הגאון האדיר רבי יחזקאל אברמסקי זצ׳׳ל

צומצם
{הרב יחזקאל אברמסקי מאת מקור, שימוש הוגן, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=1121449}

הגאון האדיר רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל נולד בליטא ביום א׳ אדר א׳ תרמ״ו. למד בישיבות נובהרדוק טעלז וסלבודקה והתעלה בלימוד התורה מתוך שקידה נפלאה. היה מקורב אצל הגאונים רבי חיים הלוי מבריסק ורבי חיים עוזר גרוזינסקי זצ׳׳ל, ועמד בקשרי מכתבים בתורה ובענייני הכלל, עם בנו הגרי״ז זצ׳׳ל. נשא לאשה את בתו של הגר׳י ירושמסקי נכדת הרידב״ז.

שימש כרב ואב״ד בערים סמאליאן סלוצק ועוד, והקדיש עצמו לחיזוק הקהילות היהודיות ברחבי רוסיה. היה מעורכיו של הקובץ התורני ״יגדיל תורה״ ביחד עם הגרש׳׳י זוין זצ״ל. בשנת תר׳צ נאסר ונגזר דינו לעבודת פרך בסיביר. אחרי שנתיים שוחרר, הצליח להגר ללונדון והתמנה שם לדיין בבית הדין ורב קהילת ״מחזיקי הדת״. כמו״כ היה חבר ב״מועצת גדולי התורה״ של אגודת ישראל.

בתשי״א עלה לארה״ק והתיישב בירושלים. מסר שיעורים בישיבת סלבודקה בבני ברק, הוכתר כנשיא ״ועד הישיבות״, ונחשב לאחד ממנהיגיה החשובים ביותר של היהדות התורנית בארץ ישראל. השאיר ברכה עצומה בספר הנודע ״חזון יחזקאל" כ״ד כרכים על התוספתא והש״ס (וע״ש זה נקרא המושב החרדי בדרום הארץ בסמוך לקרית גת). כמו׳׳כ כתב את הספרים ״דיני ממונות״ ו״ארץ ישראל״. נפטר בירושלים בחודש אלול תשל״ו בן תשעים שנה ונטמן בהר המנוחות.

***

הרב אברמסקי זצ״ל היה מקורב מאד לליובאוויטש עוד בחיי כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ. הוא היה חבר בועדת רבנים שאליה היה הרבי שולח כספים לרוסיה להחזקת תלמודי התורה, המקוואות והרבנים. שמו המחתרתי של הרב אברמסקי היה ״ימין ה׳ רוממה" (התחלת הפסוק שהיה אומר לשמו "יחזקאל" בסוף שמו"ע). גם כאשר יצא מרוסיה ועבר ללונדון, המשיך לעמוד בקשר הדוק עם הרבי הריי״צ, בכמה עניינים של הנהגת הכלל.

בכ״א אדר ב׳ תרצ״ב אגרת ד׳רטו כותב אליו הרבי מכתב עם הוראות מפורטות אודות אופן חלוקת מאות חבילות קמחא דפסחא שעלה בידו לשלוח לרוסיה. באגרת א׳שצו מז׳ ניסן תש״א כותב הרבי הריי״צ בקשר לענין מסוים: "מידידי הרה״ג הר׳י שליט״א אברמסקי נתקבלו כמה טלגרמות״. בכ״ז מנ״א תש״א אגרת א׳תקה מייסד הרבי וועד עולמי של רבנים לעזרת יהדות רוסיה, ובין חברי הוועד מבקש למנות את הרב אברמסקי. באגרת א׳תקכ מי״א אלול תש״א כותב אל כ״ק האדמו״ר מבויאן אודות יום תענית ציבור עולמי שהרבי מציע ואשר חתום על זה גם הרב אברמסקי. בי״ב אדר תש״ב א׳תשכב כותב אודות בקשה מהג'וינט לשלוח עזרה ליהדות רוסיה עבור קמחא דפסחא, וציין שגם הרב אברמסקי (ועוד רבנים המצויינים שם) תומכים בבקשה זו.

ביום ג׳ אייר תש״ז ג׳כט כותב אליו הרבי הריי״צ: ״כבוד ידידי הרב הגאון הנודע והמפורסם לשם תהילה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, בעל מדות תרומיות אי״א מוהר׳ר יחזקאל שליט״א אברמסקי״, המכתב הוא בענין ביקורו של הגה״ח הרש״ג זצ״ל באירופה. בט״ו מ״ח תש״ח ג׳קכז אל הרה״ח ר׳ בן ציון שם טוב השוהה בלונדון: ״בודאי ביקר. .את הרב הגאון הנודע מוה״ר יחזקאל שליט״א אברמסקי, יפרוס בשלומו ויגיד לו ברכתי״. בער״ה תש״ט כותב אל הרב אברמסקי כי התענג לשמוע מרב״צ שם טוב ״על אודות עבודתו המסורה של כת״ר שליט״א לזכות הרבים בכלל, בהרבצת תורה ברבים בפרט, ובקירוב אנ״ש והתמימים הפליטים יחיו, והעזרה שמושיט להם בהסתדרות במדינתו". באגרת ג׳תרפח מכ״ט טבת תש״י כותב אל הרב שם טוב שיזמין את הרב אברמסקי לקחת חלק בועדה שמקים בלונדון לחיזוק היהדות. וראה להלן מה שסיפר הרב אברמסקי בעצמו על קשריו עם הרבי הריי״צ כשיצא מהמאסר.

ידידות זו נמשכה גם עם הרבי. הגאון זצ״ל העריך מאד את פעולותיו של הרבי לקירוב אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הוא חתם בהתרגשות על הכרוז של גדולי ישראל לעידוד ״מבצע תפילין״. כמו״כ בא על החתום בחודש ניסן תשל״ב ביחד עם הגרש׳׳ז אויערבך זצ"ל והגרי״ש אלישיב זצ"ל ועוד, על הכרוז לתיקון חוק ״מיהו יהודי״. וכך נאמר בו: ״חוק השבות בצורתו הנוכחית, מהווה פגיעה איומה ביסוד היסודות של היהדות וקיומה, והנוגעת לכלל ישראל בכל תפוצותיו ולדורות עולם, בבחינה ״מעוות לא יוכל לתקון״. חוק שהוא פרוץ בפני הכרה ב"גיור" שלא כהלכה, ויש בו משום עידוד והקניית זכות עלייה לארץ קדשנו, לאלפים ולרבבות אשר לא מזרע בית ישראל. וכל זה עלול להביא תוך זמן קצר חלילה, למצב מבהיל של טשטוש סימני ההיכר והזהות שבין יהודים לנכרים ר״ל. ואף אחד מאיתנו אינו מוגן שלא יפול ברשת זו ח״ו. אי לזאת, כל אשר דבר ה׳ יקר לו, לא ינוח ולא ישקוט עד לתיקון חוק מזעזע זה וביטולו״.

כאשר שימש ד׳ר יצחק רפאל כשר הדתות, היה לו רעיון לפתרון בעיית מיהו יהודי. לשם כך ביקר את הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ״ל והציע לפניו את הפתרון. השיב לו הגאון כי "בעניינים אלו יש לשאול את פיו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט״א, שהוא הוא הלוחם נגד ההתבוללות, והוא המומחה בה׳ הידיעה בעניינים אלו״. לאחר כמה ימים ביקר אצלו הגאון רבי יצחק הוטנר זצ״ל, והיה זה לפני נסיעתו לארה״ב של הרב הוטנר. ביקש ממנו הגר׳י אברמסקי זצ״ל כי בנסיעתו יבקר את כ״ק אדמו״ר מליובאוויטש וישאל אותו בדבר ההצעה. ואמנם התייעץ הרב הוטנר עם הרבי ושיגר מברק להרב אברמסקי כי "ההצעה לא באה בחשבון", והענין ירד מסדר היום. הדברים פורסמו אז בעתון ״הצופה״ ע׳׳י הסופר החרדי הנודע ד״ר הלל זיידמן.

בענין חתימתו של הגאון על הכרוז לתיקון חוק ״מיהו יהודי״, סיפר לי ש״ב הגה׳׳ח רבי שמואל אליעזר הלפרין זצ"ל את הדברים הבאים:

״בשנת תשל״ב יזם הגאון רבי בצלאל ז׳לוטי זצ״ל יום תענית ציבור לעורר רחמים על תיקון חוק ״מיהו יהודי״. הרבי נתן הסכמתו ועידודו לכך, ולכן הלכנו משלחות של רבנים להחתים את גדולי ישראל על הכרוז של הכרזת הצום. המשלחת אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ״ל, כללה את הגאון רבי ישראל גרוסמן זצ"ל, הגאון רבי אברהם הרש כהן זצ"ל ואנכי. באותה הזדמנות חתם גם על הכרוז הכללי של גדולי ישראל לתיקון החוק, וזכינו לשמוע ממנו דיבורים נפלאים על הערכתו לגדלותו של הרבי, ולפעולותיו העצומות לקירוב בני ישראל לתורה.

״כמה ביטויים מעניינים ביותר זכורים לי מאותה פגישה. בין הדברים אמר לנו: ״איהר זיינט דאך גליקלאך, איהר האט דאך א רבי׳ן, איז בא אייך אלץ קלאהר. אבער וואס זאלן מיר טאן״ ("אתם הרי מאושרים, יש לכם רבי והכל ברור אצלכם, אבל מה נעשה אנו?״).

״כמו כן סיפר לנו על התקופה שהיה בבית הסוהר ברוסיה, בעד עבודתו בהפצת היהדות. הוא אמר, שלפני שעזב כ״ק אדמו״ר הריי״צ נ״ע את רוסיה, הם הסתגרו ביחד בחדר לזמן רב. הרבי סיפר לו על המאסר שלו, והוא סיפר לרבי על מה שעבר עליו במאסר. בין הדברים הוא אמר לרבי: ״כשאמרתי ״מודה אני״ בעת שהייתי בתפיסה, חשבתי לעצמי, על מה יש לי כאן להודות שהוחזרה לי הנשמה? הרי אין לי לא גשמיות ולא רוחניות? אינני יכול כאן לא ללמוד ולא להתפלל, וא״כ על מה היא ההודאה? אלא שההודאה היא על כך, שיש לי את היכולת גם במצב הזה בבית הסוהר, להרגיש שרבה אמונתך״. הרבי הריי״צ שמע זאת בהקשבה מיוחדת, וענה לו: עבור זה השתלם כל ענין המאסר של כת״ר, בכדי שיוכל לבוא להרגשה נעלית זו".

 

(מתוך סדרת הספרים "שמן ששון מחבריך"  בעריכת הרה"ג שלום דב וולפא שליט"א)

(פנימיות 18)