כ"ק אדמו"ר שמחה בונם זצוק"ל – בעל "לב שמחה"

{כ"ק האדמו"ר בעל ה"לב שמחה" -מאת יעקב ברים – received by email from author, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=10654387}

 

חיבה מיוחדת שררה בין כ"ק אדמו"ר שמחה בונם זצוק"ל, בעל "לב שמחה", לבין הרבי. מיד לאחר התמנותו כמנהיג ונשיא לחסידי גור, ייחד הרבי שיחה מיוחדת לרגל מאורע חשוב זה.

באותה שיחה הדגיש הרבי אודות הקשר ששרר בין נשיאי חב"ד לבין אדמור"י גור, גם בזמנים שהדרכים בין שני המקומות היו משובשים בגייסות והיה קשה להגיע ממקום אחד למשנהו, אף על פי כן היה קשר ביניהם. כי הרי מדובר אודות צדיקים, אשר ביניהם לא קיימות כל ההגבלות הללו.

כן סיפר הרבי באותה התוועדות אודות שליחות מיוחדת שהטיל עליו חותנו, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, לנחם בשמו את כ"ק אדמו"ר בעל ה"אמרי אמת" מגור זצוק"ל. כאשר ישב באבלות לאחר הסתלקות בנו, הגה"צ רבי יצחק זצ"ל, אשר ידוע היה בגאונותו ובחסידותו הגדולה.

 

עמודי עולם

בעולם החסידי זכור עדיין היטב ביקורו הלבבי של כ"ק בעל ה"לב שמחה" זצוק"ל אצל הרבי בט' אלול תשל"ח, ועל השיחה הלבבית שהתנהלה בין שני עמודי עולם אלה (פרטי השיחה ראה בספר "בצל החכמה" עמ׳ 60). באותה שיחה גם הוזכר אודות ביקור בנו, יבלח"ט, הגה"צ רבי יעקב אלתר שליט"א שהתקיימה מספר חדשים קודם לכן.

זכורה גם השתתפותו האישית של כ"ק האדמו"ר בעל "לב שמחה" במעמד סיום הרמב"ם הראשון שהתקיים בפסח תשמ"ה בבנייני האומה בירושלים, אשר למרות מחלתו טרח ובא בעצמו להשתתף במעמד נשגב זה. גם בעת שיצא עם תקנתו המפורסמת בלימוד בדף היומי בירושלמי, יצא הרבי בשיחות קודש מיוחדות ובאגרות הקודש ששלח בעת קיום החגיגות של סיומי הירושלמי.

 

בכל פרט ופרט

הגאון רבי בנציון ליפסקר ז"ל, רבה של ערד, היה מקורב מאוד אצל כ"ק האדמו"ר רבי שמחה בונם זצוק"ל, ומעניין לציין כאן דברים מעניינים שקרו עמו, וכן מה ששמע ממנו:

"כשמינו אותי לרב העיר ערד והרבי מגור בא לבקר, אמר לי: "אנשי ערד אינם דתיים והם מעוניינים להיפטר ממך, אבל בזכות מי ששלח אותך, הרבי מליובאוויטש, הם לא יוכלו לך!"

כאשר הייתי נוסע לרבי מגור, היה מוסר לי יין, פירות וכדו' כדי להביאם לרבי וגם למסור לו דרישת שלום משמו. כאשר הדפסנו את התניא בערד, קרא אותי ונתן לי סכום השתתפות בהדפסה. לאחר שהתניא יצא לאור, הבאתי לו עותק, ובכל פעם שהיה נוסע לקח עמו ספר תניא זה.

הרבי מגור זצוק״ל גילה התעניינות מיוחדת וביקש לשמוע ממני עוד ועוד בכל מה שקשור עם הרבי שליט"א. מדי פעם היה קורא אותי, והייתי מביא לו שיחות של הרבי, והיה מתעניין משלום הרבי.

אני עצמי זכיתי להרבה שליחויות מהרבי אל האדמו"ר מגור, אך הנני מנוע מלפרסם את הדברים. לא פעם ניתן היה לראות אצלו על השולחן – העיתון "כפר חב"ד" ולא פעם היה מעלה לפניי דברים שהיו כתובים שם.

פעם הציע לי להקים כולל משותף של חב"ד וגור. הקשר שלי איתו התהדק במיוחד בתקופת המלחמה בנושא שלימות הארץ ושלימות העם. בנושאים אלו קיים איתי שיחות ארוכות וראיתי בצער את הכאב שהנושאים הללו עוררו בו. בתקיפות קיצונית היה מדבר באותן שיחות על כך שאסור לנו לוותר בנושאי שלימות הארץ ושלימות העם.

תמיד, כשהייתי אצל הרבי, היה שואל ומתעניין אצלי בשלומו של כ"ק הרבי מגור זצוק"ל. הרבי גילה התעניינות מתמדת במצבו וקיבל דיווח מתמיד על מצבו הבריאותי".

 

"מרבה תורה – מרבה חיים"

נספר עתה מעט על הקשר של כ"ק האדמו"ר מגור, רבי פנחס מנחם זצ"ל עם הרבי:

ידוע על ביקוריו של כ"ק האדמו"ר מגור אצל הרבי עוד בטרם התמנותו כנשיא ומנהיג של חסידי גור, ועל השיחות הלבביות שניהלו יחד בכל מיני נושאים. (ראה פרטי השיחות בספר "בצל החכמה" עמ' 65,153,185,258).

מן הראוי לציין, כי בסיום הרמב"ם שהתקיים ב"היכל התרבות" בשנת תשנ"ג, הביא לכינוס הגרי"מ קנובלוביץ שליט"א, ראש ישיבת גור באשדוד, את ברכתו של האדמו"ר מגור, וסיפר כי בעת שרבני חב"ד באו אל רבו להזמינו לכינוס, העניק את ברכתו ואמר: "מרבה תורה – מרבה חיים". והסביר שבזכות "מרבה תורה" – הרבצת התורה בקנה מידה כזה שלא היה מעולם, הרי בעזרת ה' יהיה "מרבה חיים", שהרבי מליובאוויטש יהיה בריא ושלם. כן סיפר הנ"ל, שהרבי מגור אמר אז לחברי המשלחת, שהרבי מליובאוויטש הוא צדיק שכולם צריכים לו!

 

יכולתם לחסוך זאת לגמרי..

אולי כאן המקום לציין את סיפורו המעניין של הרב הגאון רבי יוסף סגל שליט"א, ראש כולל "צמח צדק" בירושלים העתיקה. כאשר ביקר הרב סגל אצל הרבי מגור כ"ק האדמו"ר ה"בית ישראל" זצוק"ל ואמר לו שהוא מתכונן לנסוע אל הרבי מליובאוויטש שליט"א לחגים, ביקשו הרבי מגור: "תמסור דרישת שלום לרבי מליובאוויטש, ותאחל לו בשמי ברכת כתיבה וחתימה טובה".

כאשר מסר הרב סגל את שליחותו אל הרבי, קם הרבי מלוא קומתו ואמר: "אמן. יעזור השם שיתקבלו כל הברכות שבני ישראל מברכים איש את רעהו". על פניו ניכר היה שמחה ושביעות רצון מיוחדת משליחות זו. כאשר חזר הרב סגל למסור לאדמו"ר מגור זצוק"ל את תגובת הרבי, ביקשו לספר לו מה שראה ושמע שם.

סיפר לו הרב סגל ממה שקרה אצל הרבי בסעודת מוצאי יום הכיפורים: באותה סעודה השתתפו מחשובי רבני חב"ד מאה"ק ת"ו, ובאמצע הסעודה פנה הרבי לפתע אליהם ואמר להם: "הרי התפרסם בעיתונים שהגיעו לכאן רבנים חשובים. אם כן, איפוא, יפסקו נא ויסכימו שמשיח יבוא!" נענה ואמר אחד הרבנים: ,וכי אנו שצריכים להסכים לכך? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!" לשמע דבריו, הרצינו פניו של הרבי ואמר: "אתם מחכים להסכמתי? האם ההסכמה שלי חסרה כאן?!"

מיד הבין אותו רב שטעה, ואם הרבי ביקש שהרבנים יפסקו על כך, היו צריכים לעשות זאת תיכף ומיד. הוא החל להתנצל ולחזור בו מדבריו, אך הרבי לא הגיב כלל. כעבור מספר ימים, בסעודת ליל ראשון של חג הסוכות, פנה אותו רב ושאל את הרבי על סדר התנהגותם של הבחורים – האורחים ביום טוב שני של גלויות. על כך ענה לו הרבי: "יום טוב שני של גלויות? – הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!"

בעת שהרב סגל סיפר זאת להאדמו"ר מגור היו פניו רציניות מאוד, וכאשר גמר את סיפורו, הבחין בשתי טיפות של דמעות שזלגו מעיניו הקדושות, ואחר אמר: "אוי וי! הלואי שיהיה כבר טוב!" כך חזר על דבריו שלש פעמים, כאשר בכל פעם נאנח באמרו זאת.

 

היכרות טובה

וממשיך הרב סגל לספר, שכאשר ביקר לפני מספר שנים אצל כ"ק האדמו"ר מגור רבי פנחס מנחם זצ"ל (עוד לפני שקיבל עליו את הנהגת החסידים), ביקש ממנו הרבי לחזור על הסיפור ואחר אמר לו: "כעת נתחוור לי סיפור אחר: מספר שנים לאחר מכן ביקרתי אצל כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש, ותוך כדי שיחה נענה ואמר אלי הרבי: "בבקשה מכם לפרוש בגיני בשלום שני האחים – ידיד המוכר לי וידידי שאינו מכירו".

"הבנתי מדבריו" ממשיך הרבי מגור זצ"ל לספר – "שהידיד המוכר כוונתו לכ"ק האדמו"ר בעל ה"לב שמחה", אשר ביקר אצל האדמו"ר מליובאוויטש, הן בטרם התמנותו והן לאחר שנתמנה כאדמור"ם של חסידי גור. ואילו "הידיד הבלתי מוכר" כוונתו לאחי, האדמו"ר בעל ה"בית ישראל". אמרתי לאחי שיש לי פריסת שלום עבורו מכ"ק האדמו"ר מליובאוויטש, וחזרתי על דבריו שאמר לי. אני הוספתי, כי נלענ"ד שכוונתו באומרו "הידיד הבלתי מוכר" הוא עליו.. אז תפס אחי, ה"בית ישראל", את הדיקנא קדישא שלו, ובחיוך על פניו הקדושות הטה עצמו אלי ואמר: "אחי רחימאי, כך אמר לך. אנו מכירים היטב איש את רעהו…"

כידוע, השתתף כ״ק האדמו״ר בעל ה"בית ישראל", בחתונת הרבי, יחד עם אחיו הי"ד, בשליחות אביהם כ"ק האדמו"ר בעל ה"אמרי אמת" זצוקלל"ה, שהתקיימה בוורשה בי"ד כסלו תרפ"ט.

וסיים כ"ק הרבי מגור זצ"ל את סיפורו להרב סגל: "כעת מבין הנני הכרה זו מה טיבה וכיצד הם מכירים איש את רעהו כל כך טוב: אם בשעה שמסרו לכ"ק האדמו״ר מליובאוויטש את ברכתו של ה"בית ישראל" נעמד וקם לכבודו, ובמקביל, בעת שמסרו לו מה שהתרחש אצל האדמו"ר מליובאוויטש, מתאדמות עיניו ומזילות דמעה – מובן, איפוא, ביותר איך מכירים איש את רעהו כל כך טוב!"

 

(מקורות: ספר ״בצל החכמה״, להרב מ.מ. לאופר. ספר ראש בני ישראל, להרב נ.צ. נוטליב (תשרי תשנ״ד) – "פנימיות" 5 – שבט נ"ד)