רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטם זצ"ל מסטראפקוב

צומצם
{מאת מקור, שימוש הוגן, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=1514972}

כ"ק אדמו״ר הרה״ק רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם זצ״ל נולד בעיר סטראפקוב שבגליציה בד׳ ניסן תרס״ח, לאביו האדמו״ר רבי ישכר בער ליפשיץ מאונגוואר זצוק׳׳ל הי׳׳ד, שהיה דור רביעי בן אחר בן לגה״ק בעל ה׳׳אריה דבי עילאי׳׳ זצוק׳׳ל תלמידו המובהק של החוזה מלובלין זי׳׳ע. אמו היתה בתו של רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ׳׳ל נכד ה׳׳דברי חיים״ מצאנז זצוק׳׳ל.

למד בצעירותו אצל גאוני אונגוואר ואצל סבו הקדוש בעל ה״דברי שלום״, ועלה במעלות התורה והיראה. בתר״צ נשא את בת דודו הגה״צ רבי יצחק ראובן ליפשיץ זצ׳׳ל אב״ד טשרנידונייץ. בתרצ״ב נתמנה לאב״ד בעיר יאבלונקה בגליציה, ואח"כ נעשה לדומ״צ בעיר בערגסאס. גאוני הדור העריצוהו מאוד, והגה״ק בעל ה״מנחת אלעזר״ זציק׳׳ל היה סומך את ידיו על פסקיו.

בשנות השואה איבד את אשתו וילדיו ל״ע, וסבל נוראות במחנות הריכוז אושוויץ דכאו ועוד, אבל אמונתו הלוהטת עמדה לו לחזק גם את אחיו הנדכאים ולהפיץ תורה ואמונה בתנאים הקשים ביותר. לאחר המלחמה נתמנה לרב בעיר באמבערג שבגרמניה, הוא עמל בכל כוחו לחזק הדת, הכניס בעצמו מאות ילדים בבריתו של אברהם אבינו, והפיח רוח חיים בשארית הפליטה.

לאחר המלחמה הקים את ביתו מחדש עם בתו של הגאון רבי יחיאל מיכל שלאגער אב״ד בוקשביץ, ובכסלו תש"ט עלה לארץ הקודש. בתחילה שימש כרב ברמלה שם הקים את בית המדרש ״דברי חיים״, והיה נודד ברחבי ארה״ק לעורר יהודים לשמירת התורה. הוא זכה לקירוב מיוחד ולעידוד בפעולותיו, מזקני צדיקי הדור האדמורי׳׳ם מבעלזא ומויז׳ניץ זי׳׳ע.

בו׳ אייר תשי״ד נפטר בארה״ב ללא בנים דודו האדמו״ר הקדוש רבי מנחם מענדל מסטראפקוב זצ׳׳ל, וחסידי סטראפקוב הכתירוהו לממלא מקומו של דודו. הוא הקים את בית מדרשו בירושלים, והוציא לאור את דברי התורה של דודו בספר ״דברי מנחם״. כן הוציא לאור את הספר ״דברי יחזקאל׳׳ של זקנו הרה״ק משינווא. כמו״כ שימש גם כחבר הבד״צ של העדה החרדית הספרדית בראשות הגאון רבי יעקב מוצפי זצ״ל. בלילות, לאחר תיקון חצות, היה לומד קבלה עם ידידו הגאון המקובל רבי אהרון סלוטקי זצ״ל.

האדמו״ר מסטראפקוב היה ידוע כבקי עצום בנגלה ובנסתר, מומחה בענייני הוראה למעשה, ועובד ה׳ במסירות נפש. בשנותיו האחרונות סבל יסורים קשים, אבל המשיך בעבודת הקודש מתוך שמחה. עד שנסתלק לאחר שמונים ושבע שנות קדושה וטהרה, ביום ו׳ בכסלו תשנ״ה. תשובותיו בהלכה נדפסו בתשט״ז בספרו הגדול ״דברי יחזקאל שרגא״.

ב״אגרות קודש״ מוצאים אנו קשרי מכתבים מעניינים בינו לבין הרבי . במכתב א'עב מכ״ט סיון תשי״א – הרבי משתתף עמו בהכנסת כלה עפ״י בקשתו, ובשולי הגליון כותב ביאור בעניין תורה והכנסת כלה מה קודם. במכתב נוסף א׳קע מג׳ אלול תשי״א מעודדו להפיץ את לימוד הלכות שמיטה בארה״ק. ואמנם זכה הגה״צ לחבר ספר מיוחד להלכות שמיטה, ובהמלצת גדולי הדור חולק הספר בשנת השמיטה תשי״ב בכל מוסדות החינוך העצמאי.

בשנת תשט״ו שלח לכ״ק אדמו׳׳ר קונטרס מספרו ״דברי יחזקאל שרגא״ וביקש לקבל הסכמה. הרבי עונה לו באגרת ג׳תרפב מכ״ט תמוז תשט״ו שכ׳יק מו״ח אדמו״ר הריי״צ וכן כ״ק אדמו׳׳ר הרש״ב לא נתנו הסכמות וכן גם מנהגו, אבל כותב לו הערות בנגלה ובנסתר על הקונטרס ששלח. ההערות הם בעניין: דביקות בצדיקים. ציצית עבודת מכונה ומצת מכונה. כמו״כ מעוררו אודות הפצת לימוד פנימיות התורה. אריכות גדולה יש במכתב זה אודות דחיית הרעיון של הקמת סנהדרין בדורנו או בדומה לזה.

הגאון זצ״ל היה מידידי חב״ד הקרובים והביע תמיד הערכתו לפעולות הרבי בהפצת תורה ויראת שמים בכל העולם. כמו כן תמך בגלוי בשיטתו של הרבי בכמה נושאים בענייני השקפה והפצת היהדות.

עודד מאד את תקנת לימוד הרמב״ם היומי, ולקראת חגיגת הסיום בשנת תשנ״א כתב: ״הנני בזה לברך אתכם מקרב לבי, שהקב״ה יעזרכם הלאה לקרב את אחב״י בכל קצוי תבל תחת כנפי השכינה. וכ׳׳ק מרן אדמו״ר שליט״א יאריך ימים ושנים על ממלכתו עד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. דברי ידידכם המוקיר מעשיכם. יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטראפקוב, חבר הבד״צ עיה׳׳ק ירושלים תובב״א״.

גיסו הרה״ח ר׳ אורי בן שחר שי׳ מספר:

א. אף שבכל העניינים נהג האדמו״ר מסטראפקוב זצ״ל כשיטת סאטמער, אבל עם שחרור הכותל המערבי, דבק בדברי הרבי אודות הניסים שזכינו להם, והלך עם חסידיו בחג השבועות תשכ״ז בפרסום גדול, מבית המדרש במאה שערים עד הכותל בשירה ובריקודים.

ב. היה מעריך מאוד את ״מבצע תפילין״, באומרו שאינו יכול להבין את ההתנגדות לפעולה כזו, המוציאה יהודים מהסוג של ״קרקפתא דלא מנח תפילין״. פעם התבטא בשיחתו עם הרב בן שחר: ״אנו האדמורי״ם עוד ניתן את הדין, על שלא עשינו די כדי לקרב יהודים לאבינו שבשמים, כפי שעושה זאת האדמו״ר מליובאוויטש״.

בנו הגאון הצדיק רבי אברהם שלום ישכר (אשי״ש) דוב שליט״א דומ״צ דק״ק ״שערי ירושלים״, הוכתר לנהל את עדת החסידים

א. זכיתי להשתתף בהתועדות הרבי בשבת מברכים תמוז תנש״א. למחרתו בעת חלוקת השטרות לצדקה, מסרתי לרבי במתנה צילום כתבי יד של סבי האדמו״ר רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ״ל הערות לשו״ע אדמו״ר הזקן, עם ביאורים על כך שכתבתי. הרבי עודד לפרסם את הכתבים.

ב. אחד ממלווי אמר לכ״ק האדמו״ר כי אני מכהן כרב ב״קהילה של מודערנע אידן״ (יהודים מודרניים), והרבי הגיב על זה: ״הפירוש של ״מודערנקייט״ (מודרניזציה) הוא שהמודה הישנה אינה טובה, וצריך לחדש משהו חדש. ובזה גופא יש כמה סוגים: יש כאלו שלדעתם צריך לחדש כל שלוש שנים, ויש האומרים שכבר אחרי שנה אחת צריך להחליף, ויש מודרנים עוד יותר שמה שהיה ג׳ חודשים קודם, זה כבר ישן לדעתם. אבל באמת אנחנו הכי מודרנים שיש בעולם, כי אנו מאמינים שהקב״ה ״מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית״, וא״כ בכל רגע יש עולם חדש, וא״כ אנו המודרנים האמיתיים״.

ג. הרבי ביקש ממני למסור את כל זה לאנשי קהילתי, ואח״כ נתן לי שטרות לצדקה, וביניהם שטר אחד עבור אבי האדמו״ר זצ״ל, ושטר מיוחד עבור ה״מודערנע אידן״.

מדבריו של האדמו״ר רבי יחזקאל שרגא זצ״ל לאחר ג׳ תמוז תשנ״ד:

״הצורר היטלר ימ״ש ביקש להשמיד את כל עם ה׳ ר״ל, ולא רק שישה מליון אחינו העלה על המוקד רח״ל, אלא שגם אלו שנותרו ״אחד מעיר ושנים ממשפחה״ נשארו מוכים ונדכאים, ואיבדו כל טעם חייהם. וכך שבנוסף לעצם החורבן הנורא, הרי היתה נשקפת סכנה רוחנית מוחשית על שארית הפליטה.

״והנה מרן רבנו הק׳ ודאי פועל בשמים עבור כל ההולכים בדרכיו הק׳ ושיצליחו בהרבצת התורה, כמו בחיים חיותו, ויעורר רחמי שמים על כלל ישראל, לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו״.

(פנימיות 27- מתוך סדרת הספרים ־שמן ששון מחבריך־ חלק ב,מאת הרה"ג ר' שלום דב וולפא שליט"א)