הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל
נולד בעיר ליבוא במדינת קורלאנד (ליד ליטא) בשנת תרנ״ב, לאביו רבי ראובן דוב ז״ל שהיה מתמיד נפלא ועובד ה', מתלמידיו המובהקים של הגאון רבי שמחה זיסל "הסבא מקלם" זצ״ל, ולאמו שהיתה נכדתו של גאון המוסר רבי ישראל סלנטר זצ״ל (ואחות אשתו של הגאון רבי חיים עוזר זצ״ל מוילנא).
בהיותו בן י״ב שנה נסע לישיבת קעלם, ושם למד אצל הגאונים רבי צבי הירש ברוידא ורבי נחום זאב זצ״ל בנו של"הסבא", שלימים היה לחתנו. אחר כך גרו הוריו בעיר הומיל, ושם למד בישיבה של בחירי פליטי הישיבות הליטאיות שאביו היה מנהלה.
אחרי המהפיכה ברוסיה בתרע׳׳ח שב לקלם, ובתרפ׳׳ז עבר ללונדון ושימש בה ברבנות. זמן מועט לפני מלחמת העולם השנייה נסעו אשתו וביתו לבקר את משפחתם בליטא, ועם פרוץ המלחמה נותק הקשר ביניהם, דבר שהסב לו צער רב, לאחר זמן רב קיבל את הבשורה שהם נמלטו לאוסטרליה ולארה׳׳ב, אולם רק אחרי המלחמה פגש אותם.
בשנת תש״א היה ממקימי ומראשי הישיבה והכולל "גייטסהד", שהתייסדה עבור בני תורה מפליטי המלחמה ושתלמידיה נעשו לרבנים בקהילות ישראל ברחבי אנגליה. ביוזמתו הוקמו מסביב לכולל מוסדות חינוך שונים שהשפעתם גרמה לנקודת מפנה בחינוך היהודי של כל מדינת אנגליה.
בשנים אלו כבר התפרסם הרב דסלר זצ״ל כאחד מאדירי תנועת המוסר, וגאונותו בנגלה ובנסתר ועבודת ה׳ שלו בתפילה בדחילו ורחימו, היו לשם דבר. טבעי היה הדבר שלאחר ייסוד ישיבת פונביז׳ בבני ברק, נקרא ע״י הגאון רבי יוסף כהנמן זצ״ל לעלות לארץ הקודש ולשמש בה כמשגיח רוחני. עם פטירתה של אשתו בשנת תשי״ב השקיע עצמו יותר ויותר לעבודת החינוך של תלמידיו, ועם זאת לא הזניח את המוסדות שיסד באנגליה וכמעט בכל שנה יצא לשם לפקח מקרוב על התפתחותם.
גם כאשר חלה, המשיך בעבודתו החינוכית ואף הגביר את שיעוריו וכתיבת חידושיו ומאמריו. נלב״ע ביום כ״ד טבת תשכ׳׳ד.
להתפלל רק בבית כנסת של חב״ד
הרב אליהו יהושוע געלדצעהלער חתנו של הרב דסלר זצ״ל, כותב אלי בכ״ב אייר תשנ״ה, אודות התקרבותו של חמיו הרב דסלר לרוח חסידות חב״ד משחר נעוריו.
ידוע שהומיל הייתה עיר חסידית, וכאשר למד שם בישיבה של אביו התוודע לחסידי ליובאוויטש ולתורת חסידות חב״ד, והיה מתפלל שם בקביעות ביחד עם אביו רבי ראובן בער בבית המדרש של חסידי חב״ד.
אביו של מורי וחמי רבי ראובן בער התנה עמו בכתב, שכאשר יבוא להומיל מוכרח הוא להתפלל בבית המדרש של חסידי ליובאוויטש. והטעם משום שבשאר בתי מדרשים כבר היו שם מהבונדיסטען, והוא לא רצה שח׳׳ו ידבק אצלו משהו מהם וזה ישפיע על בנו, ורק בבית המדרש של חב׳׳ד הם לא הצליחו לחדור. ועל כן מובן היחס לחסידות שקיבל מורי חמי הרב דסלר זצ״ל בביתו.
כאשר היה אברך כבן 25 שנים, נסע אל כ״ק אדמו׳׳ר מהורש״ב נ״ע שהיה כבר אז בעיר רוסטוב, וכמסופר אודות זה בספר ״מרביצי תורה ומוסר״ ח״ג ע׳ נ"ה: "גם נסע פעם אחת לשחר את פניו של אדמו״ר שלום בער שניאורסאן (הרש״ב) בהיכלו אשר ברוסטוב, ודיבר עמו בענינים עמוקים". בשנת תש״ח היה הרב דסלר בארה״ב, ונכנס ליחידות אל כ״ק אדמו״ר מהוריי׳׳צ נ״ע. יש העתק למכתב לברכת השנה, שכתב אל הרבי הריי״ץ בער״ה תש״י, אשר מסיים במילים: "הנמנה בין המון מעריצי הדרת קדשו".
כאשר ביקרתי בניחום אבלים ל״ע אצל הרבי בשבט תשמ״ח, אמרתי לרבי שחותני הרב דסלר זצ״ל ראה את כ״ק אדמו״ר מהורש״ב נ״ע וכן את כ״ק אדמו׳׳ר מהוריי״צ זצ״ל. והוספתי שהוא אף פעל בעולם הישיבות, בהפצת הלימוד בתורת החסידות בכלל ובספר התניא בפרט.
עוד בצעירותו החל הרב דסלר ללמוד בספרי תורת חסידות חב״ד, כמסופר שם: "גדולי החסידים דליובאוויטש בעיר הומיל, פתחו לפניו בהרחבה שערי חכמה בינה ודעת".
שנים רבות אח"כ בתקופת שהותו בלונדון, המשיך הגאון זצ״ל לשוחח בתורת החסידות עם זקני חב״ד ובינהם הגאונים החסידים רבי ירחמיאל בנימינסון ורבי יצחק הורוביץ זצ״ל הי״ד המכונה "ר׳ איצ׳ה מתמיד". וכך מסופר שם (ח״ג ע׳ ס"ה-ס"ו):
״ר׳ יצחק הורוביץ מגדולי המשפיעים של חסידי חב׳׳ד, המכונה ר׳ איצ׳ה מתמיד, התארח זמן ניכר בצל קורתו בלונדון, ובכל משך שהותו היו מטיילים יחד בפרד״ס ארוכות וקצרות, עד שלא הניח שום דבר קטן וגדול שלא בירר מפיו, ועד שרבי אליהו אליעזר ציין את הימים שהמתיק סוד עם ר׳ איצ׳ה ונתגלו לו רזי עולם, כימים המאושרים בחייו. תקופה זו נתנה אותותיה ביצירתו הרוחנית בשנים הבאות. לימים כשעמד בראש ה"כולל" בגייטסהד, קבע שיעור ברבים ללמוד מתוך ספר ה"תניא". פעם אחת כשביקר במונסי נתכבד להשמיע שיחה מוסרית ב״בית מדרש עליון״, הפליג וביאר במשך כשעה ומחצה, את דבריו העמוקים של בעל התניא בהגהה בפרק שני, בענין "חב״ד דאצילות ומה שלמעלה מאצילות".
בתחילת שנת תשכ״ג שלח בנו של הגאון זצ״ל, הרב נחום זאב דסלר שיחי׳ (מקליוולאנד) אל הרבי, את העתקי המכתבים שכתב ר׳ איצ׳ה מתמיד זצ"ל אל אביו, ביום ז׳ מרחשוון תשכ׳׳ג ח׳תקלט מאשר הרבי בתודה מה ששלח, ומוסיף: ״ובזה נתאשר עוד יותר, מה ששמעתי זה מכבר ומכמה אנשים, אשר אביו הרה״ג הוו׳׳ח אי״א רב הפעלים ובעל מידות וכו׳ ע״ה, לא רק למד תורת חב״ד בעיון, אלא גם פרסמה בין תלמידיו (ועל כל פנים איזו פעמים גם בהוראת המקור). ולפלא מה שכמה מהתלמידים והמושפעים משתדלים להעלים זה, ואין להאריך בדבר המתמיה ומצער. ספרו "מכתב אליהו" שנלקט ונערך ע״י תלמידיו, ספוג ברעיונות חסידיים שהביע בשיחותיו.
(פנימיות 68 י' שבט ה'תשס"ג מאת הרב שלום דב וולפא)