הגאון האדיר רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ״ל

צומצם
{הגאון הרב שלמה זלמן איערבך זצ"ל – מאת מקור, שימוש הוגן, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=732044}

הגאון האדיר רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ״ל אשר עלה בסערה השמימה באור ליום שני כ׳ אדר א׳ ש.ז. נולד בכ׳׳ד תמוז שנת עת"ר, לאביו הגאון והמקובל רבי חיים לייב זצ״ל ראש ישיבת "שער השמים" ובעמח׳׳ס ״חכם לב" – על שם הכתוב בפרשת "ויקהל" – על אבן העזר. גזע קודש היה מחצבתו, והתייחס אחר הגאון האלוקי בעל ה״תולדות יעקב יוסף" זי״ע גדול תלמידיו ומפיץ תורתו של הבעש״ט הק׳ זיע״א. ראשית חינוכו היה בישיבת ״עץ חיים" שם הוכר עד מהרה כבחיר התלמידים, והתחבב במיוחד על ראש הישיבה הגאון ר׳ איסר זלמן מלצר זצ׳׳ל. בשנת תר"צ, בנה ביתו לתפארה, עם זוגתו הרבנית הצדקנית ע״ה בת הרב הגאון ר׳ אריה לייב רוחמקין זצ״ל מגדולי המחנכים ב"עץ חיים" ומיקירי ירושלים. בגיל צעיר מאוד חיבר "מאמרים והערות" על ספר "שב שמעתתא" וכן חיבר את ספרו על "שב שמעתתא" וכן את ספרו "מאורי האש", וקיבל הסכמות נלהבות ביותר מאת גדולי הדור: רבי חיים עוזר, הרב קוק, רבי איסר זלמן וה׳׳חבל יעקב״. מאוחר יותר נתקרב מאד אל הגאונים רבי צבי פסח פרנק בעל "הר צבי" רבי זליג ראובן בנגיס בעל "לפלגות ראובן" ורבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג בעל ״תורת האוהל", והגאון מטשעבין זצ״ל.

ספריו הדגולים "מעדני ארץ" עשו רושם אדיר בעולמה של תורה, וגדולי ישראל היללוהו ושיבחוהו, ואולם עיקר פסקיו נודעו לרבים עם פרסום ספרו של הרב נובירט שליט״א ״שמירת שבת כהלכתה״, בו באו בשמו אלפי הכרעותיו ההלכתיות בענייני אורח חיים, שכל בית ישראל נדרש להן. כעבור שנים הופיע החלק השני של ספר זה, וגם בו באו פסקיו הרבים והמפורטים, המאירים את עיני העם.

ספרו הגדול ״מנחת שלמה" שבו קובצו תשובותיו של הגאון זצ״ל, היה לנחלת כל צורב ורב בישראל. גם תשובותיו בעל־פה, בכל ענפי ההלכה, בענייני רפואה וטכנולוגיה, התקבלו בקרב בית ישראל כ"אורים ותומים" שמהם אין לזוז.

קרוב ליובל שנים עמד בראש ישיבת ״קול תורה״ והעמיד בה תלמידים לאלפים, מהם המכהנים בקודש כרבנים וראשי ישיבות בעולם כולו. מפורסם היה במסירותו הנפלאה ל״העמדת תלמידים״, אשר בזה ראה את עיקר ייעודו. היחס החם האישי והלבבי שהעניק לתלמידיו היה מהמפורסמות. רגישותו לכבודו של כל תלמיד, בלטה תמיד. חיוכו הנלבב היה מסגיר תמיד את טוב ליבו. לכל לראש היה הגרש״ז זצ״ל ״ראש ישיבה״ מזהיר לשם לתהילה ולתפארת. עם הסתלקותו של הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ״ל בעל "חזון יחזקאל", נבחר לכהן כנשיא ועד הישיבות ונשיא המרכז הארצי למען טהרת המשפחה, תפקיד שנשא בו הגאון מטשעבין זי״ע. כמו-כן שימש נשיא ופטרון לישיבת "שער השמים", וכן העניק חסותו לישיבות ומוסדות תורה רבים בארץ.

איש השלום והידידות היה הגאון זצוק״ל. שמר יחסי ידידות והערצה עם כל גדולי התורה והחסידות, שהעריצוהו והוקירוהו, וראו בו שר התורה ועמוד ההוראה שה׳ עמו והלכה כמותו. כלפי כ״ק אדמו״ר נשיא דורנו גילה בהרבה הזדמנויות, בכתב ובעל פה, הערצה בלתי רגילה, ואף רבנו הקדוש החזיר לו אהבה והערצה. בשאלות שונות, ציבוריות ואישיות, הורה הרבי לשאול את הגרש״ז זצ׳׳ל ולנהוג על־ פיו.

הקשר הראשון בכתב בינו לבין הרבי, מופיע במכתבו ששלח בשנת תשכ״ב ביחד עם קונטרסו "הצעה לתקנת נשים בעניני נדה". וז״ל: ״חודש אדר תשכ׳׳ב. הנני שולח ע׳׳י המוכ״ז למרנא האדמו״ר שליט״א את קונטרסי נשמח מאד לשמוע חוות דעתו הטהורה בענין חמור זה. ידעתי את טרדותיו המרובות בעניני הכלל ישראל כולו.. עיקר הנדון הוא לענ׳׳ד בסי׳ ב׳, ובנוגע לשיטת מרנא זקנו ״הרב״ ז״ל. גם במבט ראשון יראה הו״ק שדברתי במורא ופחד מהרב ז״ל. ונחשב בעיני כחד מן קמאי. . כן אחלה את פני האדמו״ר לעיין בסי׳ ד׳ . . ולכן אשמח מאד לשמוע דעתו דעת תורה בענין זה. והנני מבקשו מאד להזכיר אותי לטובה בתפלה בענין בריאות הגוף ונחת מהמשפחה ומתלמידים, ובכל עניני רוחניות וגשמיות. שמי שלמה זלמן בן לאבי מורי הרב חיים יהודה ליב אויערבאך ולאמי מורתי ע״ה צביה, שערי חסד ירושלים״.

הערצתו המופלאה אל הרבי ניכרת גם ממכתבו מיום ה׳ ניסן תשל׳ב: ״לפאר מעלת הו״כ האדמו״ר מליובאוויטש גדול מרבן שמו מנחם מענדל שניאורסאהן, שלומו הטוב ישגא סלה. אף כי לא נהיגי גבן דזעירא שאיל בשלמא דרבה, עם כל זאת יחד עם הכלל מצטרף אני לתפלה וברכת רבים לאיש אשר רבים צריכים לו, בברכה כי ימים על ימי מלך יוסיף לו ד׳ כי שנותיו של מלך ומנהיג אינם רק שנותיו של היחיד אלא שנות דוד ודור ויגיע לגבורות מתוך ברכה ושמחה, כי גבר חסדו על יראיו חפץ ה׳ יצליח בידו להגדיל תורה ולהאדירה בכל העולם, ומהרה יזכה לחזות בנועם ה׳ באור חדש על ציון ובביאת משיח צדקנו".

בט׳ ניסן תשל׳ז כתב בברכתו: "גם אני הקטן מצטרף להודות לה׳ ולשמוח יחד עם רבבות ישראל, במלאות שבעים וחמש שנה להאדמו׳׳ר המופלא והמיוחד הרבי מליובאוויטש שליט״א. אשר בדור הזה הוא מגדל אור המאיר ומפיץ קרני אור של אמת ואמונה בלבותיהם של ישראל די בכל אתר ואתר, ומחדיר בהם אור תורת ה׳ וזיו מצוותיה ויחד עם ההודיה על העבר, גם אני מצטרף לתפלה ולברכה הנישאת בפי כל. כי לא ימיש חסדו מאתנו. ויאריך ה׳ ימיו ושנות ממלכתו, עד עמוד הכהן לאורים ותומים במהרה בימינו אמן״.

הגרש״ז זצ״ל הביע את הערכתו העמוקה לרבי גם בהזדמנויות רבות נוספות בעל פה ובכתב. באמצעות קרובי משפחתו חסידי חב״ד משפ׳ רוחמקין. נוהג היה פעמים רבות להזכיר עצמו לברכה בפני כ״ק אדמו״ר נשיא דורנו, וזכה לברכות קדשו בצירוף ביטויים של כבוד והערכה.

כשהכריז הרבי על מבצע ספר תורה לילדי ישראל רכש הרב אויערבאך אותיות בספר התורה עבור נכדיו שי׳

תמיד החשיב מאד את דעתו ופסקיו של הרבי בעניני הכלל. וכמו בענין "מיהו יהודי", שבחודש ניסן תשל׳ב יצא ב״קול יעקב מעיר הקודש ירושלים" ביחד עם הגר״י אברמסקי זצ״ל והגרי״ש אלישיב זצ"ל, ובו מתריעים הם על החובה לתקן מיד את החוק שלא יוכר גיור שלא כהלכה. וכן בתחילת חודש מנחם אב תשד״מ הודיע דעתו כי ״הפתרון היחיד לנושא ״מיהו יהודי״ הוא בנוסח ״גיור כהלכה״ בלבד".

חסיד ועניו היה הגרש׳׳ז, סלד מכל פרסום. עבד את קונו בצניעות, בקדושה ובטהרה, תפילותיו עשו פירות, ורבים ביקשו ברכותיו ועצתו בכל תחומי החיים. זכרו הטהור של גאון ישראל ותפארתו זצוקללה׳׳ה, יישאר חקוק לנצח בקרב העם, ותורתו אשר שגורה בפי המוני בית ישראל, תגן על ישראל לגאולה ולישועה, בקרוב ממש.

(פנימיות 19)