זכר לגאולה ולחירות
מצוה מדברי סופרים לשתות ארבע כוסות יין בליל הפסח בשעת עריכת הסדר – זכר לגאולה ולחירות, ואף נשים חייבות במצוה זו, שאף הן היו באותו הנס של יציאת מצריםא, ואין מברכים עליהם ברוך כו׳ וצונו לשתות ד׳ כוסות, לפי שהם מופסקים.
ותקנו ארבע כוסות אלו כנגד מספר ענינים:
א) כנגד ד' לשונות של גאולה שנאמרו בתורה: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי3, שהן כנגד ד׳ גזירות שגזר עליהם פרעהג והקב״ה הצילנו מידו הקשה.
ואלו הן ד׳ הגזירות: 1) עבודת פרך. 2) השלכת זכרים ליאור. 3) שחיטת הילדים – לרחוץ פרעה בדמם. 4) תבן לא ינתן.
וכנגדן תקנו חכמים ד' כוסות בליל הפסח לקיים מה שנא׳ (תהלים קטז) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא.
ואמנם לא תקנו לקחת ד׳ מצות לקערת ליל הסדר, אלא ג' מצות בלבד, וזאת משום שבשעת יציאת מצרים – כשיצאו מתוך מ׳׳ט שערי טומאה, והרע היה עדיין בנפשותם, וראיה לכך שהרי אימת מצרים היתה עדיין עליהם, ונזקקו לברוח מפרעה ("כי ברח העם"), היתה הגאולה רק מלמעלה – "נגלה עליהם מלך מלכי המלכים וגאלם", ונתקיימו בהם רק שלש לשונות הגאולה הראשונות, המלמדות רק על הגאולה הבאה מלמעלה.
ולכן נזקקו למצות – לחם עוני (אין עני אלא בדעת) שאין בהם טעם.
אבל בסיום תהליך היציאה ממצרים כשבאו להר סיני לקבל תורה, שהיא השלימות של יציאת מצרים ("בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא־לקים על ההר הזה"), נתקיים בהם גם הלשון הרביעית – "ולקחתי" – המלמד על היותם ראויים כבר שיקח אותם הקב"ה ״לי לעם״, לכן תקנו ארבע כוסות יין שיש בהם טעם ואומרים עליהם שירה.
ב) כנגד שבירת ד' קליפותד שברא א־לקים, הנרמזות במרכבת יחזקאל – ״רוח סערה״, "ענן גדול", "אש מתלקחת", ״נוגה לו סביב״, שהן ג׳ קליפות הטמאות לגמרי שאין בהם טוב כלל, אשר שבירתן זו תקנתן, וקליפת נוגה – תערובת טוב ורע, שהיא סביב ומעל הטמאות, ותיקונה הכנעתה לקדושה.
ומאחר שבהיות בני ישראל במצרים היו שקועים במ״ט שערי טומאה, ובגאולתם נשברו כל הקליפות, ולזאת תקנו מצות ד׳ כוסות.
ג) כנגד ד׳ כוסות של פרעה המוזכרים בספר בראשית (פרק מ. יא׳־יג׳). לפי שבחלום פרעה המסופר שם נרמזה גאולתן של ישראל, כדרז״ל בב״ר פ׳ פ״ח.
ד) כנגד ארבע מלכויות שישראל גלו שם, גלות מצרים, גלות בבל, גלות יון, גלות אדום, והקב״ה גואלנו מידם.
ה) כנגד ד׳ כוסות של פורעניות שהקב"ה משקה את אומות העולם, וכנגדן משקה את ישראל ד׳ כוסות של נחמהה.
ו) כנגד ארבע אותיות של שם הוי׳, שהוא שרש גאולתם של ישראל.
ז) כנגד ארבעה בנים – חכם, רשע תם, ושאינו יודע לשאול, ובסדר זה דוקא , כפי הנאמר בהגדה.
מקורות לעיון: הגדה ש״פ עם לטו"מ מהרבי עמוד ח', עם פרושים וביאורים עג', קכג.
א תוד״ה היו פסחים קח״ב ב שמות ו.ו־ז׳ ג שמ״ר ספ״ו ד תולעת יעקב הירושלמי פסחים פ״י ה״א ו סידור של״ה
(פנימיות 53 מאת הרב ישבעם סגל)