סקירת ספרי הגאון האלוקי הרבי מליובאוויטש

״שערי מילה״

מכלול נושאים בסוגיות הקשורות לברית מילה, בגמרא, בהלכה ובמנהג, במדרש, בקבלה ובחסידות, בראשונים ואחרונים, נלקטו ונערכו בצורה נוחה ומסודרת, כל זאת מתוך משנתו של רבינו הבלולה בנגלה ובנסתר, בהסברה מופלאה, ובחידושים משמחי לב בכל חלקי התורה אשר כל רז לא אניס ליה, כרוח ה׳ אשר נחה עליו.

הספר העשיר בחידושים וביאורים במגוון רחב ביותר של הנושאים הקשורים ל״ברית מילה״, יצא לאור ביום הבהיר – ״דידן נצח״ ה' טבת ה׳תשנ״ח והוא מכיל פ״ג סימנים בש״ג עמודים. בסוף הספר רשימת המקורות מפורטת, ממאות ספרי הרבי. בראש הספר בא ׳׳מפתח הענינים״, מפורט. הספר נערך בידי ראש מכון ״היכל מנחם״ הרה״ג ר׳ יוסף יצחק הבלין שליט״א, רבה של שכונת חב״ד ב״רמת שלמה״, ירושלים עיה״ק ת״ו. חברי המערכת שהשתתפו בליקוט ובעריכה הם: הרב יעקב גולדשמיד, הרב יעקב ולס, והרב משה מרינובסקי.

הפרקיס שבספר: מצות מילה – סימנים א'-י"ב. מהות המצוה – סימנים י"ג-כ"ג. פעולת המילה – סימנים כ"ד־ל"א. מילת האבות – סימנים ל"ב־מ"ה. זמן המילה – סימנים מ"ו-נ"ב. סדר הברית – סימנים נ"ג-ע"ג. נתינת השם – סימנים ע"ד-פ"ג.

כמו שאר ספרי ״היכל מנחם״, ספר זה מקל על המעונינים להנות מהאוצר האדיר של תורת הרבי מאירת העיניים, אלא שהדברים פזורים במאות ספרים. פרישת היריעה בצורה מרוכזת ומסודרת, לפי נושאים, זאת שליחותם הקדושה של תלמידי החכמים של המכון החשוב, המזכה את הרבים.

הספר אינו מכיל את כל דברי הרבי בנושא, ורשימת המקורות מסייעת להגיע למקור הדברים בתורת הרבי ולמצוא שם עוד הוספות. הלימוד במובא בספר, מעורר חשק להכיר גם את הפן של מאמרי החסידות של הרבי הקשורים לנושא, מתוך ספרי ה״מאמרים״, המקור והמעיין של פנימיות התורה, בדורנו. (פנימיות 63 ניסן ה'תשנ"ט – סקירת ספרי הרבי – שערי מילה)

"ליקטי ערכים" בש"ס וברמב"ם

הספר ״ליקוטי ערכים״, הכולל כ-290 עמודים, הוא לקט של ערכים קצרים בתורת הנגלה, מסודרים על-פי סדר ה״אלף-בית׳׳, שנערכו בתמצות נקודתי – מתוך סדרת ״ליקוטי שיחות״ של כ״ק אדמו״ר מה״מ. בספר זה מופיעים 270 ערכים בתורת הנגלה מתורת הרבי, שבכללותה מונה מאות כרכים. כדי להקל על המעיין והלומד לפלס לו נתיב בתורת הנגלה של הים הגדול הזה, נדפסו בשעתם שלושה כרכים של ״חידושים וביאורים בש״ס ובדברי הרמב״ם ז״ל, שבהם רוכזו וסודרו 138 פלפולים בעניינים שונים בש״ס וברמב״ם.

ברם, כדי להשיג יעד זה בצורה מושלמת יותר, וכן כדי לחשוף מעט ממשנתו של הרבי בתורת הנגלה בפני ציבור רחב יותר, הורגש הצורך בספר שיוציא מכל ״שיחה״ את נקודת החידוש, את ה״יסוד״, ויציגה בפני הלומד בצורה תמציתית וברורה.

בנוסף להרחבה המושגת באופן זה בלימוד כל ערך וערך, הרי הריכוז של ריבוי ערכים בספר אחד, מקל על המעיין להתמצא ולמצוא את מבוקשו. בשוליו של כל ״ערך״ צויין המקור ב״ליקוטי שיחות״, לצורך הרחבה והעמקה בגוף שיחת הקודש, על כל השקלא וטריא, ומראי המקומות הרבים. כאמור, החומר המרוכז בספר זה הערוך בסגנון צח ומלוטש, כשאומנות התימצות באה לידי ביטוי מושלם, כולל רק 270 ערכים, כך שמתוך החומר הרב המצוי ב״ליקוטי־שיחות״ ובשאר שלל ספרי הרבי, עדיין יש צורך בכרכים נוספים בשיטה זו.

ספר זה שיצא לאור על־ידי ספרית ״אוצר החסידים״, ביום הבהיר, י״א ניסן ה׳תשנ״ב, נערך על-ידי דוב אלתר אליהו הכהן פרידמן שליט״א, כשהעריכה הסופית – על־ידי הגה״ח הוב אריה ליב קפלן ע״ה, שהיה השליח הראשי של הרבי לעיה״ק צפת ת״ו, נלב״ע בתאונת דרכים ל״ע ר״ל, בחודש אייר.

הספר התקבל בחביבות רבה, ואכן ממלא את ייעודו המבורך, בהנחלת תורת הרבי – בתחום ״הנגלה״, לציבור לומדי התורה, שנהנים מהעיון בספר המקיף, הפותח שער לחידושיו הגאוניים של גאון עוזנו, הרבי.

(פנימיות 64 אייר ה'תשנ"ד – סקירת ספרי הרבי – לקוטי ערכים)

התקופה והגאולה

בניסן ש.ז. זכינו לאורו של ספר יסודי וממצה זה בנושא ״הגאולה בזמננו״. נערך ע״י הרה״ח ר׳ יוסף יצחק מייזליש, ובהשתתפות הרה״ח הרב נחמן שפירא חבר ״ועד להפצת שיחות״, ומשפיע בישיבת ׳אהלי תורה׳ ברוקלין נ.י. והרה״ח הרב שלום חריטאנאוו משפיע בישיבת ׳אהלי תורה׳ שם. גדולי המשפיעים סייעו בגיבוש הספר והגהתו, וגדולי רבני ומשפיעי חב״ד בעולם סמכו ידיהם עליו בתור ספר הראוי לעלות על שולחן מלכים.

על הספר המגיש בהסברה מדוייקת וקולעת, תוך ציון מקורות לכל פרט,

את עיקרי משנתו של הרבי בנושא מוכנות העולם לגאולה עכשיו, כותבים הרבנים הגאונים שליט״א בדבריהם שבפתח הספר:

״וראינו ליקוט זה שנערך על ידי חשובי האברכים שיחיו, בו מתבארים כמה מעניני הגאולה בשפה ברורה, וכל רואהו יכיר שהוא ראוי לעלות על שולחן מלכים ״מאן מלכי רבנן״, ואשרי חלקם וגדול זכותם להיות בזה ממזכי הרבים. והננו בטוחים שחיבור זה יסייע להבין ולהכיר במעלת הזמן המיוחד בו נמצאים אנו עתה, על סף הגאולה ממש (וכמבואר בשיחת ש״פ בלק ה'תנש״א אשר הלימוד בתורה בעניני הגאולה ומלך המשיח בכוחו להחדיר בתוכנו את ההכרה וההרגשה של ״זמן הגאולה״).

הספר כולל: פתח דבר, תוכן כללי, חמשה שערים: א. ימות המשיח תכלית הבריאה ב. התנוצצות הגאולה ג. הגיע זמן גאולתכם ד. המשיח והתגלותו ה. זמן הגאולה – הלכה למעשה.

נספחים: הקדמה – בשורת הגאולה והגואל במצבנו הנוכחי. משיח מן הקמים לתחיה. נצחיות עם ישראל. ועוד: מפתח ענינים, מפתח פסוקים ומאחז״ל ומפתח ספרים, סקירה כללית על ״התקופה והגאולה״, ורשימה חלקית של ספרים העוסקים בסוגית המשיח והגאולה. הספר שיצא לאור ע״י אגודת חסידי חב״ד באה״ק, כפר חב״ד, מופיע בכריכה נאה ונייר משובח וכולל 172 עמ׳. להזמנות: 03-9606402.

(פנימיות 65 אייר ה'תשנ"ד – סקירת ספרי הרבי – התקופה והגאולה)

ליקוטי הוראות מבתים וביאורים בענייני שידוכים ונישואין

ספר חשוב זה מהוה ליקוט הוראות מנהגים וביאורים בענייני שידוכים ונישואין, רובם ככולם – קטעים ממכתבי ושיחות של הרבי, מלוקטים מסדרת ״אגרות קודש״ שלו שיצאו לאור בשנים האחרונות, מעשרות כרכי לקוטי שיחות וקונטרסי שיחות מוגהות, ״הנחות״ בלתי מוגהות, ספר המנהגים – חב״ד ועוד קונטרסים וספרים שונים, וגם נתווספו תשובות מהרבי שטרם ראו את אור הדפוס.

בארבעת החלקים הראשונים של הספר ימצא הקורא מנהגים והנהגות, הוראות והדרכה, עצה ותושיה הנוגעים לעניני שידוכים ונישואין בכל השלבים. וזאת לפי סדר האירועים: תשובות לשאלות רבות ומגוונות בעניני חיפוש שידוכים, ולבסוף – עצות והדרכות הנוגעים לניהול בית יהודי המואר בדרך התורה והחסידות.

בחלק החמישי של הספר נדפסו ביאורים והערות תורניות בעניינים השייכים לשידוכים ונישואין מלוקטים משיחות הרבי שנדפסו ב״ליקוטי שיחות״ או ב״אגרות קודש״, מקורות ומראי מקומות מלווים כל ציטוט בספר, וכן הפניות לספרי הרבי. הספר כולל: ח״א – עניני שידוכים ח״ב – בין ההחלטה לחתונה ח״ג – החתונה ח״ד – אחר החתונה ח״ה – ביאורים והערות – בהלכה ובפרד״ס, הספר הכולל 319 עמודים נערך ע״י הרה״ת הרב חיים רפפורט שליט״א, ויצא לאור בניו-יורק, בשנת ה׳תשנ״ב ע״י ה״ועד להפצת שיחות״, בהוצאת קה״ת.

הספר כולל מגוון עצום של שאלות ופרטים עיקריים חשובים ומעניינים ביותר ״ובהן ימצא מרגוע לנפשו ועצה נכונה לכל דבר הקשה עליו״ (לשון הקדמת המלקט לספר ״ליקוטי אמרים״ תניא). וכשיודעים שהדרכות אלו באות מ״הנשמה הכללית״ של דורנו, נביא הדור ומשיחו, משמחות עצותיו כל לב, מתירות את הספקות ומאירות את החיים.

(פנימיות 66 אב ה'תשנ"ד – סקירת ספרי הרבי – ליקוט הוראות מנהגים וביאורים בעניני שידוכים ונישואין)

"נזר הבעש"ט

– לקוטי הוראות מנהגים וביאורים בענייני שידוכים ונישואין

הספר "נזר הבעל שם טוב" שיצא לאור בקיץ ה׳תשנ״ט, מהוה לקט משיחותיו ומכתביו של הרבי מליובאוויטש על אישיותו, שיטתו ותורתו של מייסד תורת החסידות מורנו רבי ישראל בעל שם טוב.

במאות הזדמנויות ייחד הרבי דברים על הבעש״ט, אישיותו ותורתו, אך עד כה היה החומר מפוזר על פני מאות כרכי השיחות, המאמרים ו״אגרות קודש״ ושאר כתבי הרבי, באופן שלאדם מן השורה, קשה הגישה אליו.

זכות גדולה ונפלאה נפלה לידו של הרה״ג והרה״ח הרב אברהם שמואל בוקיעט , משלוחי הרבי לאה״ק, שליקט סידר וערך כ״שולחן ערוך׳ מסודר ומפורט להפליא, את דברי הקודש, אשר זיכה את ׳׳איגוד השלוחים״ באה״ק בהוצאה לאור של הספר החשוב והמרשים במלאות שלש מאות שנה להולדת מורנו הבעש״ט. ב־13 פרקים הנפרשים לפנינו ב-428 עמ', מוגשים הדברים בקמ״ט סימנים, המחולקים לנושאים, כשלפניהם מפתח ענינים מפורט, ולאחריהם ״הוספות״.

שמות הפרקים: פרק א – הולדתו, חינוכו והתגלותו. פרק ב – שמו וכינויו: ישראל בעל שם טוב. פרק ג – מדרגתו וגדלותו. פרק ד – עבודתו בקודש. פרק ה – אהבת ישראל ומעלת האנשים הפשוטים. פרק ו – הנהגות הבעש״ט. פרק ז – שיטתה וחידושה של תורת החסידות. פרק ח – תורת החסידות, יפוצו מעינותיך חוצה. פרק ט – אורו של משיח. פרק י – תורות ופתגמי הבעש״ט. פרק יא – הבעש״ט וגדולי ישראל שחיו בדורו ובדורות. פרק יב – בהסתלקותו. פרק יג – פירושי הבעש״ט על פסוקי התורה ומאמרי חז״ל. החומר הכלול בספר מכיל למעלה מארבע מאות וחמישים קטעים, הערוכים ומשובצים במתכונת הפרקים הנ״ל.

אין ספק, שהספר הנפלא יחיש את קיום הבטחת מלך המשיח לבעש״ט, שע״י הפצת מעיינות הבעש״ט – קאתי מר – דא מלכא משיחא, ומיד ממש.

(פנימיות 67 ראש השנה ה'תש"ס – ליקוטי הוראות…)

"נחלת עולם לעם עולם"

לאור המצב הוצא לאור ספר חשוב ומרשים בתוכנו ומהודר בחיצוניותו: ״נחלת עולם לעם – עולם״ – לקט משיחות כ׳׳ק אדמו״ר מליובאוויטש בענין שלימות הארץ. מאז מלחמת "ששת הימים", הביע הרבי את דעת קדשו בענין שלמות ובטחון אה״ק.

בספר שלפנינו המכיל 504 עמודים בפורמט גדול, קטעי שיחות מדברי הרבי לאורך השנים ערוכים לפי נושאים, רובן ככולן של השיחות נאמרו באידיש ותורגמו ללשון הקודש, כאשר תרגום ועיבוד השיחות על אחריות המו״ל בלבד – חבר מערכת של תלמידי חכמים מופלגים.

השיחות נאמרו בזמנים שונים, ודברי צדיקים חיים וקיימים לעד והם הוראות ברורות כיצד יש לנהוג בפועל, כדי לשמור על שלימות ארצנו הקדושה ושלימות תושביה. בספר מפורשת עמדתו הנחרצת של הרבי נגד ה"אוטנומיה", ונגד שיחות עם המחבלים. פרק ראשון: ארץ ישראל לגבולותיה – "שייכת לעם ישראל". פרק שני: "רודפים אחר הגויים למסור להם חלקים מארץ ישראל". פרק שלישי: ״מסירת שטחים מהוה סכנת נפשות ואסורה על פי ההלכה". פרק רביעי: "השיטה הפסולה של וויתור על עניני ביטחון – ותוצאותיה". פרק חמישי: "המצב המבהיל בירושלים ובחברון״. פרק שישי: "עמידה בתוקף ויישוב ארץ ישראל – התשובה ללחצים". פרק שביעי: "חובת המחאה נגד מסירת שטחים". פרק שמיני: "קעמפ דייויד – הסכמי כניעה המכונים הסכמי שלום". פרק תשיעי: "המעשה הוא העיקר"!

מדהים לראות כיצד כל נבואותיו של רבינו התקיימו במדויק אחת לאחת, כאשר תחזינה מישרים עיני כל המעיין בספר המכובד. בודאי יעזור ה', שבקרוב ממש תתקיים גם נבואתו בנוגע למלחמת המפרץ: "בני אל תתיראו, כל מה שעשיתי, לא עשיתי אלא בשבילכם, הגיע זמן גאולתכם". כתובת המערכת: ת.ד. 43252, ירושלים עיה״ק ת״ו, מיקוד: 91431.

(פנימיות 68 י' שבט ה'תשס"ג – נחלת עולם לעם עולם)

חידושים וביאורים בעניני גאולה ומשיח (א-ב)

הסדרה כללת ב׳ כרכים משיחות הרבי בעניני גאולה ומשיח בנגלה ובנסתר. בכרך א: 321 עמ׳. בכרך ב׳: 253 עמ׳. המיוחד שבסדרה זו, שהיא כוללת פיענוחים של כל מראי מקומות שבכל חלקי התורה, להם ציין הרבי וכך היא מהוה אוצר בלום של מקורות מפורטים בנושא כה חשוב זה, בנוסף לעצם החידושים הנפלאים שבשיחות עצמן. הספרים יצאו־לאור ביו״ד־י״א שבט ה׳תשס״ג – יום קבלת הנשיאות של הרבי, (ג״ן שנים) על־ידי "הועד להפצת שיחות". וכך כותבים העורכים בפתח דבר: "על־פי הוראת כ״ק אדמו״ר מה"מ ללמוד עניני גאולה ומשיח, הננו מוציאים לאור את הסדרה: חידושים וביאורים בענייני גאולה ומשיח (א־ב), ובה שיחות כ״ק הרבי  בעניני גאולה ומשיח, עם פיענוח המראי־מקומות.

לבד מהמעלה בסדרה זו בהיותה אוסף שיחות נשיא דורנו בעניני משיח וגאולה, כהוראת הרבי שלימוד עניני הגאולה יהיה בפרט בלקוטי־שיחות של נשיא דורנו, וכלשונו הק' בשיחת ש"פ תזו׳׳מ ה'תנש״א: ה"דרך הישרה" לזרז את ביאת משיח צדקנו בפועל ממש, הוא על־ידי שכאו״א – האנשים… וכן הנשים וטף יוסיף בלימוד התורה בכלל, ובמיוחד בעניני גאולה ומשיח… ובפרט בתורתו (מאמרים ולקוטי־שיחות) של נשיא דורנו – הרי בסדרה זו הוספנו לשיחות את פיענוח המראי מקומות אשר על־ידי־זה נתווסף בהבנת הענינים הנדונים בשיחה. ובנוסף לכך בציטוט המקורות המלוקטים מכל חלקי התורה באים גם לקיום הוראת הרבי ללמוד עניני גאולה ומשיח בכל חלקי התורה. כלשונו הק׳ בשיחה הנ״ל: "תפארת" – הו"ע לימוד התורה, ו"מלכות שבתפארת" – הוא לימוד התורה בעניני מלך המשיח ובעניני הגאולה שנתבארו בריבוי מקומות – בתורה שבכתב (ובפרט בדברי הנביאים שכל הספרים מלאים בדבר זה) ובתורה שבעל־פה, בגמרא (ובפרט במסכת סנהדרין ובסוף מסכת סוטה) ובמדרשים, וגם – ובמיוחד – בפנימיות התורה, החל מספר הזהר… ובפרט בתורת החסידות…בתורת רבותינו נשיאנו״.

פיענוח המראי־מקומות והעריכה נעשה על־ידי הרה״ת מאיר ווילישאנסקי, הרה״ת שלום־דובער הכהן הענדל, הת׳ יהושע־מנחם הלוי נויהויזר, הת׳ שרגא־שמואל קרומבי ועל אחריותם בלבד״. הספרים יו״ל בפורמט גדול, ובאותיות מאירות עיניים, והלימוד בהם מחכים ומענג.

(פנימיות 70 י"א ניסן ה'תשס"ד – חידושים וביאורים בענייני גאומ"ש)

דבר מלכות (ב' כרכים)

בשנים תנש״א ותשנ״ב נשמעו מפי קודשו של הרבי יותר ויותר דיבורים שמימיים אודות ביאת המשיח הקרובה מאוד לבוא. ניצוצות גאולה אלו שולבו בכל שיחה ושיחה, פעמים בהרחבה, ופעמים בבחינת "מועט המחזיק את המרובה" ודברי־תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. כללו של דבר, שיחות מופלאות אלו הסעירו ועדיין מסעירות ומפעימות ביתר שאת ועוז את ציבור לומדיהן הגדל והולך, ובאמצעות לומדיהן את העולם היהודי והעולם כולו.

שיחות מופלאות אלו, העשירות ביסודות נפלאים בהבנת פנימיות התורה, מכילות מסרים חדים וברורים ביחס לכל מה שקורה ויקרה עד להתגלות משיח־צדקנו בתכלית השלימות, מיד ממש. "בשורת הגאולה" – היא המסר העיקרי והחותם הטבוע על־פני כל אחת משיחות אלו, תוך ביאורים ייחודיים על סגולת תקופתנו ועל היות העולם בשל ומוכן לקלוט בשלימות את אורו של משיח־צדקנו בקרוב ממש.

המהדורות שלפנינו, מכילות, שיחות על־פי סדר הפרשיות של כל חמישה חומשי תורה, מהשנים תנש״א־תשנ״ב, הרבי גילה כי הרבי הריי"צ, רמז בשנה האחרונה שזכו לשמוע שיחותיו וללמוד את מאמריו – את כל מה שרצה לגלות בקשר להמשך, ועל כך אמר הרבי – "הלואי והיו מדקדקים" בכל מלה ויבינו מה הצפון. בכך"פסק הרבי על עצמו", וחסידי דורנו מדקדקים בכל מלה מדברי קדשו בשנים תנש״א־תשנ״ב, ומוצאים בהם הדרכה נבואית ברורה בדרך הסלולה לגאולה.

מהדורת שני הכרכים יצאה לאור בשנת ה׳תשס״ג. בתחילת כל כרך ישנו"מפתח ותוכן" – מתומצת של כותרות כל שיחה.

בסוף כרך בראשית־שמות – ישנן הוספות: א) ר״ד ושקו״ט של הרבי בעת ביקור הרה׳׳ג וכו׳ וכו׳ מרדכי אליהו (הרב הראשי דאה״ק)  ליל ב׳ פ׳ לך־לך, ו׳ מ"ח תשנ״ב. ב) קונטרס "ואהי להם למקדש מעט… זה בית רבינו שבבבל" (ע״ד ביהכנ״ס וביהמ״ד המרכזי דליובאוויטש שבליובאוויטש – 770).

בסוף כרך ויקרא־במדבר־דברים, ישנה הוספה – שיחת ב׳ ניסן ה׳תשמ״ח – העוסקת בתוכן ההכרזה "יחי המלך" שעי״ז פועלים ביאת דוד מלכא משיחא. בכרך א׳ – עמ׳ 409. בכרך ב׳ – עמ׳ 476.

השנה שנת תשס״ד, יצאה לאור מהדורה חביבה במיוחד, מהדורת כיס – של השיחות הנ״ל בחמישה כרכים, כרך לכל חומש. שתי המהדורות יצאו־לאור על־ידי "ועד התמימים להפצת הדבר מלכות". (באישור"הועד להפצת השיחות" בניו־יורק).

(פנימיות 71 ג' תמוז ה'תשס"ד – דבר מלכות)

דבר מלכות עם פענוחים

הורה הרבי "עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש", וביאר אשר "הדרך הישרה" הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה לפעול את התגלות וביאת המשיח, וכדי "לחיות עם הזמן דימות המשיח" – הוא על־ידי "לימוד התורה בעניני מלך המשיח ועניני הגאולה שנתבארו בריבוי מקומות".

לאור זאת, הוציא לאור מכון ״מלכות שבתפארת" בהמשך לקונטרסים שהופיעו בעבר, שני כרכים מתוך סדרה של חמשה הנמצאת בהכנה, ספרי "דבר מלכות" עם פיענוח מראי־המקומות ועוד הוספות חשובות ומועילות. בשלב זה יצאו לאור הכרכים של "בראשית" ו"ויקרא", כשכל כרך מכיל קרוב ל־400 עמודים.

ספרי ה"דבר מלכות" מכילים את שיחות קודשו הנפלאות של הרבי בשנים תנש״א־תשנ"ב, בהם "פתח את הצינור" להתעוררות העצומה של ההכנה לגאולה, שמוסיפה והולכת עד לשלימות התגלות המשיח לעיני כל בשר.

כל המצוי בתורת הרבי יודע אשר רבו גם רבו הציונים ומראי־המקומות בשולי הגיליון, תורה שלימה מקופלת באותם ציונים והפניות הנותנים עומק ומימד חדש לכל מלה הנאמרת בשיחה. כבר לפני שנים ארוכות עמדו על הצורך להוציא את שיחות רבינו במתכונת זו, וההתחלה הייתה בהוצאתה לאור של סדרת "חידושים וביאורים בש׳׳ס" – עם פענוחים, זאת בהסכמתו וברכתו של הרבי.

חשיבות מיוחדת נודעת לפענוח אותם ציונים כאשר עוסקים בלימוד עניני הגאולה – זאת על מנת לקיים את ההוראה ללמדם ״בתורה שבכתב (ובפרט "בדברי הנביאים… שכל הספרים מלאים בדבר זה") ובתושבע״פ, בגמרא… ובמדרשים, וגם – ובמיוחד בפנימיות התורה, החל מספר הזוהר… ובפרט בתורת החסידות, בתורת רבותינו נשיאינו". הפענוח מובא אפוא "על הדף" ומצרף ללומד קטעים מכל אותם מקורות.

העריכה הנפלאה של הספרים, שיצאו לאור בפורמט גדול ובכריכה מהודרת, כוללת גם הוספות, שמאפשרות לחיות את תקופת אמירת הדברים כנתינתם, זאת באמצעות ההוספות החשובות:

א) מבוא חשוב ומאלף, מאיר ומעורר. ב) "תוכן השיחה" ו"סיכום הוראות למעשה בפועל" מכל שיחה. ג) שיחת כ׳׳ח ניסן ה׳תנש״א (עם פענוחים) ושיחת ב' ניסן ה׳תשמ״ח. ד) שיחות, כתבי־יד קודש, יומנים המתארים את התקופה ב"בית חיינו" – 770, וסקירות בקשר עם הנושאים המוזכרים בשיחות. ה) מפתחות: 1. מפתח נושאים, 2. מפתח פסוקים ומאמרי חז״ל. ו) ביבליוגרפיה קצרה על המחברים והספרים שאליהם מציין הרבי ופוענחו – בהוצאה זו.

כל הסדרה מופיעה בלשון-הקודש. המוציא לאור: מכון"מלכות שבתפארת" ת"ד 951, פתח תקווה. טל: 9089770־03.

(פנימיות 72 י"א שבט ה'תשס"ה – דבר מלכות פענוחים)

״מאמר מבואר״

נצטיין דורנו בריבוי ספרי מלקטים ומבארים. די אם נציין את ריבוי הביאורים לספר התניא קדישא, ואת סדרת"חסידות מבוארת" המפורסמת. תורת נשיא דורנו זכתה עד עתה ל"ליקוטים" רבים – ואך היה מתבקש שיגיע גם תור ה"ביאורים".

גם למצוי בעולמה של חסידות, מאמריו המוגהים של הרבי, שנקבצו בסדרת "ספר המאמרים מלוקט" – זקוקים לביאור ופירוש. וכמה סיבות לדבר: סגנונם קצר באופן יחסי (ובפרט בהשוואה לסגנון המפורט של שיחות הקודש), העובדה שהנם מיוסדים על דרושי רבותינו נשיאנו שקדמוהו, כאשר על בסיס בנין שלם, אשר כאילו ידוע כבר למעיין, נוספים חידושי הרבי.

ביאורים רבים מיוסדים גם על ה"לשיטתיה" בתורת הרבי עצמו – כללים, דרכי־לימוד וסוגיות שנתבארו על ידו בהרחבה במקומות אחרים, ואילו במאמר עצמו מובאים רק בנקודה. כל אלה הופכים את הבנת המאמרים לאשורם, למשימה מורכבת ולא פשוטה. את המשימה נטלה על עצמה מערכת "מאמר המבואר". המאמר המקורי על הערותיו מופיע בראש העמוד, ומתחתיו – ביאור משולב, המסייע למעיין בכל הנקודות האמורות: ביאור מהלך וקשר הענינים במאמר: ביאור מושגים: הקדמות לנושאים הנידונים במאמר: וכן סיכום לאחר כל סעיף. בכל חוברת גם מבוא מרתק, ובו רקע על זמן אמירת המאמר ואופן הוצאתו.

חמש חוברות־מאמרים כבר יצאו לאור, ונתקבלו בהתלהבות רבה ע״י קהל שוחרי התורה והחסידות: יהי הוי׳ אלקנו עמנו תשכ״ד (קונטרס ג׳ תמוז תש"נ): אני לדודי תשכ״ו (קונטרס ר״ח אלול תש״נ): זאת חוקת תשכ״ט (קונטרס י״ב־י׳׳ג תמוז תנש״א): ביום השמיני שלח תשמ״א (קונטרס שמח״ת תשמ"ח): באתי לגני תשיי׳א. חוברות נוספות נמצאות בשלבי עריכה מתקדמים.

דוגמאות אחדות מהחוברות: בחוברת ג’ מופיעה הקדמה בנושא פעולת ה"צמצום" בדרגות השונות של האור, ההכרחית להבנת העניינים במאמר: המעיין בחוברת ד׳ מקבל רקע נחוץ להבנת סוגיית "דירה בתחתונים", מביאורי הרבי בשיחות נוספות: ואילו בחוברת ה׳ – בה נדפס המאמר אותו אמר הרבי בעת קבלת הנשיאות ביו״ד שבט תיש״א – ממש מתפלאים כיצד שורות ספורות בסעיפים ד'־ה' כוללות סוגיות רחבות בתורת החסידות, שהנן ממש כספר החתום מבלעדי הביאור.

את דרכה של המערכת מתוים המשפיעים החשובים: הגה״ח הרב מנחם־מענדל וכטר: הרה״ת אורי למברג, והרה״ת שניאור־זלמן הכט, ועל העריכה בפועל מופקד הרה״ת אסף־חנוך פרומר. הסדרה בהוצאת "איגוד תלמידי התמימים" בישיבת תות״ל המרכזית ב־770.

הוראת הרבי ללמוד עניני גאולה ומשיח ב״מאמרים ולקוטי שיחות של נשיא דורנו" – הופכת אפשרית יותר לקהל הרחב, באמצעות חוברות ה"מאמר המבואר".

(פנימיות 73 ל"ג בעומר ה'תשס"ה – מאמר מבואר)

לקוטי שיחות – מועדים – שמיני עצרת

הספר "ליקוטי שיחות – שמיני־עצרת ושמחת־תורה", הוא אוסף מתורת הרבי מה"מ, על שמיני־עצרת, משיחותיו, מאמרי החסידות שלו ואגרות קדשו.

כמו בשאר ספרי "לקושי שיחות" לא נכנסו בספר אלא הדברים שהוגהו על־ידי הרבי. זאת ועוד: השיחות וההערות שבשוליהן באו כאן במילואן, כדי לאפשר לבני־תורה ההוגים בתורת ה', להנות ממהיקף והעומק של תורת רבינו, בראותם את הדברים בשלימותם.

הספר חולק למדורים שונים כדי שיבואו בו הדברים באופן של דבר דבור על אופניו, ואלו הם שערי הספר: שער המנהג, שער עניני החג ובו נתבארו ביאורים נפלאים בפרד"ס התורה במגוון נושאים, כגון: א) סוכות, שמיני־עצרת ושמחת־תורה, שלש דרגות בגילוי אלוקות ואחדות ישראל, ב) "קשה עלי פרידתכם", ג) שייכותו של יוסף הצדיק לשמיני־עצרת וכן של אדמו״ר הריי׳׳צ, האושפיזין החסידי של שמיני־ עצרת, ד) שמיני־עצרת בפרושי רש״י על התורה, ה) טעמים לקביעת שמחת־תורה ביום־טוב האחרון של חג הסוכות ולא בחג השבועות, ו) הקשר בין שמיני־עצרת ושמחת־תורה החלים באותם ימים בשבוע שבהם חל ראש־השנה, ועוד ועוד.

שער ההקפות (ובו המדורים: הקפות, פסוקי ההקפות), שער שמחת-תורה תשל״ז ובו הוראות וביאורים בענין ההקפות בחברון עיה״ק, ביכנ״ס צמח־צדק בירושלים העתיקה ובכותל המערבי, כשליחות בענין שלימות הארץ ובטחון עם־ישראל, שער סיכום חודש תשרי, שער הברכות – ברכות הרבי בשנים השונות – במברקים ששלח להקפות שניות, שער אגרות־קודש, ושער מאמרי החסידות של הרבי (קרוב ל־60 עמי).

הספר מהווה אוצר בלום של דברי־תורה עמוקים ומשמחים בכל מכמני התורה – הלכה ומנהג, פשט רמז וסוד, והוראות והדרכות לכלל ולפרט.

אין ספק ששמחת־תורה לאחר לימוד מעמיק באוצר נפלא זה, יוסיף בעומק השמחה וגילויה גם יחד, בכמות ובאיכות, עד לשמחה אמיתית – בלי מיצרים.

עריכת הספר והתרגום נעשו על־ידי הרה״ג הרה"ח הרב אברהכו־ברוך פגזנר שליט״א, משלוחי הרבי בירושלים עיה״ק תובב״א.

הספר, המכיל 346 עמודים, יצא־לאור בשנת ה׳תשנ״ו על־ידי "הועד להפצת שיחות".

(פנימיות 74 תשרי ה'תשס"ו -לקו"ש – מועדים)

״ויקרב משיחה״

הספר החשוב "ויקרב משיחה", מכיל חמישה חלקים:

א) הקדמה קצרה ותמציתית של המלקט, ב) מבוא בדבר תפקידו המיוחד של דורנו – הבאת הגאולה, ג) פרק ראשון: "עשו כל אשר ביכולתכם״ – בדבר האחריות, הזכות והחובה לפעול להבאת הגאולה. ד) פרק שני: ויקרב משיחה – להביא לימות המשיח, ובו ליקוטי עצות והוראות מעשיות להבאת הגאולה בפועל. ה) פרק שלישי: "עד מתי"? – זעקת הגאולה.

הספר מלוקט מתוך שיחות־קודשו של הרבי מליובאוויטש מהשנים תש״י־תשנ״ב, כשהמלקט מבהיר: "כל עמלי הצטמצם בליקוט העניינים מתוך סדרת הספרים המופלאה "תורת מנחם" – התוועדויות, וסידורם לפי ראות עיניי. השתדלתי במאוד להיצמד ל״לשון הרב", כפי שכל אחד יוכל לבדוק ולהיווכח בכך (המקור המדויק מופיע בצמוד לכל קטע, הכותרת לפי עניות דעתי ועל אחריותי בלבד".

ב־237 עמודים גדושים בדברי חיזוק מלהיבים לזירוז הגאולה, וגדושים בעצות והוראות המהוות סגולות לכך, מגיש בפנינו המלקט באותיות מאירות עיניים ובספר נאה ומשובח, את האוצר החשוב.

העריכה מאלפת ונעימה, מה נעים להבחין בסידור הנאה של עצות קודשו של הרבי, על פי סדר הא־ב, ולדוגמא נציין נושא אחד לכל אות: א. אהבת ישראל, ב. בטחון בה', ג. געגועים למשיח, ד. דיבור על משיח, ה. הפצת המעיינות חוצה, ו. "ופרצת", ז. זריזות, ח. חסידות, ט. טהרת המשפחה, י. יגיעה בתורה, כ. כבוד בין תלמידי חכמים, ל. לימוד ענייני גאולה ומשיח, מ. מצווה אחת יכולה להכריע, נ. נרות שבת ויום טוב, ס. סעודת משיח באחרון־של־פסח, ע. עקשנות בפעולה להבאת הגאולה, פ. פעולת העם להחשת הגאולה, צ. צדקה, ק. קבלת המלכות, ר. רצון, ש. שבע מצוות בני נוח, ת. תפילין דרבינו תם.

הספר נלקט ויצא־לאור בשנת תשס״ו על־ידי המרצה המפורסם הרב חיים ששון הי״ו, שכבר חיבר ספרים חשובים בנושא הגאולה ומלך המשיח. ניתן להשיג את הספרבטלפון5725777־02.

(פנימיות 75 י"א שבט ה'תשס"ו – ויקרב משיחה)

אגרת החינוך

בספר שלפנינו, בהוצאת "ממש", 470 עמודים גדושים בתוכן נפלא, מאיר ומעיר בכל פרטי החינוך, כפי שבאים לידי ביטוי בתורת הרבי ובאגרות קדשו. ספר חשוב ומועיל זה יצא לאור בסדרת ״אוצרות מלך״, שבעריכתו המשובחת של הרה״ג שמעון ויצהנדלר שליט׳׳א, המכהן כראש ישיבת ׳תומכי תמימים׳ בראשון לציון.

הרעיון שמאחורי הספר הינו הוראה של הרבי מלפני שנים רבות, הכותב: ״שיקבצו החומר המפוזר בהשיחות אודות ענייני חינוך והדרכה. וכמה תועליות בדבר כמובן״.

הספר מחולק לשלושה חלקים:

א) החינוך ומטרותיו – בו מבואר מהותו של החינוך היהודי, כללי החינוך, הלכותיו, גדריו ומנהגיו.

ב) המשפחה היהודית – לקט מקיף על תפקידי ההורים בחינוך, כוחה של האם, חינוך במסגרת המשפחתית, כיבוד הורים, הגיל הרך, בחירת מוסדות החינוך, עצות והדרכות לבעיות חינוכיות, דרכי התמודדות עם משברים משפחתיים ושכול.

ג) גיל הנעורים – סוגיות גיל הנעורים על מורכבויותיהם ולבטיהם – מרד, צניעות, לבטים, התערבות הורים לפני הנישואין ולאחריהם, וכן סוגיות בעבודת ה׳ לבני הנעורים.

האגרות והמענות שבספר זה נלקטו מתוך סדרת ה״אגרות קדש ״ כרכים א'־כ"ג, מההוספות ל"לקוטי שיחות", וכן מצילומי המכתבים והמענות שהגיעו לארכיון המערכת. המכתבים באנגלית תורגמו מאוסף המכתבים שפורסם במשך השנים בשבועון החסידי ״בית משיח״.

הרב מנחם־מענדל הלפרין טרח רבות בתרגום כל המכתבים שכתבם הרבי באידיש. כך גם נפתחו ראשי התיבות שבכל המכתבים, הוספו סימני פיסוק במקומות מסויימים, ופעמים שהוסיף העורך בתוך סוגריים מרובעות, מילות קישור בודדות.

בשולי הגליון נוספו מאות מראי־מקומות וציטוטים מהספרות התורנית בענייני חינוך, אך במיוחד מתוך כתביהם של רבותינו נשיאנו בנושא כה חשוב זה.

דגש מיוחד הושם בספר זה על חינוך הילדים בתקופתנו אנו – ״ימות המשיח שבהם נמצאים עכשיו״.

רכז המערכת: הרב שניאור זלמן ברנשטיין. סייעו למערכת: התמימים יוסף־ מנחם הרשקופ, לוי־יצחק וייס, מנחם לדיוב. הגהה: הרב דובער פרבר והרב מנחם־מענדל אמיתי. את הפרוייקט ניהל הרב אלימלך טאלר. המפיק: אוהד בר סלע.

הספר היקר בערכו וחשיבותו יצא לאור בי״ד כסלו ש.ז. וכבר עלה על שולחן מלכי רבנן, והביא תועלת רבה להורים ומחנכים רבים המרבים להעזר בספר.

(פנימיות 76 י"א ניסן ה'תשע"ד – אגרת החינוך)

ספר המאמרים במדבר

רעיון נפלא הגו חברי ה״מכון להפצת תורתו של משיח״, והחלו לערוך ולהוציא לאור סדרת ספרים מרוממת ומרגשת, של כ־5001 מאמרי חסידות שאמר הרבי, במשך השנים תשי״א־תנש״א.

בשורתה של סדרה ענקית זו שתכלול בע״ה עשרות כרכים, היא בכך שהיא מכילה את כל מאמרי החסידות של הרבי, המאמרים המוגהים על ידו, והמאמרים שלא הוגהו על ידו, וזאת על סדר פרשיות השבוע והמועדים.

מעתה, כל הרוצה ללמוד את כל מאמרי הרבי לפרשה מסויימת אינו צריך לחפשם מתוך עשרות ספרים אלא מוצא הוא את כל המאמרים לפניו בכרך אחד ובמקום אחד, כשולחן הערוך ומוכן לסעודה.

המאמרים שבסדרה זו נלקטו מתוך הספרים שהופיעו בעבר, ובעת הצורך הוסיפו העורכים מראי מקומות וציונים.

כל הנדפס עבר הגהה חדשה ומדוקדקת, ותוקנו טעויות דפוס שנפלו בהוצאות הקודמות. כמו כן נפתחו רבים מראשי התיבות והובא תרגום חופשי לביטויים באידיש, על מנת להקל על הלומד.

אותם מאמרים שזכינו שהרבי עצמו יגיה אותם, הרי שכיון ש"אין אחר המלך כלום", הם הושארו כפי שהם, חתומים בטבעת המלך.

אולם בתור "הוספה" הובאו בסוף כל כרך "הנחות" בלתי מוגהות גם מחלק ממאמרים אלו, כדי שהלומד יוכל לעמוד על ביאורים והוספות שנאמרו בעת אמירת המאמר אך לא נכנסו במאמר המוגה.

הרבי עורר אודות חובת ההתעסקות בלימוד ענייני גאולה ומשיח בכל חלקי התורה ובפרט במאמרים ולקוטי שיחות של נשיא דורנו. כדי להקל ולעודד את קיומה של הוראת קודש זו, הוסיפו בסוף כל כרך מפתח לענייני משיח וגאולה הנמצאים בספר זה.

זאת ועוד: בכל כרך הובאו כהוספה צילומים מכתב יד קדשו של הרבי, הקשורים למאמרים שבאותו כרך. כמו כן, ה"פתח דבר" של מאמרי הרבי המוגהים, שכן הפתח דבר אף הוא מוגה על ידי הרבי.

הכרך הראשון בסדרה ייחודית זו, יצא לאור על ספר ויקרא, בתאריך כ״ב שבט ה׳תשע״ד, יום הזיכרון־הילולא של הרבנית הצדקנית מרת חיה־מושקא זי״ע, אשת הרבי. מאז יצאו לאור עוד כרכים על ספר במדבר.

הספרים נדפסו באופן מאיר עיניים ונחטפו על ידי חסידי חב״ד ולומדי תורת הרבי, בהתלהבות רבה.

אין ספק כי הנגשת אוצר מאמרי הרבי בתורת החסידות ובענייני הגאולה תוסיף בלימוד של עולם התורה, מה שיקרב ויזרז את בואו של משיח צדקנו, אשר כדברי מלך המשיח לבעש״ט הק׳ ״אימתי קאתי מר? – לכשיפוצו מעיינותיך חוצה!״.

(פנימיות 77 תמוז ה'תשע"ד ספר מאמרים במדבר)

ספר "שערי שמיטה"

״שערי שמיטה״ הינו ספר המרכז את דברי קדשו של רבינו הגדול, בכל הקשור בענייני שנת השמיטה – שבת לה׳ ושנת הקהל. זאת בעיקר בחלק הנגלה שבתורה וענייני חסידות המובנים גם למי שלא למד עד כה את תורת חב״ד.

כל המעיין ומתבונן בספרי כ״ק אדוננו מורנו ורבינו עומד נפעם ומשתומם לנוכח האוצר האדיר של שיחות, מאמרים ואגרות קודש, אשר נאמרו ונכתבו במשך עשרות שנים.

והדברים אמורים לא רק לנוכח הכמות האדירה, אלא גם ובעיקר המגוון הרחב של הנושאים הנדונים בהם, החל מחידושים וביאורים בכל חלקי תורתנו הקדושה בנגלה ובנסתר, ביאורים ואמרות קדש בענייני המועדים, תשובות בכל חלקי השולחן ערוך, ועד לעצות והדרכות בעבודת ה', פתרון בעיות, מבוכות ותהיות, חינוך והדרכה, תיקון המידות ויראת שמים ועוד ועוד.

מכון "היכל מנחם" בירושלים הציב בפניו את המטרה הנעלית, ליקוטם של דברי כ״ק אדמו״ר נשיא דורנו וריכוזם לפי נושאים, למען הקל על הלומדים והמעיינים.

הנושאים המגוונים בספר, שובצו לפי הפרקים הבאים:

שנת השמיטה, מצות השמיטה, שבת לה', שמיטת כספים, תקנת פרוזבול, "וציויתי את ברכתי", שמיטה והקהל, מצות הקהל, הקהל בזמננו.

עד עמוד רפ״ב כולל הספר את ביאורי הרבי. רשימת המקורות מתורת הרבי המסיימת את הספר, פותחת בעמוד רפ״ג.

ראש מכון "היכל מנחם", הגה״ח הרב יוסף יצחק הבלין, רב קהילת חב׳׳ד ברמת־שלמה שבירושלים, מודה לרבנים החסידים הרב בנימין זילברשטרום, וחברי המערכת הרב זושא וולף והרב שלמה ביסטריצקי, שהשתתפו בליקוט וההכנה.

הספר יצא לאור לקראת השמיטה, ביום הבהיר ח״י אלול ה׳תש״ס.

יהי רצון שבאמצעות הלימוד והעיסוק בהלכות שביעית, אשר ״כל העוסק בתורת… כאילו עשה״, מחישים בעזרת ה׳ את "רצית ה׳ ארצך ("ועשו את השמיטין") שבת שבית יעקב" ("אתבת שבייתא דבית יעקב") ו"גם ה׳ יתן הטוב וארצנו תתן יבולה", ונהיה "גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו", שומרי שביעית כפשוטה בארץ הקדש ומן התורה, בגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש.

פנימיות 78 אלול ה'תש"ד – "שערי שמיטה")

שערי המועדים י-י"ט כסלו

חודש כסלו מכונה בפי חסידי חב״ד בשמות "חודש הגאולה", "החודש החסידי". רבים בו המועדים החסידיים.

הספר שלפנינו המונה שי״ז עמודים, עוסק במועדים החסידיים של שני הדורות הראשונים של חסידות חב״ד, והם:

י״ט כסלו – ראש השנה לחסידות וחג הגאולה של כ״ק אדמו״ר הזקן רבינו שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא והשולחן ערוך מייסד חסידות חב״ד.

ט׳ כסלו – יום ההולדת ויום ההילולא של בנו וממלא מקומו כ״ק אדמו״ר האמצעי רבינו דובער.

י׳ כסלו – יום חג הגאולה של כ״ק אדמו״ר האמצעי.

על עומק משמעותם של ימים אלו לדורות, עמד הרבי בשיחות ואגרות קדשו, ורבו ועצמו הדברים מאוד.

מכון ׳היכל מנחם׳ בירושלים עשה דבר מועיל, יסודי וחשוב, בעריכת ספר מאיר עיניים, מאוצר תורתו של הרבי, וסידור דברי קדשו לפי נושאים ותתי נושאים.

והנה הנושאים: חודש כסלו, ט׳ כסלו – יום ההילולא של אדמו״ר האמצעי, יו״ד וי״ט כסלו, י״ט כסלו הקטרוג והמאסר, י״ט כסלו גאולת אדמו״ר הזקן, י״ט כסלו – יוקבע למועד תמידי, י״ט כסלו – יום שמחה והתוועדות, חלוקת הש״ס מידי י״ט כסלו או כ׳׳ד טבת, ורשימת המקורות.

הרבי מגלה עומקים חדשים במהותם הרוחנית בעולמות העליונים וכן בהתרחשויות בעולמנו הגשמי של מועדים אלו ושלביהם השונים, תוך שילוב ציטוטים מכל חלקי התורה ומפיק מכך הוראות בעבודת ה׳ לכל חסיד ולכל יהודי.

ראש מכון ׳היכל מנחם׳ הוא הגה״ח הרב יוסף יצחק הבלין – רב קהילת חב״ד ברמת שלמה שבירושלים, שעמד בראש עריכת ספר זה, הרב יעקב גולדשמיד – מראשי ישיבת ׳תומכי תמימים׳ המרכזית בכפר חב״ד, הרב שלמה ביסטריצקי – רבה של המבורג גרמניה, והסופר החב״די הרב אליהו וולף.

הספר הנאה יצא לאור בשנת תשס״ב, והתקבל בעניין רב, בשל תכניו המעוררים, העמוקים והמרתקים כאחד, בנגלה ובחסידות ובעבודת ה׳ לקירוב הגאולה הפרטית והכללית.

(פנימיות 79 כסלו ה'תשע"ה – שערי המועדים י-י"ט כסלו)

הלכות תשובה עם חידושים וביאורים

 

הספר הנפלא החשוב והיסודי "הלכות תשובה להרמב״ם עם חידושים וביאורים" יצא לאור השנה לקראת י״ט כסלו – חג הגאולה וראש השנה לחסידות, בהוצאת ה"ועד להפצת שיחות" של הרבי מה"מ.

ולא בכדי. ידוע שאדמו״ר הזקן אשר הורה דרך תשובה ב׳אגרת התשובה׳ שלו, שבספר התניא, עסק ב'לעשות בעלי תשובה' וראה בזה שליחות נפשית. עד כדי כך הגיעו הדברים שבעל התניא חפץ לקרוא לחסידות שייסד בשם 'בעלי תשובה', זאת בשל עומק מעלת התשובה בדרך החסידות. בסופו של דבר התקבל הכינוי "חסידים" ואדמוי׳ר הזקן השאיר זאת כך.

הגה״ח הרב אברהם ברוך פבזנר שליט״א, שכבר אתמחי גברא בההדרת ספרים מתורת הרבי, המכהן כיום כרב חסידי חב"ד בפריז, הוא העורך הראשי של הספר.

ומה בספר? הספר מהווה אסופה ענקית מתורתו של הרבי, על הלכות תשובה לרמב״ם. נקבצו בו 80 סימנים של חידושים בדברי הרמב״ם, וכ־100 סימנים נוספים המקיפים את עניין התשובה על כל רבדיו: התשובה בדורנו, תיקוני תשובה, תעניות תשובה, מעלתם של בעלי תשובה, ועוד.

ספר זה נערך במתכונת דומה לספר החשוב "הלכות בית הבחירה להרמב״ם עם חידושים וביאורים", שיצא לאור כבר במספר מהדורות. כך גם בספר שלפנינו, שנחטף בהתלהבות רבה על־ידי שוחרי התורה, מודפסים תחילה "הלכות תשובה להרמב״ם", ואחר כך מוגשים חידושי הרבי בעריכה המשובחת שהתווה העורך הראשי הרב אברהם ברוך פבזנר שליט״א.

עבודת העריכה כוללת מספר תחומים:

א) חיפוש וליקוט של כל השייך לכך בתורתו המוגהת של הרבי, בליקוטי שיחות ובמאמרי החסידות.

ב) ישנן שיחות שדורשות תרגום ללשון הקודש, מה שבוצע כאן בצורה איכותית.

ג) נעשה כאן מאמץ ניכר ללקט גם מסדרת ה״אגרות קודש" וממקורות נוספים, מכתבים או קטעי אגרות העוסקים בענייני התשובה ופרטיה.

ד) פעמים שהערה גאונית של הרבי הכתובה בקיצור נמרץ ובסוד הצמצום, מפוענחת על ידי המערכת, והופכת להיות מובנת בנגישות לכל לומד.

הספר יצא לאור בפורמט גדול ובכריכה משובחת, ומאיר עיניים בתוכו וברו.

יהי רצון שמיד ממש יקויים לעינינו פסק דינו של הרמב״ם בהלכות תשובה: "עתידין ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הם נגאלים".

(פנימיות 80 שבט ה'תשע"ה הלכות תשובה תורת מנחם)

ספר המאמרים חג הפסח חלקים א-ב

לפני קצת יותר משנה החל "המכון להפצת תורתו של משיח" להוציא לאור, את סדרת מאמרי החסידות של הרבי על סדר פרשיות התורה והמועדים. תוך כשנה סיימו להוציא לאור את סדרת מאמרי החסידות על התורה, וכבר עתה הספיקו להוציא מתוך סדרת המאמרים למועדים, שני כרכים הפותחים את סדרת מאמרי החגים, וזאת על חג הפסח – ושמם: "ספר המאמרים פסח" חלקים א־ב.

במהדורה זו, הוחלט להוציא לאור את המאמרים, לא על סדר השנים, כי אם על פי סדר פרשיות התורה והמועדים, על מנת שהרוצה ללמוד כמה מאמרים על פרשה אחת לא יצטרך לחפש בעשרים כרכים שונים, אלא ימצא את הכל לפניו כשולחן הערוך ומוכן, על דרך סדרת "לקוטי שיחות פרשיות" שהופיעה בשנים האחרונות על ידי ה"ועד להפצת שיחות".

המאמרים שבסדרה זו נלקטו מתוך הספרים שכבר הופיעו בעבר, ובעת הצורך הוסיפו מראי מקומות וציונים. כמוכן עבר הכל הגהה חדשה ומדוקדקת, ותוקנו רבות מטעויות הדפוס שנפלו בהוצאות הקודמות. כמו כן נפתחו רבים מראשי התיבות והובא תרגום חופשי לביטויים באידיש, על מנת להקל על הלומד.

רוב המאמרים שבספר זה הינם "הנחה בלתי מוגהת", דהיינו שלאחר אמירתם על ידי הרבי, הועלו על הכתב, על ידי חסידים על פי הזיכרון (או במאמרי ימות החול – בהתבסס על סרט ההקלטה), והינם על אחריות ה"מניחים" בלבד. יחד עם זאת הובאו גם כל המאמרים המוגהים ע״י הרבי ונדפסו בסדרת "ספר המאמרים מלוקט" (ו׳ כרכים).

עפ״י מה שעורר הרבי אודות מעלת ההתעסקות בלימוד ענייני גאולה ומשיח ובפרט במאמרים וליקוטי שיחות של נשיא דורנו, ניתנו בסיום כל כרך – מפתחות לענייני גאולה ומשיח שבאותו כרך. כמו כן הובאו כהוספה, מספר תצלומים מכתב יד קדשו של הרבי הקשורים למאמרים שבאותו כרך, וכן הובאו ה״פתח דבר״ של המאמרים שהגיה הרבי, כיוון שגם ה"פתח דבר" הוגה על ידו.

הסדרה על התורה מונה תשעה כרכים. מספר הכרכים של סדרת המועדים, יתברר ככלות הדפסת הסדרה בע״ה. בכרך הראשון של חג הפסח נדפסו המאמרים השייכים לחדש ניסן ושבת הגדול, יו״ד וי״א ניסן וחג הפסח. בכרך השני הופיעו כל מאמרי הרבי שנאמרו לאורך השנים ביום אחרון של פסח. כל המאמרים שבכרך זה עוסקים בענייני גאולה ומשיח.

כל כרך שיצא לאור בסדרות אלו נחטף מיד עם צאתו לאור. פרוייקט זה הגדיל את הלימוד במאמרי החסידות של הרבי בכמות ובאיכות ובהיקף הנושאים העמוקים והמאירים, שהם כמים שאין להם סוף.

זכות גדולה זכו העורכים והמוציאים לאור, ואין ספק ש"הפצת המעיינות חוצה" בהיקף כזה מזרז את בואה של הגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש.

(פנימיות 81 ניסן ה'תשע"ה ספר המאמרים חג הפסח)

שערי המועדים – תמוז

ימי בין המצרים ומועדי חב"ד בחודש תמוז ומשמעותם לדורות

חודש תמוז מכונה בפי חסידי חב״ד בשם "חודש הגאולה״, זאת על שום גאולת כ׳׳ק אדמו״ר מוהריי״צ ממאסרו בכלא הסובייטי בחודש תמוז תרפ״ז.

הספר שלפנינו, המונה שנ״ט עמודים ומכיל נ״ו סימנים, עוסק במהותו וענינו של חודש תמוז, במועדים החסידיים של חודש תמוז ובעניני י״ז בתמוז ו׳בין המצרים׳:

ג׳ תמוז – תחילת גאולת כ״ק אדמו״ר מוהריי׳׳צ, בהצלתו ממוות לחיים.

י״ב־י״ג תמוז – חג הגאולה של כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ, כולל סיפורים מיוחדים שאירעו עם חמיו בכלא הרוסי,אותם גילה הרבי והפיק מהם הוראות בעבודת ה׳.

צום שבעה־עשר בתמוז – מהותו הפנימית בפרד״ס התורה.

שבעה־עשרבתמוז (נדחה) – הכנה ונתינת כוח לדחייתו באמת.

שלושת השבועות – ביאורים והוראות לימים מיוחדים אלה.

בין המצרים – ימי תיקון וביטול סיבות החורבן.

"ציון במשפט תפדה" – הוספה בלימוד הלכות בית ־הבחירה וגאולה ומשיח יחד עם הוספה בנתינת צדקה ואהבת ־ ישראל, מהווים כלים להמשכת הגאולה.

מכון ׳היכל מנחם' בירושלים עשה דבר מועיל יסודי וחשוב, בעריכת ספר מאיר עיניים, מאוצר תורתו של הרבי, וסידור דברי קדשו לפי נושאים ותתי נושאים.

הרבי מגלה עומקים חדשים במהותם הרוחנית בעולמות העליונים וכן בהתרחשויות בעולמנו הגשמי של מועדים אלו ושלביהם השונים, תוך שילוב ציטוטים מכל חלקי התורה ומפיק מכך הוראות בעבודת ה׳ לכל חסיד ולכל יהודי.

ראש מכון ׳היכל מנחם׳ הוא הגה״ח הרב יוסף יצחק הבלין – רב קהילת חב״ד ברמת שלמה שבירושלים, שעמד בראש עריכת ספר זה, הרב יעקב גולדשמיד – מראשי ישיבת ׳תומכי תמימים׳ המרכזית בכפר חב׳׳ד, הרב שלמה ביסטריצקי – רבה של המבורג גרמניה.

הספר הנאה יצא לאור בשנת תשס׳׳א, והתקבל בעניין רב, בשל תכניו המעוררים, העמוקים והמרתקים כאחד, בנגלה ובחסידות ובעבודת ה׳ לקירוב הגאולה הפרטית והכללית.

(פנימיות 82 תמוז ה'תשע"ה שערי המועדים – תמוז)