שאלה:
"איך אפשר לפרסם ש׳׳הגיע זמן גאולתכם״ בשעה שכל החוגים בעם ישראל נמצאים במצב של שממון רוחני, ולא נראה שום שינוי רוחני באופק, ואפילו בענין זה של האמונה במשיח, הרי יש כאלו שהמשיח הפך אצלם ללעג ולקלס, ובמקום להתעורר בתשובה מהשלטים והמודעות הם מתעוררים לצחוק מזה ולבזות את ליובאוויטש בכלל ואת המשיח בפרט״.
המצב הרוחני הירוד הוא אחד מסימני הגאולה הקרובה
תשובה:
את הענין הזה שאנו נמצאים ממש לפני הגאולה לא המציאו חסידים או רבנים או עסקנים וכו', אלא הם דברי כ״ק אדמו״ר מליובאוויטש נשיא דורנו שאמר וחזר ואמר במהלך שנות תנש״א-ב, שהוא מודיע בנבואה שאנו על סף הגאולה, ושהמשיח נמצא כבר בהתגלות, ושכל מה שחסר עתה הוא רק לפקוח את העינים ולקבל את פני המשיח. ובמילא מובן, שפרסום הענין הוא דבר שהזמן גרמא. ואדרבא זוהי מטרתו העיקרית לשנות את המצב הרוחני, לעורר את העם ולהחדיר למוחם ולבם של כל אחד ואחת את ההודעה שחיכו לה אלפיים שנות גלות שהמשיח מגיע מיד לגאול את עם ישראל.
וזה שהעם נמצא עתה במצב רוחני קשה, הרי כבר הודיעונו חז״ל שהסימן על כך שעומדים ב״עקבתא דמשיחא״ (היינו בתקופה שכבר רואים את עקבותיו של המשיח) היא ש״פני הדור כפני הכלב" וכו', ובודאי שעם התגלותו הסופית של המשיח תהיה התעוררות עצומה בעם וכולם יחזרו בתשובה ״ומיד נגאלין״.
וראה מה שכתב רבי צדוק הכהן מלובלין זי״ע בספרו "מחשבות חריץ" (לג,ב): "אפילו אותם פושעי ישראל שלא עלה בלבם הרהור תשובה מ״מ אם יבשרום שמשיח בן דוד בא ודאי יאמינו וישובו בתשובה שלימה. ואפילו אותם אפיקורסים שלא ישובו בבשורה בעלמא, (אבל) כשיתקע בשופר גדול אז יבואו גם האובדים והנידחים". ועד"ז כתב ה״עקדה״ בהקדמתו לשיר השירים: "הגאולה לא תהיה מפני זכויות ישראל, כי אדרבא, הקב״ה ירד אל גינת אגוז היא כנסת ישראל, לראות אם יש בהם תורה ומעשים טובים, ויחפש ולא ימצא, ולכן יקראם אז שישובו אליו ויגאלם למען חסדיו וישימם ברום המעלה״. וב״אור החיים״ הקדוש (ויקרא כה,כח) "ויצא ביובל ושב לאחוזתו – כי קץ הגלות ישנו אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים ח״ו״.
אבל גם אם תרצה דוקא לומר שהגאולה חייבת להיות בדור שכולו זכאי, הרי תוכל למצוא זכויות רבות גם היום, ועד שבהרבה תחומים הרי המצב הרוחני של חלקים גדולים בעם הוא טוב יותר ממה שהיה בעבר. כי מעולם לא היו כל כך הרבה בני תורה בחורים ואברכים שוקדים באוהלה של תורה כמו היום, ומהם גם כאלו העובדים קשה לפרנסתם וקובעים עתים לתורה מתוך מסירות נפש. ומעולם לא הוציאו ספרים תורניים בכמות כזו כמו בדורנו, שממש אין יום שלא יוצא לאור ספר תורני חשוב מאברכים עמלי תורה, דבר המוכיח על אופן לימוד התורה בדורנו שהוא גדול לא רק בכמות אלא גם באיכות. ומעולם לא היו כל כך אלפי אברכים פזורים בכל קצווי תבל להפצת תורה במסירות נפש כמו היום.
וכל השאר שאינם יודעים מתורה ומצוות, הרי הם תינוקות שנשבו ממש, וגם הם מתחילים להתעורר לתשובה בדורנו ורבים מהם נהפכים מן הקצה אל הקצה. וכל הפעילות הזו של חזרה בתשובה היא בכחו ובהשפעתו של נשיא הדור כידוע.
דור שכולו חייב וכולו זכאי
וראה בקונטרס "פרקי תשובה וגאולה" להגה׳׳צ רבי שכנא זאהן שכתב בשם הגה״צ רבי אלחנן וסרמן זצ׳׳ל שאמר על יהודי אמריקה שהם תינוקות שנשבו, ״כי הקרוב לשש מליון מאחינו בני ישראל הנמצאים באמריקא, עשריות אלפים מהם מקיימין תורה ומצוות מתוך מסירות נפש, ומאות אלפים סתם שומרי תורה ומצוות כן ירבו, והשאר הם תינוקות שנשבו. וברוסלאנד (רוסיה) והנגררין אחריהן ישנם לפחות ג׳ מליון וחצי שהם אנוסים ממש כידוע, וגם שם נמצאים מספרים חשובים בכל רחבי מדינתם ״לאלפים ואולי לעשיריות אלפים שהם מוסרים נפשם ממש בעד שמירת התורה והמצוות (זה נכתב בשנת תש״ל, וכ״ש עתה)..ובשאר ארצות איירופע.. המצב הוא בערך כמו בארצות הברית. וגם בארץ ישראל, הרי שם בודאי ישנם למאות אלפים שומרי תורה ומצוות, ומהם עשיריות אלפים מוסרים נפשם על תורת ה׳, מדקדקים על קוצו של יוד, והרבה אלפים מהם הוגים בתורה יומם ולילה. והחפשים, ראיתי פעם בירחון ״החומה״ שהביאו מאורע, שבקיבוץ אחד הביא ספר תורה אחת וכולם רצו לראות מה הוא, כי לא ראו ספר תורה מימיהם. וכי יש ספק שדין תינוקות שנשבו יש להם״.
וממשיך שם שאמר דברים אלו לפני מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ״ל והסכים לזה. והגר׳מ זצ״ל ביאר לו עפי״ז את דברי חז״ל בסנהדרין (צח,ב) שמשיח בא בדור שכולו חייב או בדור שכולו זכאי. וביאר ״שב׳ הדברים אמת, כי לפי העיון יהיה נראה כולו חייב ח׳׳ו, אבל הלא כתב הרמב״ם פ׳׳ב מהל׳ תשובה כי אין שוקלין אלא בדעת א-ל דעות, והבורא יתברך שוקל באופן אחר כלל, ולפי השיקול העליון יהיה כולו זכאי וכפי החשבון הנ״ל", עד כאן דברי הגאון רבי שכנא זאהן בקונטרס ״פרקי תשובה וגאולה״ הנ״ל.
וראה עוד בספר ״אור יחזקאל״ מהגה״צ רבי יחזקאל לוינשטיין שהזכרנו לעיל כמה פעמים, שכותב (בעמוד רפ׳׳ט): ״הסיבות לחסרון האמונה בגאולה..שאיננו מאמינים שראוי שבזמננו יבוא מלך המשיח. הנה החפץ חיים זצ״ל בזמנו היה אומר שאין כבר למלך המשיח כמעט למי לבוא, והרי הדורות נמצאים במצב של ירידה מתמדת, ובדורות הבאים יהיה המצב הרוחני יותר גרוע, ואם כן על כרחך מוכרח לבוא עתה (כך אמר החפץ חיים). ועל אחת כו׳כ בזמננו שעברו מאז כחמישים שנה ״והרי דורנו דור יתום לאין שיעור"..
אין אומרים שירה עד שיתחרף המשיח
ומה שלטענתך יש כאלו שענין הגאולה הפך אצלם ללעג וקלס, הרי זה אינו בגלל ההודעה של הרבי שהמשיח מגיע, וגם לא בגלל האמונה של החסידים שהרבי הוא המשיח, אלא בגלל שהם שרויים עדיין ב׳׳גלות פנימית״ משום המצב הקשה של התגברות החושך בעולם דוקא לפני שמפציע השחר, שזה מעלים ומסתיר על האמת האלוקית.
ובאמת זה גופא שצוחקים מהמשיח, זה עצמו הראיה שהתגלות המשיח קרובה. וכמו שכתב מוהר׳׳ן מברסלב זצ״ל ב׳׳מגילת סתרים" שלו: ״בתחילה יהיה על משיח מחלוקת גדול, ויאמרו זה משיח? ויאמרו בזה הלשון: "משיח אין א מיצעלע״, (היינו שלבוש בכובע כזה שאינו מתאים לדעתם למשיח). ועד׳ז כתוב בספר"פעולת הצדיק״ ע׳ שנ״ג. ובאמת מפורש כן במדרש תהלים (פי״ח פסוק ב׳): "כשיבוא משיח במהרה בימינו אין אומרים שירה עד שיתחרף המשיח, שנאמר אשר חרפו עקבות משיחך".
וכך היה גם כאשר הכריז דוד המלך על בנין בית המקדש, וכמו שאמרו חז״ל בירושלמי (ברכות פ״ד) עה"פ שמחתי באומרים לי בית ה׳ נלך: "אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין, היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו, דוד, אימתי יבנה בית המקדש, אימתי בית ה׳ נלך. והוא אומר אע"פ שמתכוונין להכעיסני יבוא עלי שאני שמח בלבי, שמחתי באומרים לי בית ה׳ נלר׳. היינו שדוד המלך שמח שהם מזכירים את בית המקדש אפי׳ בדרך ליצנות, העיקר שמדברים בינתים על בית המקדש. עתה רואים בפועל ממש, שמעולם לא עמד עם ישראל בהתעוררות כזו לביאת המשיח, ומעולם לא היתה האמונה בביאת המשיח אצל כל החוגים, באופן כל כך מוחשי כמו בתקופה זו. וכל זה כתוצאה מההתעוררות שהחדיר כ״ק אדמו׳׳ר מה"מ בהודעתו אודות ביאת המשיח, שכל אחד בעם ישראל (גם מה״מתנגדים״ לעת עתה) יודע בליבו פנימה שכל נבואותיו מתקיימות בדייקנות ולא יפול דבר מדברי נבואתו ארצה.
(פנימיות 21, אייר ה'תשנ"ה – שו"ת מאת הרב שלום דב וולפא)