מהו תכנה של הכרזת "יחי המלך", לאחר ג׳ תמוז?

{הרבי בהתוועדות – רבי דרייב}

עם כל הצער הנורא, יש לדעת ששום דבר לא השתנה כלל באמונה הפשוטה, שהרבי,הוא זה שיבוא וגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה כמו שאמר בנבואה: ״הנה הנה משיח בא״.

נשתדל איפוא במאמר זה להשיב על שאלות הקשורות במצב החדש שנוצר בעוה״ר.

שאלה 1: מדוע אחרי מה שקרה בג׳ תמוז ממשיכים להכריז ב ־770 ובעוד כתי כנסיות ומרכזים של חב״ד כעולם, את ההכרזה ׳׳יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד״!! או את ההכרזה הזו בקיצור- ״יחי המלך" שתוכנה זהה וגלוי לכל. האם אין זה מוזר ביותר שעדיין ממשיכים בהכרזות אלו?!

תשובה:

א.   ראשית חז״ל הקדושים לא התביישו לומר ״צדיקים במיתתם קרויים חיים״, ולא היססו מלהכריז ״דוד מלך ישראל חי וקיים״, ולהכניס דברים אלו בנוסח ברכת הלבנה, וא״כ כשם שמבינים את ״דוד מלך ישראל חי וקיים״ כך מבינים את ״יחי אדוננו״.

ב.  זאת ועוד אחרת, ״חי וקיים״ שנאמר בדוד היא הודעה על מציאותו בהווה. כלומר, שאעפ״י שנאמר בו ״וישכב דוד עם אבותיו״, מ״מ מעידים חז״ל שהוא חי וקיים עתה. משא״כ ״יחי אדוננו״ היא גם הכרזה ובקשה שאעפ״י שאמנם אומרים קדיש ועולים על הציון וכו', מ״מ מבקשים ומתחננים ומכריזים שיהיה שינוי במצב הנראה לעיני בשר, ואדוננו מורנו ורבנו יחזור לתחיה גשמית , נשמה בגוף, ויחיה בחיים נצחים.

ג.  בשיחת הרבי מיום ב׳ ניסן תשמ״ח, בה ביאר את ענין ההכרזה של ״יחי המלך" שנאמר במלכי בית דוד. אמר: ״צריכה להיות הוספה עיקרית בענין החיים (גם) ע״י פעולת העם שמכריזים "יחי המלך", שתוכנה של הכרזה זו ־ שכבר הגיע הזמן של הקיצו ורננו שוכני עפר ־ כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו, ועד דהקיצו ורננו דוד מלכא משיחא!״. הרי מפורש בדבריו שגם על ״שוכני עפר״ אפשר להכריז ״יחי המלך״, וזה גופא פועל שיהיה ״יחי״ בפועל ממש כפשוטו. (ויצוין שאת הלשון הזה ש״יחי המלך״ פועל ״הקיצו ורננו שוכני עפר״, הוסיף הרבי בכתב ידו בעת הגהת השיחה).

שאלה 2: לפי תשובתכם משמע, שאתם מצפים רק שהרבי יקום לתחיה בעתיד, ולא שהוא חי גם עתה. אבל שמעתי שיש חסידים שאומרים שהרבי בכלל לא מת והכל רק דמיון. הרי דברים כאלו הם ממש חילול ה׳!

תשובה:

א. אכן, בנוסף לאמור לעיל שההכרזה ״יחי אדוננו״ מבטאת בקשה על העתיד, הרי יש בה גם קביעת המצב בהווה, שגם עתה הרבי הוא חי וקיים. אלא שעם זאת מבקשים שיוסר ההעלם וההסתר והרבי יהיה חי בגילוי גם לעיני בשר שלנו. דיבורים מסוג זה לא הומצאו ע״י חסידים מסוימים בדורנו, אלא מפורשים בשיחותיו של הרבי. בעת ההסתלקות של הרבי הריי״צ נ״ע, חינך אותנו הרבי להאמין, ש״המאורע שאירע כו׳ – אינו אלא לעיני בשר שלנו ואינו אלא נסיון בלבד (אחד הנסיונות דחבלי משיח שצריכים להיות קודם ביאת גואל צדק), שכל ענינו הוא שמעלים ומסתיר על האמת״ (ש״פ זכור תש״י).

ועוד אמר: ״אצל הרבי אין חילוק בין המעמד ומצב שהיה לפני זה למעמד ומצב עתה. גם עכשיו נמצא הרבי אתנו בגשמיות״ (יו״ד אדר תש״י). הרי שבאמת גם עתה המיתה היא רק לעיני בשר, והרבי נמצא אתנו בגשמיות כמו קודם. הרבי ממשיך שם שע״י שעומדים בנסיון הזה ״דוחים ומבטלים ההעלם וההסתר ומתגלה האמת. נזכה תיכף להתראות עם הרבי בעיני בשר, והרבי יוליכנו אל הגאולה״.

ב.   אלו שקשה להם לקבל דברים מוזרים מסוג זה, ומבקשים למצוא מקור בתורה, הרי הדבר מפורש בחז״ל ובראשונים ואחרונים. שעל דברי רבי יוחנן (תענית ה, ב) ״יעקב אבינו לא מת״, מפרש רש״י, שמה שחנטוהו וקברוהו הוא משום ש״סבורים היו שמת… נדמה להם שמת אבל חי היה״. ובפירוש הרי״ף ל״עין יעקב״ בתענית שם כתב: ״שכח הנפש נשאר בגופו של יעקב ולא נפרדה הנפש מעל הגוף… עוד נפשו בו קשורה בגופו, ומה שנקבר ונספד הוא כי נתבטלו כוחות התנועה ויאסוף רגליו אל המיטה ויגוע כאיש שנתעלף… והם לא ידעו כי עוד נפשו בו, ולכן חנטוהו וספדוהו ויקברו אותו״. והוסיף ע״ז ב״ענף יוסף״ בשם האלשיך, שאף שמצינו בצדיקים אחרים שנשארו חיים בגוף, כמו רבנו הקדוש שהיה בא בכל ערב שבת לעשות קידוש בביתו (כתובות קג, א. וראה בגליון הש״ס שם), וכן רבי אלעזר ב״ר שמעון ״שהיה שופט את ישראל כ״ב שנה בתוך חדרו אחר סילוקו״ (ב״מ פד, ב) ועוד! ״הנה כל אלה לא היה בהם רק כח מה מהנפש, אך לא מרוח ונשמה כי נסתלקו מהם, יתר עליהם יעקב כי הכל (נר״נ) היה בו״. וא״כ כל הטענה יכולה להיות על אותם חסידים נלהבים שמחשיבים את רבם כיעקב אבינו. אבל כבר מבואר בחסידות בשם ספר ״מלוא הרועים״ ש״נשיא״ הוא ״ניצוץ של יעקב אבינו״. וכנ״ל שהרבי אמר כן על חמיו הרבי הריי״צ, וקישר את זה עם הענין של ״יעקב אבינו לא מת״. (וראה באריכות בשיחת ש״פ ויחי תנש״א ולקו״ש חלק כ״ו). ומשמעות הדברים היא שהגם שמבחינה רפואית מוגדר המצב כמיתה, בכל זאת מבחינה תורנית מוגדר המצב כ״חיים״ ־ עפ״י ״תורת אמת״, וכנ״ל.

ג.  ואף שבודאי קרעו קריעה ואמרו קדיש וכו', הנה זהו משום שאצלנו הרבי חסר, אבל לא שהחסרון הוא אמיתי ח״ו. וכדברי הרמב״ן סוף פ׳ ויחי, שמפרש את הפסוק ״ויראו אחי יוסף כי מת אביהם״ שהכוונה בזה היא שרק להם מת הוא״. והמדרש פ׳ ויחי עה״פ ״ויקרבו ימי ישראל למות״ אמרו: ״אמר לו הקב״ה חייך נטמן אתה ולא מת אתה… היום קובל עליך״. ופירש ב״הפלאה״ (כתובות קד, א): ״נראה פירושו נטמן ונעלם אתה מן הדור… שהיום ר״ל הזמן, קובל עליך, שנעלם מן הדור שהיה באותו הזמן״. ובאמת כאן הוא הרבה יותר מזה, שאין מדובר על העלמות ח״ו מן הדור שהרי מיד תבוא הגאולה, ומה שהבאנו דברי ההפלאה הוא רק בכדי לבאר שביחד עם האמונה שהצדיק חי, מ״מ הצער קיים, וכל ההלכות הקשורות בצער זה קיימות, כי נעלם מאתנו לפי שעה.

(פנימיות 11 – שאלות ותשובות   עם הרב שלום דב וולפא)