המשיח – מלך ונשיא

איתא בגמרא (סנהדרין צח, ס): ״אמר רב יהודה אמר רב: עתיד הקב״ה להעמיד להם דוד אחר (עתיד למלוך עליהם, רש״י)… אמר ליה רב פפא לאביי: והכתיב ״ודוד עבדי נשיא להם לעולם״? מתרצת הגמרא ו״כגון קיסר ופלגא קיסר״!! לכאורה כוונת הגמ׳ בפשטות, לומר שלמלך המשיח ולדוד המלך יהיו תפקידים שונים בהנהגת המלוכה, אחד מהם יהיה כגון ״קיסר״ ואילו השני כגון "פלגי קיסר". [וראה בענין זה – מי מהם ה״קיסר״ ומיהו ה״פלגי קיסר״ – ברש״י שם, וב״נצח ישראל״ למהר״ל ספ״מ, ובחדא״ג מהר״ל לסנהדרין שם. וראה גם ב״באר שבע״ לסנהדרין שם, וב״ערוך״ ערך קיסר].

ויש לעיין בסוגיא זו ולהעיר בכו״כ פרטים, ומהם:

א'. מנין ולמה לעתיד לבוא יתחדש צורך ב״מלך״ וגם ב״משנה למלך״ (פלגי קיסר)? והרי לא מצינו כן ב״מלכות בית דוד״ מעולם! (ב״מלכי בית דוד הכשרים״).

ב'. גם יש לדייק בלשון הש״ס ״כגון קיסר ופלגי קיסר״: למה נקט לשון קיסר שהוא שם מלכי רומי, ולא נקט לשון הקודש ולישנא דקרא – ״מלך ומשנה למלך״?

והנה הפסוק שמובא בסוגייתנו הוא ביחזקאל (פרק ל׳ פס׳ כד-כה) ושם נאמר: ״ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכולם"… וגו׳ ומסיים: "ודוד עבדי נשיא להם לעולם". וכבר במבט ראשון מפליא להבחין בכך שאותו העניין לכאורה, נשנה פעמיים, אלא שבשינויים בכל פרט ופרט:

א'. בתחילה נאמר ״מלך״ ואילו אח״כ נאמר ״נשיא״. ב'. בתחילה נאמר ״ועבדי דוד״ ואילו אח״כ נאמר ״ודוד עבדי״.  ג'. בתחילה נאמר ״עליהם״ ובסיום נאמר ״להם״. ד'. בתחילה לא מודגש שזה לנצח, אולם בסיום נאמר ״לעולם״. וצריך להבין מה פשרם וקשרם של שינויים אלו.

ביאור העניין:

בהגדרת תפקידו ופעולתו של מלך המשיח, מבאר הרמב״ם שני עניניים שלפי זה נמצא שיש בו שני גדרים: א'. גדר של מלך. ב'. גדר של נשיא ורב.

א'. גדר של מלך: ״יכוף כל ישראל״ לילך בדרך התורה והמצוה, ״ילחום מלחמת ה׳״, ״יבנה בית המקדש ויקבץ נדחי ישראל ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה׳״ (רמב״ם הל׳ מלכים ספי״א). וזהו עניינו של מלך ישראל בכלל, וכמ״ש הרמב״ם שכל מלך ״תהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים ולהלחם מלחמות ה׳, שאין ממליכין מלך תחילה אלא לעשות משפט ומלחמות"!! (שם ספ״ד).

ב'. גדר של נשיא ורב: "אותו המלך שיעמוד מזרע דוד, בעל חכמה יהיה יותר משלמה ונביא גדול וכו׳ ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה׳ ויבואו כל הגויים לשמעו״ (רמב״ם הל׳תשובה פ״ט ה״ב).

ומדבריו אלו מובן, שהעילוי הגדול – ש״באותו הזמן… יהיה עסק כל העולם… לדעת את ה׳ בלבד… יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם״ וכו׳, כל זה יהיה על ידי מלך המשיח שהוא ״ילמד את העם״. ועל עניין זה נקרא המשיח בשם ״נשיא״, ע״ד שמצינו בלשון חכמים שראש הסנהדרין ״הוא שקורין אותו החכמים נשיא בכל מקום והוא העומד תחת משה רבינו״ (לשון הרמב״ם הל׳ סנהדרין פ״א ה״ג). ועד"ז י"ל שמשיח נקרא ״נשיא״ לפי שהוא ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה׳.

ומעתה יבוארו כל ההערות והכל על מקומו יבוא בשלום:

א'. יש לחדש בפירוש כוונת דברי הגמ׳ ״קיסר ופלגי קיסר״, שאין הכוונה לשני אנשים שונים, אלא לשני הגדרים שבאישיותו ותפקידו של מלך המשיח: בחינת ״מלך״ שבו מתוארת כ״קיסר״, ובחינת ״רב״ שבו מתוארת כ״פלגי קיסר״.

ב'. הסיבה לכך שבחינת מלך שבו מתוארת כ"קיסר" היא: עיקר החידוש של משיח צדקנו לגבי מלכי ישראל שקדמוהו הוא בהנהגת המלוכה, כי על ידו יהיה חידוש עיקרי בכל העולם כולו, שלא היה מעולם שמלך אחר ובפרט יהודי, ימלוך לבדו על כל העולם כולו ממש וישלוט בו בשלימות, צדק ויושר ועבודת ה׳, כמבואר ברמב״ם הל׳ מלכים פי״א וי״ב.

ולכן נקטה הגמ׳ את התואר "קיסר" בלשון רומי, שכן מבואר בתוס' (ע״ז י, ב) בשורש השם ״קיסר״, שהוא על שם מלך רומי אחד, שמתה אמו בלידתה ונבקעת בטנה ומצאוהו חי… ונקרא קיסר בלשון רומי והוא על שם מלך שנולד באופן של ״יוצא דופן״, דהיינו שלא כדרך הטבע. מרמזת הגמ׳ – שמלכותו של המלך המשיח תהיה באופן של חידוש גמור – ״יוצא דופן״ למעליותא.

אמנם בחינת ״רב״ שבו איננה חידוש גמור, שהרי התורה הזאת ״אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת״ (רמב״ם הל׳ יסוה״ת רפ״ט) ותמיד היו בישראל נביאים, צדיקים וגאוני עולם הראויים ללמד תורה את כל העם, (אלא שהדור לא היה ראוי), ולכן אין זה אלא ״פלגי קיסר״ (חידוש למחצה…).

וגם הדיוקים בלשון הפסוק יובנו היטב – "כפתור ופרח":

א'. שדברי הנביא ״ועבדי דוד מלך עליהם״ – הם בעניין בחינת ״מלך״ שבמשיח, ואילו המילים ״ודוד עבדי נשיא להם לעולם״ הם בעניין בחינת ״רב״ שבמשיח. ולפיכך:

ב'. על בחינת מלך שבמשיח נאמר ״ועבדי דוד״, כלומר שגדלותו כמלך העולם כולו, היא לא מפני שהוא ״דוד״, אלא מפני שהוא ״עבדי״ – עבד ה׳. הגם שהוא שמזרע דוד דוקא ומחזיר מלכות דוד, אך מלכותו העולמית היא עניין חדש לגמרי הנובע מכך שהוא ״עבדי״. אולם מעלת מלך המשיח בתור ״נשיא״ ו״רב״ מתייחסת לדוד המלך, וכלשון הרמב״ם (שם): ״הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו״, ולכן נאמר בענין זה – ״ודוד עבדי״.

ג'. וזה פשר השינוי בין ״מלך עליהם״ לבין ״נשיא להם״: מכיוון שהנהגת המלוכה היא בדרך רוממות מהעם, שהמלך מרומם ונבדל מהעם – לכן נאמר ״מלך עליהם״ שהוא ממעל להם. ברם השפעת המשיח כנשיא ״ללמד את העם ולהורות להם דרך ה׳״ היא בדרך קירוב אליהם, שמשתדל שהעם יקלוט את דבריו, לכן עם היותו ״נשיא״ (מלשון התנשאות) הרי יחסו אל העם הוא באופן של קירוב ולכן נאמר "נשיא להם" (ולא עליהם).

ד'. הגדר ד״מלך״ שבמשיח יבוא לידי ביטוי חיצוני בפועל, בעיקר בתחילת ימות המשיח עד ש״יתקן את העולם כולו לעבוד את ה׳ ביחד״ שאז ״לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה׳ בלבד״. אבל לאחר שיביא את העולם למצב זה הרי כולם יהיו נכספים להישמע אליו מצד עצמם, ואז עיקר תפקידו הגלוי יהיה לא בתור שליט, אלא ללמד את העם ולהורות דרך ה׳. משום כך נאמר הביטוי ״לעולם״ המורה על נצחיות – דוקא בתיאור מעלתו של המשיח כ״נשיא״ בתורה – ״נשיא להם לעולם״ – שלנצח ״ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה׳״, בעילוי אחר עילוי.

(מעובד לפי חלק משיחת הרבי, נדפסה ב״שערי גאולה" ח״ב סי׳ ט״ו – "פנימיות" 4 – טבת נ"ד)