כ"ק האדמו״ר הגה״ק מקלויזנבורג זצוקללה״ה

{אדמור מקלוזנבורג זצ"ל – מאת Yael Simon מוויקיפדיה האנגלית, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=3558670}

אבל כבד ירד על עולם התורה והחסידות, עם הסתלקותו לשמי מרום של כ״ק אדמו״ר הגאון הגדול רבי יקותיא-ל יהודה הלברשטראם זצוק״ל מצאנז-קלויזנבורג, אשר השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה בליל שבת קודש פרשת חוקת.

הידיעה הקשה שפשטה בעירו נתניה עוד בעיצומה של שבת קודש, ומיד בצאתה התפשטה במהירות ברחבי הארץ – התקבלה בתדהמה ובכאב על סילוקו של גאון ישראל וצדיק נשגב, אשר האיר בהנהגת עדת קודש באור תורתו קרוב לשבעים שנה, ורבים רבים החלו לנהור לעבר מעונו בקרית צאנז בנתני-ה, אותה בנה והקים ממסד ועד וטפחות ובה איווה למושב לו.

הבשורה המרה על הסתלקותו של אחד משרידי גדולי וצדיקי הדור, תוך שבעת ימי שבעת ימי האבל הכבד על הסתלקותו ביום ראשון, ג׳ תמוז, של

רבנו קדוש ישראל זיע״א, והשרתה מועקה כבדה בכל ריכוזי היהדות הנאמנה בארץ, אשר הוקירו והעריצו את אחת הדמויות המופלאות אשר הותיר לדורנו, הבורא, לפליטה אחר החורבן הגדול בימי אימת השואה, לקומם הריסות עולם התורה והחסידות.

מאה אלף איש השתתפו בהלוויתו הגדולה. דרכי נתני-ה היו אבילות, גדושות ברבבות של חסידים ואנשי מעשה, תלמידי חכמים ו"עמך", ובראשם גדולי האדמו׳׳רים שליט׳׳א, רבנים, דיינים וראשי ישיבות, וחסידי חב׳׳ד בארץ, שצעדו בכאב אחר מיטתו של אותו גאון, צדיק וקדוש, מגדולי מרביצי התורה ומפיציה. בימי השבעה נערכו עצרות התעוררות רבות בריכוזים החרדיים בארץ ובעולם.

הגאון הקדוש מקלויזנבורג זצוק״ל היה אחד ממופלאי גדולי הדור, שהותיר ה׳ לפליטה בחסד מיוחד, לאחר השואה הנוראה, שבה שיכל את אשתו הרבנית ואחד-עשר ילדיו הי"ד. בכוחות נפשיים אדירים התנשא והתגבר כארי בשעות הקשות ההן, קיבל עליו את הגזירה האיומה, התחזק וחיזק אחרים באמונה ובבטחון, ובמאמצים עילאיים זכה לקבץ נפזרים, וכשוך המלחמה בנה שוב בעשר אצבעותיו את עדת חסידות צאנז – קלויזנבורג.

בשנת תש׳׳ז בנה ביתו מחדש עם בתו הרבנית של הגה״ק מנייטרא זצ׳׳ל הי״ד, וזכה לעידוד רב מכ״ק אדמו׳׳ר מוהריי׳׳צ נ"ע, כפי שכתב בעצמו במכתב שהריץ רל רבינו זיע׳׳א מיום כ״ט תשרי תש׳׳ח, ובו כותב:

״ שלום וברכה מאלקי המערכה, לכבוד אהובי ידי׳׳נ וידיד כל בית ישראל, ה״ה אדמו׳׳ר הגאון הקדוש, ציס׳׳ע, אספקלריה המאירה הטהורה, רשכבה״ג, כקש׳׳ת מרה רבי יוסף יצחק שניאורסאהן, רבינו מליובאוויטש, ברוקלין. אחדשה״ט ושת״ה כראוי לגבה רבא מותי׳! מאוד נתכבדתי ע׳׳י תשורתו החשובה אשר כהדר׳ק כבדני אפיריוני, אות של חיבה יתירה, וכמים הפנים אל הפנים כן לב האדם אל האדם. יקבל נא כהדר׳ק תודתי הלבבית מעמקא דליבאי׳׳, ובזכות אבוה״ק זי׳׳ע ועכ״י, יתברך ממעון הברכות בבריות גופא וחיי אריכא, כדי שעוד יהיה׳ לאל ידו להרביץ אור תורה על פני תבל ובין אלפי תלמידיו, יראת ה׳ טהורה מאירת עיניים, במסורת אבות עוד רבות בשנים כאשר עם לבבו הטהור׳.

הפליא את הכל ביגיעתו העצומה בתורה, בכוח פלפולו ובעבודת ה׳

המיוחדת שלו. בעלותו לארץ ישראל החל בתנופת הרבצת התורה, וייסד את מפעל הש׳׳ס, שבמסגרתו עודד ומעודד אלפי בני ישיבות, לרכוש ידע מקיף ומעמיק במסכתות הש׳׳ס ובפוסקים.

הקים גם את ה״מרכז הרפואי׳׳ לניאדו בנתני-ה, כשבעצת קדשו של כ״ק אדמו׳׳ר זיע׳׳א, הוענק שם זה ולא ״בית חולים״.

בשנים שישב בנתני-ה, נתקרבו למאור החסידות, רבים מבין ראשי הישיבות הליטאיות ותלמידיהם, שבאו לפוש בעיר, ודרכו זכו לטעום מצוף דבשה של החסידות, בדרכו המיוחדת של האדמו"ר זצוק״ל.

היה מעריץ נלהב של כ״ק אדוננו מורנו ורבנו זיע״א ובמיוחד בשנים

האחרונות, שנזדמן לו, עקב מחלתו הקשה, לעמוד מקרוב במו עיניו על מפעלו העצום של הרבי זיע״א, להקים עולה של תורה, תשובה וטהרה בכל פינות העולם, לא פסק מלהלל להשי״ת על ששתל בתקופתנו את המאור הגדול הזה, ובהרבה משיחות קדשו בשיעור ״חומש רש״י, וסעודות שבת, הקדיש דברים על כך, כשבאחת מהן מתאר את הרבי כ״מצביא על" של תקופתנו.

כאשר התקין רבינו הקדוש זיע״א, את לימוד הרמב״ם, לפני עשר שנים, פרסם האדמו"ר מצאנז – קלויזנבורג זצוק״ל, מכתב נלהב בשבח אותה תקנה נפלאה, ובמעמדי ה״סיום״ בארץ ישראל ובארה״ב, שיגר את ברכותיו הק׳, כשמייצגים אותו, לסירוגין, בנו כ״ק האדמו"ר רבי צבי אלימלך שליט״א בארה״ק ובנו כ״ק האדמו״ר רבי שמואל דוד שליט״א בניו – יורק, וכן גדולי חסידיו ובראשם: הגרש״א אונסדורפר, הגרא״ש שמרלר, הגר׳א ווידר, הגרי״א זלמנוביץ ועוד. בהזדמנויות שונות התבטא כ״ק הרבי זיע״א בביטויי חיבה והערצה אודות כ״ק האדמרר מצאנז – קלויזנבורג זצוק״ל, כגון: בענין מנהגם המשותף לעיין ולחדש בפירוש רש״י על התורה, ולקבוע שיעור ברבים בנושא זה.

באחת מחגיגות סיום הרמב״ם הגדולות בניו ־ יורק, בהשתתפות בנו הגרש״ד שליט״א, סיפר ברבים הגה״ח רבי יוסף הלוי ווינברג שליט״א את ששמע מפי כ״ק אדמרר מקלויזנבורג זצוק״ל, שביקש להזכירו לפני הרבי ולומר לו כי: ״הוא חש ומרגיש בכל יום שכ״ק אדמו״ר שליט״א חושב עליו…״.

לחסידות צאנז ־ קלויזנבורג המעטירה, לתנועת החסידות בכלל, ולכל עם ישראל, אבד עמוד התורה והיראה, אחד מיוחד בין מנהיגי גאוני וצדיקי הדור שלא הותיר אחריו תמורתו.

גדולי תורה וחסידות, ציינו כי הסתלקותו של האדמו"ר בסמיכות להסתלקותו של הרבי זיע״א, מזכירה את דברי הגמרא במגילה: ״אין בן דוד בא עד שיכלו שני בתי אב מישראל, ריש גלותא שבבבל ונשיא שבארץ ישראל…״

ואם כן, מתחזקת הזעקה הכואבת: רבונו של עולם! עד מתי?!

(פנימיות 11)

 

 

 

מקורות: בטאון כפר חבד, גליונות המודיע, "המלך במסיבו", בצל החכמה