "יוציאם מחושך וצלמות", נפתחה הדלת והוא התבשר על שחרורו. אולם מאחר שלא רצה לחלל שבת הושאר בכלא עוד כמה ימים.
בשנת תשכ״א עלה לחונן את עפר ארץ הקודש, ומאז ביקר בה שבע פעמים. בביקוריו אלו צבאו רבים על פתחו לחזות בקדושתו ולהתברך מפיו. הוא הקים בארץ את מוסדות "חסד לאברהם" להצלת ילדים עזובים ממשפחות העולים (בעיקר העולים מרומניה), וחיפש את יתומיו מרומניה לחזקם ולעודדם שימשיכו ללכת בדרך התורה.
בערב ראש־חודש אלול תשמ״ב נתבקש האדמו״ר מסקולען לישיבה של מעלה זקן ושבע ימים, לאחר כחמש שנים שסבל ממחלת לב ומנ"כ בבית־החיים של העיירה "מונסי". על כסאו ישב בנו רבי ישראל־אברהם.
התעסקות הרבי מליובאוויטש בהצלתו של הסקולענער
האדמו״ר מסקולען זצ״ל היה קשור בעבותות אהבה עם הרבי מליובאוויטש. הרבי התעסק הרבה בהצלתו כשנאסר ע״י ממשלת רומניה.
בית־מדרשו של הרבי מסקולען זצ״ל היה בשכונת קראון הייטס, לא רחוק מ־770. הוא הרבה להתפלל בליובאוויטש והיה משתתף בהתוועדויות של הרבי כשהוא עומד על רגליו ושותה בצמא את דבריו.
האדמו״ר מסקולען ביקר פעמים רבות בהיכל קדשו של הרבי. כשנכנס ל'יחידות' היה עומד שעות ארוכות, ולא רצה לשבת אל מול פני הקודש, על אף שהרבי הפציר בו שיואיל לשבת.
הרבי עוזר להצלת מאות יהודים מבתי הסוהר ברומניה
בשנת תשי״ט פנה הרבי אל השליח הראשי הרה׳׳ח רבי בנימין גורודצקי זי׳ל, וביקשו לפעול למילוי בקשת האדמו״ר מסקולען ולעזור בקשריו עם הג׳וינט בשחרור יהודים מבתי הסוהר ברומניה. הרב גורודצקי נרתם לענין זה, ובע״ה הצליחו לשחרר מאות רבות של יהודים.
להלן קטעים אחדים מ"ספר הזכרון" של הרב גורודצקי ז״ל פרק י״ט: "בקיץ תשי״ט הייתי בארץ ישראל. בעודני שם קיבלתי טלפון מרבינו, בו סיפר לי כי הרבי מסקולען ביקר אצלו בקשר להצלת אסירים יהודים מבתי־סוהר ברומניה.. הוא סיפר כי פנה בעצמו לראשי הג׳וינט.. הוא הסביר כי דרוש סכום של אלפיים דולר לכל משפחה, אשר ראש המשפחה נמצא במעצר.. רבינו פנה אז אלי וביקש ממני אשר אפעיל את קשרי עם הג׳וינט.. נפגשתי עם מר לעוויט אחד ממנהלי הג׳וינט.. ענה לי כי מוכן הוא לאשר לי אישית חמישים אלף דולר למטרה זו.. צלצלתי לרבינו ומסרתי לו על תוצאות שיחתי עם מר לעוויט. רבינו ביקש ממני לבוא לארה״ב לכמה ימים. נסעתי ונפגשתי עם רבינו ומסרתי לו דו״ח כללי על תוצאות פעולותי.. בבואי לארה״ב המשכתי במו"מ גם עם מנהל הגיוינט באירופה.. בסופו של דבר הסכימו.. לממן את כל ההוצאה.
"אמרתי להרבי מסקולען כי ברצוני להפגש עם האיש המתעסק בזה..־ הוא מסר לי את שם האיש, יעקובר שמו, אשר התגורר בלונדון.. מיד לאחר סוכות נסעתי לפאריז.. ביום המיועד הגעתי ללונדון.. יעקובר הביע רצונו.. סכום של מאתיים אלף דולר(כמקדמה).. הוא ביקש ממני את הרשימות של האנשים אותם יש לשחרר.. חודשים רבים חכינו עד שסוף־סוף זכינו לראות את הראשונים שיצאו מרומניה. תוך תקופה מסוימת עברו דרכנו קרוב לארבע מאות משפחות, אשר ראשי המשפחה היו עצורים תחת מסגר ובריח.. הודות לפעולה רבתי זו יצאו ת׳׳ל יותר מאלפיים נפש".
(פנימיות 73 ל"ג בעומר ה'תשס"ה- מאת הרב שלום דב בער וולפא)