ידוע ומפורסם אודות היחס המיוחד והקשרים המיוחדים ששררו בין חצרות הצדיקים חב״ד וקוצק, עוד בתקופת כ"ק אדמו"ר רבי מנחם מענדל בעל ה'צמח צדק' והאדמו"ר רבי מנחם מענדל מקוצק נ"ע.
מסופר על אחד מחשובי החסידים שנסע אל ה'צמח צדק' מליובאוויטש, והאדמו"ר מקוצק ביקש מחסיד זה למסור לו בשמו: "אמור לו לרבי מליובאוויטש, כי מענדל – מענדל לגזירה שווה. איך הייס ווי ער הייסט" (אני נקרא כפי שהוא נקרא)! כאשר מסר השליח את הדברים אל הצ״צ, נענה ואמר לו: "האם חושב אתה כי רבך משתעשע במילים ושמות? כוונתו שונה לגמרי".. והוא הסביר לחסיד את משמעות דברי רבו: "איך הייס מיינע חסידים טאן, אזוי ווי ער הייסט זיינע חסידים" (אני מורה לחסידים לעשות כפי שהוא – הצ״צ – מורה לחסידים)! כלומר, הרבי מקוצק תובע מחסידים לעמול ולהתייגע בכוחות עצמם, כפי שיטת חב"ד, ולא לפטור את עצמם מעבודה ולהסתמך שהרבי יעשה זאת עבורם!
בין חסידי גור מתהלך סיפור, שפעם ביקשה אחת מנשי משפחת הצ"צ את ברכתו של "חידושי הרי"ם" לזרע של קיימא. ענה לה הצדיק, כי אם תפנה אל ה'צמח צדק' בבקשה זו, בטוח הוא שיוכל להושיעה. הוא אף אמר לה שיכולה היא לומר לו זאת בשמו, ובוודאי תוושע.
עשתה האשה כמצווה עליה, ולאחר שהצ״צ שמע את דבריה כפי שנמסר לה ע״י רבי יצחק מאיר – העניק לה את ברכתו הק׳, ולעת השנה ילדה בן זכר.
החסיד רבי שילם רייך היה חתנו של הגה״ח רבי ברוך שלום, בנו בכורו של כ״ק אדמו״ר הצמח צדק, והיה ממקורביו של האדמו״ר מקוצק ושל בעל ״חידושי הרי״ם״. בביקוריו בחצרות הצדיקים, מהתם להכא ומהכא להתם, ראה ושמע דברים מעניינים ביותר, בחלקם ידועים ובחלקם לא ידועים, ונציין כאן אי אלו דברים שסיפר הידועים לנו:
» ה'צמח צדק' נוהג היה להתעניין לעיתים קרובות בהנהגותיו של ה״חידושי הרי״ם״ ובדרכו בלימוד.
» כ״ק ה״חידושי הרי״ם״ קרא פעם את רבי שילם לחדרו, והוא עדיין לפני התפילה, וביקשו להסביר לו את נוסח הברכה ״ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם״ וכו' כפי שהיא מפורשת בתורת חב״ד.
התחיל רבי שילם לבאר: "'אתה' – עצמותו ומהותו יתברך; 'ברוך' – נמשך להיות "אלוקינו" ו"מלך העולם"". וכך המשיך לבאר את תוכן המילים שבברכה.
ענה לו רבי יצחק מאיר: "בוא וראה עד היכן דייק רבי שניאור זלמן בשיטתו, שאין צורך באמירת ״לשם יחוד״ קודם עשיית מצוה, כי הרי בנוסח הברכה עצמו צפונה כל הכוונה של 'יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה'. ואילו על התפילה עצמה לא תקנו לפניה ברכה, לכן קבע אמירת ״לשם יחוד״ לפני ״ברוך שאמר״!"
» כידוע, האדמורי״ם לבית גור מתפללים בסידור האר״י שעפ״י נוסח ״בעל התניא״ רבי שניאור זלמן נ״ע.
» פעם סיפר אחד מחסידיו של האדמו״ר מקוצק לרבו, כי בעת שהוא יושב בבית מסחרו, הוא לומד והוגה בספר התניא, בתור שמירה מכל דבר רע. נענה ואמר הצדיק: "התניא הוא אלקות!"
» האדמו״ר מסוכטשוב, בעל ה״אבני נזר״ – חתנו של האדמו״ר מקוצק, ביטא פעם את הערצתו לאדמו״ר הזקן באמרו: "שלשה הם שהיה להם ״שכל נבדל״ (הרמב״ם משתמש במושג זה להגדרת המלאכים): המהר״ל מפראג, אדמו״ר בעל התניא, וחותני – הרבי מקוצק!"
» באחד הימים קנה אחד מחסידיו של בעל ה״אבני נזר״ את תמונת רבנו הזקן, בעל התניא, שהתפרסמה אז. אותו היום הזדמן רבו במפתיע לביקור בביתו. חסיד זה, בידעו שאין דעת רבו נוחה מתמונות וציורים של בני אדם, ניסה להסתיר את התמונה מעיני רבו. אולם, רבו דוקא הרגיש בזה ושאל מה הוא מסתיר מפניו.
כאשר גילו לו כי מדובר בתמונת אדמו״ר הזקן, נענה ואמר: "אם רוצים לקבל מושג מתמונתו של בעל התניא, צריך להביט בספריו הקדושים, ורק הלומד בספריו יכול לדעת איך נראה אותו צדיק!" הרבי לא הסתפק בדבריו אלא ביקש ממארחו להראות לו את התמונה, כאשר הסתכל בתמונה התרגש וקרא בהתפעלות: ״איך האב ריינע אויגן, איך זעה! ווי דער רמב״ם בדורו – זיכער, און אפשר ווי משה רבינו בדורו!" (עיניי זכות ואני רואה! כהרמב״ם בדורו – ודאי, ואולי כמשה רבינו בדורו)!
» מרגלא בפומא של בעל ה"אבני נזר": "מי שעיניו זכות יכול להבחין כיצד קושיותיו של רבי עקיבא איגר מתורצות תוך כדי לימוד בשו"ע הרב".
» פעמים רבות – העיד על עצמו ה״אבני נזר״ – שנתייגע משך כמה שבועות בסוגיות חמורות בגמ', עד שנפקחו עיניו מסעיף קטן אחד בשו״ע הרב, והסוגיא נתיישבה בעיניו.
» הוא היה אומר, שאת דרך לימודו קיבל מלימוד שו״ע הרב עם ״קונטרס אחרון״ שבו. גם את תלמידיו נהג לבקש שילמדו ב״קונטרס אחרון״ שבשו״ע הרב, בו טמון דרך לימוד עמוק ובבהירות.
» פעם קרא תשובה מרב גדול אחד, בה כותב כי אין הוא פוסק כמו ״הרב״, היות וגדולי האחרונים פוסקים בצורה שונה. קרא בעל ה״אבני נזר״ את בנו בעל ה״שם משמואל״, הראה לו את התשובה ואמר: "ראה מה שהוא כותב! מי לנו ״גדול באחרונים״ יותר מבעל התניא?!"
במאמרו המאלף של הגר״א פישר שליט״א, ראש כולל גור בניו יורק, הוא כותב: "שמעתי בכמה הזדמנויות שיש, שמקובל בידם, שה״שפת אמת״ סלל דרכו לפי תורתו של הרב רבי שניאור זלמן ״בעל התניא״ ובמיוחד לפי תורתו שבס' ליקוטי תורה וכו'. ובהמשך מביא הנ״ל ח״י ציטוטים והשוואות מעניינות בהם כותב ה״שפת אמת״ כמו דבריו של רבנו הזקן בעל התניא.
אודות הקשרים האמורים לעיל בין כ״ק אדמו״ר בעל הצמח צדק נ״ע לבין כ״ק האדמו״ר מקוצק נ״ע – מן המעניין לציין את העובדה המעניינת שהני תרי צנתרי דדהבא, שני הצדיקים, נסתלקו לגנזי מרומים במשך זמן סמוך, כאשר רבנו הצמח צדק נתבקש לישיבה של מעלה בתוך השלושים להסתלקותו של האדמו״ר מקוצק. נשמתם בגנזי מרומים.
יצויין גם, כי בערב יום הכיפורים שנת תרכ״ו התבטא הגה״ק רבי לייב אייגר מלובלין על הפסוק: ״כי ביום הזה יכפר עליכם״, שראשי וסופי התיבות עולים בגימטריא תרכ״ו, היינו, שבשנה זו זקוקים צדיקי אותו הדור לרחמים מיוחדים, ואכן, בשנה זו נסתלקו הני צדיקי עלמא: כ״ק אדמו״ר בעל ה״צמח צדק״, כ״ק אדמו״ר בעל ה״חידושי הרי״ם״ וכ״ק האדמו״ר רבי שלמה מראדומסק, זכר צדיקים לברכה, זכותם תגן עלינו ועל כל ישראל.
על המשך הקשרים המיוחדים של האדמורי"ם האחרונים לבית גור זי"ע, ויבלחט"א כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א, עם חצר ליובאוויטש והרבי – בכתבה הבאה תחת השם: כ"ק אדמו"ר שמחה בונם זצוק"ל – בעל "לב שמחה".
(מקורות: מאמרו של הרב מונדשיין – כפר חב"ד גליון המאה. מאמרו של הגר״א פישר שליט׳׳א – כפר חב"ד כ"ד טבת. שיחת הרבי – ש״פ ראה שנת תשל״ז. – "פנימיות" 4 – טבת נ"ד)