הגה״צ והמקובל רבי מאיר אבוחצירה זצוק״ל

צומצם
{קברו של בבא מאירמאת Yeudameir – נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=75864176}

הגה״צ והמקובל רבי מאיר אבוחצירה זצוק״ל (המוכר בכינויו ה"בבא מאיר") נולד בשנת עזר׳׳ת לאביו הגדול האדמו"ר רבי ישראל אבוחצירה זצוק״ל. מילדותו שקד על דלתות התורה ביחד עם מלמד מיוחד שלקח לו אביו, מבלי שיהיה שייך כלל למשחקי ילדות, ובהיותו בר מצוה כבר ראו הכל שהנער נוצר לגדולות. בגיל עשרים וחמש ציוה עליו אביו לנסוע לבחינה אצל חכמי התורה בעיר רבאט, וזקני תלמידי החכמים השתוממו מגאונותו וסמכוהו בסמיכת חכמים לשמש כרב ודיין. מאז נתמנה לאב׳׳ד בקהילת מידאלת ושמו יצא למרחקים כגאון צדיק ומקובל.

כשעבר אביו הקדוש מעיר ארפוד, עבר רבי מאיר לישב על כסא אביו בארפוד וגלילותיה, ושם נתעלה במעלות קדושים וטהורים. בשנת תשכ״ה עלה לארה׳׳ק והתיישב באשדוד, רבבות היו צובאים על ביתו להתברך מפיו ונושעו על ידי תפלותיו. דרכו היתה בתעניות וכן בתענית דיבור וכל שעותיו מוקדשות לתורה ועבודת ה׳. היה ממשיך מסורת הקודש של סבו הגה״ק המלוב׳׳ן רבי יעקב אבוחצירה זצוק״ל, בדביקותו בחכמי הקבלה וצדיקי החסידות תלמידי הבעש׳׳ט לדורותיהם.

בחמש השנים האחרונות לחייו סבל יסורים קשים מאד, ואעפ״כ היה מקבל את כולם בסבר פנים יפות, וקיבל את היסורים באהבה. נסתלק בחול המועד פסח י״ז בניסן תשמ״ג והוא בן 66 שנה בלבד.

קשרי מכתבים עם הרבי

בהיותו במרוקו היה קשור מאד אל הרבי ועמד עמו בקשרי מכתבים הן בהיותו במרוקו והן בעליתו לכהן פאר בארה״ק. המכתב הראשון מהרבי אליו הוא מיום ג׳ אלול תש"י אגרת תש"ג: ״ישאו הרים שלום וברכה להרה׳׳ג הוו״ח אי״א יושב על מדין. איש חי רב פעלים, מנהל עדתו במישרים, מאיר ומזהיר, עפיי׳ ואינבי׳ שפיר, בנש״ק וכו', מוהר׳ר מאיר שליט׳׳א אבוחצירה, מדברנא דק׳׳ק מידלת, יע״א״. הרבי כותב ששמע בנועם מהרב בנימין גורודצקי שי׳ על פעולותיו הכבירות של רבי מאיר, ושקיבל בקשת הברכה ששלח והזכירו על הציון. כמו כן מעוררו על לימוד החסידות מתורתו של הרבי הריי״צ נ״ע,

בכ׳׳ה אלול תש׳׳י אגרת תשנ"ט, כותב לו הרבי בעניני מוסדות החינוך שיסדו שליחי הרבי באותה תקופה במרוקו, וכן ענינים עמוקים בקבלה. בח׳ אד"ש תשי״א אגרת תתקמ"ג מודה לו שהואיל לשלוח לו את הספר ״מחשוף הלבן״ של סבו הגאון המקובל המלוב״ן רבי יעקב אבוחצירה זצ״ל. הרבי מבאר לו במכתב את הענין של "מחשוף הלבן" עפ׳׳י הקבלה.

בג׳ מרחשון תשי׳׳א א׳תתפה מברך אותו על הודעתו שנתמנה לראב״ד בעיר ארפוד ואגפיה (במקום אביו האדמו״ר רבי ישראל זצ״ל), ומבאר לו את הלשון "מרא דאתרא". כמו״כ מודה הרבי על שהואיל לשלוח אליו תמונת פני קדשו של אביו זקנו מוהר׳ר יעקב אבוחצירה זצ״ל, ומברך אותו להולדת בנו הרה׳׳צ רבי דוד שליט״א (שהיום הוא אב״ד נהריה). באגרת ג׳קמ"ו מג׳ חנוכה תשט״ו מביע הרבי את שמחתו על שהרה״צ השתתף בהתועדות י״ט כסלו.

תומך בחינוך חב"ד ובמבצעים

כשעמדה על הפרק שאלת הרישום לבתי הספר פירסם רבי מאיר כרוז בזה״ל: ״ר"ח אדר א׳ תשל״ג. אחינו אנשי שלומנו קהל קדוש ונבחר. אנחנו פונים אליכם בבקשה ״כל מה שתוכלו להציל נפשות ולרשום בבתי ספר חב׳׳ד וגני חב׳׳ד מה טוב ומה נעים, שבודאי ובע״ה שם יצליחו ויעשו פירות על טהרת הקודש״.

כשיצא הרבי עם מבצע הדלקת נרות שבת קודש, כתב הצדיק: ״על כל מבקש ה׳ לחנך את בנותיו הקטנות, לקיים מצות הדלקת נרות ש״ק בכל ע״ש כפי קריאת רבנו הקדוש כ״ק מרן אדמו״ר מליובאוויטש שליט׳׳א. ואשרי האיש שישמע בקול האי גאון וקדוש שליט׳׳א ויקיים התקנה בכל דבריו. וכל השומע תבוא עליו ברכת טוב ויוושע ברוחניות ובגשמיות״.

גם בנו הצדיק רבי דוד אבוחצירה שליט״א מנהריה קשור מאד אל הרבי, מקורב לכל עניני ליובאוויטש בעירו ומשתתף באירועים ובהתועדויות.

סיפורו של החתן הרב קריספין אחד השלוחים הראשונים של הרבי במרוקו היה הרה״ג רבי מכלוף קריספין שליט״א, שלימים נעשה לחתנו של האדמו"ר רבי מאיר זצוק״ל (כאשר הרבי בעצמו היה השדכן), ומכהן היום כרבה הראשי של קרית ביאליק.

להלן קטע קצר מתוך מה שסיפר לי הרב קריספין: "בשנת תש"מ זכיתי לנסוע אל כ״ק אדמו״ר. כאשר נכנסתי ברכתי ברכת "שהחיינו", והרבי אמר לי בזה הלשון (בעברית בהברה ספרדית): ״לא שכחתי ולא אשכח את העבודה הקדושה שעשית במרוקו. זכרתי לך חסד נעוריך ״לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".

״הרבי שאל הרבה בקשר לחמי רבי מאיר זצוק״ל ולסבא בבא סאלי זצוק׳׳ל. אחר כך ביקש ממני הרבי שאספר לו איזה דבר מהבבא סאלי. וסיפרתי לו את הדברים דלהלן:

"אני יודע מיהו הבעש"ט!"

״כאשר הגיע הצדיק ה״בבא סאלי״ זי״ע לגור בארה״ק בשנת תשכ״ד, היתה תחילת ישיבתו בעיר יבנה אצל חתנו (שהיה גם בן אחיו) הצדיק רבי אברהם אבוחצירה זצ״ל. בעיר זו היה כולל אברכים, וראש הכולל היה גאון גדול ובעל יחוס חשוב, מזרעו של הגאון מוילנא. ראש הכולל ביקש ממני שאסדר לו פגישה עם הבבא סאלי. נכנסתי אל הצדיק ואמרתי לו שראש הכולל רוצה להכנס אליו, הוא נכנס והצדיק התיחס אליו בכבוד גדול וציוה להגיש מיני מזונות ומשקה לאמירת לחיים.

"אינני יודע איך הגיעו הדברים לנושא הבעל שם טוב והגר"א, אבל בין דיבור לדיבור אמר ראש הכולל אל הצדיק בסגנון של ביטול: "אין מה להשוות את הבעש׳׳ט – לעומת גדלותו של הגאון מוילנא בנגלה". הבבא סאלי שמע והתרגז מאד מאד, ואמר לו: "מי אתה שתכניס עצמך בנושא כזה להכריע בין הגדולים הללו?! אני יודע מיהו הבעש״ט! ועכשיו קום ותצא מכאן, אינני רוצה לראות אותך על ידי".

"אני הייתי עמם בחדר במשך כל השיחה, וכשהצדיק התרגז יצא הראש כולל, ואני יצאתי אחריו מרוב בושה, שגרמתי לכל זה ע׳׳י שסידרתי לו את הפגישה. כשיצאנו אמרתי לו ״איך נכנסת בלוע הארי ודיברת בצורה כזו?״ אני התביישתי לחזור לבבא סאלי, הייתי ביחד עם הדוד רבי אברהם המרא דאתרא, ופתאום הבבא סאלי חיפש אותי שאכנס אליו. כשבאתי לחדרו אמר לי: ״מה עשית לי? הבאת אלי איש שמדבר על הבעל שם טוב?!״ והוסיף: "אתה תראה – אם מחר ישאר הכולל הזה ביבנה – אני אינני בבא סאלי". יצאתי וסיפרתי את זה לרבי אברהם זצ״ל, עיניו זלגו דמעות מרוב צער, ואמר: מה נעשה בלי הכולל. ועניתי לו: הבבא סאלי יודע מה שהוא עושה.

"כמובן שהבבא סאלי לא דיבר על זה עם אף אחד, וגם אני לא סיפרתי לאף אחד את המקרה. אבל עובדה היא, שלמחרת בבוקר קרא ראש המועצה של יבנה לראש הכולל, ואמר לו שקיבל הודעה שמפסיקים ממשרד הפנים את התקציב עבור האברכים, ובאותו היום הכולל כבר לא היה שם! לאחר איזה זמן קרא הצדיק לחתנו רבי אברהם, ואמר לו שיארוז את חפציו, כי הוא עוזב את העיר הזו, ואחר כך עבר לגור באשקלון.

"את כל הסיפור הזה סיפרתי לרבי כאשר הייתי ביחידות. הרבי הקשיב קשב רב, ואח״כ פרס את שתי ידיו הקדושות ואמר לי בהתרגשות: ״כך היה? יש לך סיפורים כאלו ואתה שומר אותם לעצמך?!״.

(פנימיות 20 -מתוך סדרת הספרים "שמן ששון מחבריך" עם הרה"ג ר׳ שלום דב וולפא שליט"א)