האם המשיח עצמו יהיה מאלה שיקומו בתחייה

צומצם
{מאת © Steven Pavlov / http://commons.wikimedia.org/wiki/User:Senapa, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=32250686}

שאלה:

עד עתה ביארתם שיש שני זמנים של תחייה, ויהיו צדיקים שיקומו מיד בתחילת ימות המשיח. אבל האם יש מקורות המצביעים על כך, שהמשיח עצמו יהיה מאלה שיקומו בתחייה. ואם יש מקורות כאלו, אם כך איך זה מתיישב עם מה שידענו עד עתה עפ״י דברי הרמב״ם, שמשיח הוא דוקא אחד מבני הדור שמכין את עם ישראל לגאולה ?

תשובה:

א. בנוגע למשיח מצינו באופן מיוחד שיש אפשרות שהוא ימות לפני התגלותו, ואח״כ יקום לתחיה ויביא את הגאולה. דבסנהדרין (צח,ב) אמרו: ״אם מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש, אם מן מתייא הוא כגון דניאל איש חמודות׳׳,.

ב. ועד"ז כתב רבנו האברבנאל בספר ״ישועות משיחו״ (חלק השני, העיון השני, פ״א): ״אמרו במסכת דרך ארץ זוטא ״תשעה נכנסו בג״ע בחיים.. חנוך בן ירד ואליהו ומשיח ..שמת המשיח ההוא בעוון הדור..והושמה נפשו בג״ע של מעלה..ובשוב ה׳ את שיבת ציון יהיה אז מלך המשיח וימלוך על עמו. ואל יקשה עליך שיהיה מלך המשיח מן הקמים בתחייה, כי כבר נסתפקו על זה בפרק חלק ״אם מן מתייא הוא כגון דניאל איש חמודות״.

ג. הגאון האדיר החח״מ בספרו ״שדי חמד" (פאת השדה מערכת האל״ף אות ע׳) מבאר באריכות גדולה את הענין שבכל דור יש משיח. ומוסיף, שכאשר יש לעם ישראל ״זכות גדול״, הרי אז בא המשיח מן המתים שבאים בתחייה באופן של ״ענני שמיא", כפי שאמרו בגמרא ״אי מן מתיא כגון דניאל איש חמודות". ומדבריו עולה שאין זה מופרך כלל שהמשיח הוא אדם שכבר נסתלק מהעולם ובא בתחייה, ואדרבא שלדבריו דוקא באופן זה נקרא ״זכו – עם ענני שמיא״. ועד"ז הוא באוה״ח הקדוש פ׳ בלק עה״פ ״דרך כוכב מיעקב״ שכתב שההתגלות באופן של ״כוכב״ פירושה: ״שאם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל, יהי הדבר מופלא במעלה, ויתגלה הגואל ישראל מן השמים במופת ואות, כאמור בספר הזוהר״.

ד. בזוהר (בלק רג,ב) מבואר שבעת לידת נשמת המשיח ״ימות המשיח״ ויקום״. וז״ל הזוהר: ״דהא גבעא דלתתא ברה דאתכליל בה איצטריך לזמנא דאתי, כד ייתי מלכא משיחא, לנטלא ליה גבעה עלאה ולאעלא ליה גו גדפהא, בגין לאתקפא ליה ולאוקמא ליה בחיין עילאין. ומנה יפוק בההוא יומא משיחא דדוד. ורזא דא ״אספרה אל חק ה׳ אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך. זמין אנא לומר לההוא אתר דאקרי חק ולבשרא ליה. בההוא יומא ממש יפיק ליה ההוא חק מתחות גדפהא בכמה חיין בכמה עטרין בכמה ברכאן כדקא יאות. וההוא חק לא ישתאר בלחודוי, יתכליל ביה משיחא אחרא בריה דיוסף, ותמן יתתקף ולא באתר אחרא. ובגין דאיהי גבעא תתאה דלית בה חיין, ימות המשיח דא ויתקטל ויהא מית עד דתקלוט חיין גבעא דא מההיא גבעא עילאה ויקום״.

ומבאר כ״ק אדמו׳ר הזקן בספר ״ביאורי הזוהר׳ לפרשת בלק (קו, ב. וראה גם בביאורי הזוהר להצ״צ וב״יהל אור׳ לתהילים פ״ב עה״פ ״אספרה אל חק גו׳ אני היום ילדתיך״), שכאשר צריכה להתגלות ולהוולד נשמת משיח בגילוי, והרי לידת משיח היא מספירת המלכות (גבעה תתאה), הנה בכדי שגילוי נשמת משיח תהיה באופן של ״חיין עילאין", צריכה נשמתו להתעלות לספירת הבינה (גבעה עילאה), ואז נעשה מצב של ״ימות משיח״,

ובאותה העת מקבלת נשמתו את החיים העליונים מספירת הבינה שנקראת ״עלמא דחירו״ עולם החירות, ואז ״יקום״ המשיח, ויתגלה בחיים עילאין ונצחיים. ומסיים אדמו׳ר הזקן שעל זה נאמר ״והפכתי אבלם לששון״.

ה. כבר נתבאר בספר ״יחי המלך המשיח״ (ע׳ פט ואילך) עפ״י מקורות רבים, שהתקופה של ״בחזקת שהוא משיח״ היא הבחינה של ״משיח בן יוסף״ (היינו המשיח כפי שפועל בזמן הגלות להכין את העם לגאולה), ואילו ההתגלות הגדולה שלו לעיני כל ישראל בבנין בית המקדש היא הבחינה של ״משיח בן דוד. וב״אור החיים" הקדוש (מצורע יד,ט) כותב: ״בתחילה יתגלה משיח בן אפרים וימות ואח״כ יתגלה משיח בן דוד. ומבאר שם שהדבר תלוי במצבם הרוחני של עם ישראל. כי הסיבה שימות משיח בן אפרים הוא בגלל החסרון בלימוד התורה בישראל, אבל ״אם יהיה בהם תורה לא ימות הצדיק. ותמצא שכתב האריז״ל שצריך לכוין בתפלה הקבועה להתפלל על זה הצדיק שלא ימות, פי׳ כי באמצעות התפלה יתרבה זכותו ויעמוד חי, ותבוטל גזירת מות ממנו".

וא״כ מובן, שאע״פ שהמשיח הוא צדיק ונשיא הדור שמכין את העם לגאולה, אבל עם זאת יתכן שלפני התגלותו, הוא יצטרך לעבור לזמן מסוים את הענין של היפך החיים, לעיני בשר, בכדי להתגלות אח״כ כמשיח בן דוד בחיים נצחיים. ואע״פ שנתבאר לעיל מהאוה״ח שדוקא כאשר זוכים ישראל מתגלה המשיח מן השמים, הנה אין בזה סתירה, כי על כרחך שני הדברים אמת, התורה אומרת את שני הדברים, ״דרך כוכב מיעקב״ וגם ״וקם שבט מישראל״. והיינו שבתחילה הוא רק באופן של ״שבט״ וכפי שמבאר שם שזה ״כדרך העומדים בעולם בדרך הטבע״, ואז יש אפשרות שיהיה אצלו הבחינה השניה של ״דרך כוכב״, שמתגלה ״עם ענני שמיא״.

ו. התקופה של ארבעים ושלש השנים האחרונות שבהם המשיך כ״ק אדמו״ר שיל״ו את דורו של הרבי הריי״צ, היא התקופה של "משיח בן יוסף״ (ולהעיר ש״בן יוסף״ בגימטריא ״יצחק״). והחל מהתקופה של פטירת הרבנית נ״ע בשנת תשמ״ח דיבר הרבי על ״והחי יתן אל ליבו״, והרגיש שהוא עומד להתגלות כ״משיח בן דוד, וביקש והביא מקורות על פי התורה, שזה יכול להיות באופן של ״בלי הפסק בנתיים״ וזהו ממש כמו האריז״ל שביקש מתלמידיו להתפלל שלא ימות משיח בן יוסף. אבל בעוונותינו הרבים לא זכינו לזה. ועברנו גם את הענין הנורא, לעיני בשר, שלאחריו תהיה ההתגלות הנצחית בשלימות בגופו הגשמי הטהור. וראה בזוהר שם שבאותה עת של לידת המשיח נעשית אחדות בין משיח בן דוד למשיח בן יוסף, ודוקא כאשר הם ביחד, דוקא שם הוא מתחזק ומקבל את החיים העליונים ־ ויקום!

ז. ב״אור החמה״ לזוהר שמות ז,ב. מובא מש״כ ב״שער הגלגולים״ לאריז״ל פי״ג וז״ל: "וז׳׳ש בזוהר שמות דף ה׳ ע״ב לסוף תריסר ירחי יקום שבט מישראל דא מלכא משיחא שיתער גו גינתא דעדן. והוא תמי׳ גדולה אם נאמר שאז יהיה שינוי בזה שהמשיח לא יהיה נולד מאיש ואשה אלא שבעת ההיא יצא מג״ע, והנה מצאנו בכתוב ״אני היום ילדתיך. ונראה לענ״ד, כי בודאי משיח יהיה אדם צדיק נולד מאיש ואשה, ויגדל בצדקתו עד קץ הימין, ויזכה במעשיו לנר"נ קדושות. ואז ביום ההוא של הקץ תבוא לו נשמה לנשמה הנתונה בגן עדן ותנתן לאיש צדיק. ואז יזכה להיות גואל צדק. וזה ע״ד משה רבנו ע״ה כי היה ילוד אשה והגדיל מעט מעט ״ואז זכה להיות גואל״ שעלה לרקיע בגוף ונפש והיה שם מ׳ יום. כך משיח אחר שיזכה לאותה הנשמה ויכיר בעצמו שהוא המשיח, המשיח יתגלה, אך לא יכירוהו שאר אנשים עדיין. ואח״כ יתגנז המשיח בגוף ונפש בההוא עמודא ע״ד ויבוא משה בתוך הענן שנה אחת, ואז יסתלקון ליה עד לרקיע, ואח״כ יתגלה המשיח לגמרי ואז יכירוהו ויתקבצו אליו כל ישראל״.

וכבר ביארנו במאמרים קודמים שמבחינה תורנית עפ״י תורת אמת ובמיוחד עפ״י ״חכמת האמת״ – זוהי תורת הקבלה – "פנימיות התורה״, הרי כשם ש״יעקב לא מת״ ו״משה לא מת״ והמציאות התורנית היא שהם בגדר ״חי בגשמיות״ – חיים שיש להם ביטויים שונים בגשמיות כמבואר בענינם בסה״ק, וכן הוא ב׳׳נשמה הכללית״ ־ נשיא הדור ובמיוחד במשיח שנגנז כחלק מתהליך הגאולה בעת קבלת החיים נצחיים בפועל, כדלעיל. ונמצא שהסתלקות זו, ותחייה זו אינם מהסוג הרגיל.

(פנימיות 16- שאלות ותשובות  עם: הרב שלום דב  וולפא )