הם העמידו דורות של בעלי תשובה!״
ידוע אצל חסידי ויזיניץ, כי בצעירותו, בהיות ה״אמרי חיים״ זצ״ל אצל חותנו הרה״ק מרחמסטריבקה זי״ע, נכסף לבו להכיר את צדיקי הדור ולחזות בנועם עבודת הקודש שלהם, ונסע אז גם אל ליובאוויטש אל כ׳׳ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע. הוא סיפר בעצמו כי גם עם כ״ק אדמו״ר מוהריי״ץ נ״ע נפגש באחד מאתרי הנופש (קרלסבד או מארינבד).
הוא היה מוקיר מאד את הרבי ואת פעולותיו. כשיצא הרבי ב״מבצע תפילין״, היה האדמו״ר זצ״ל מהראשונים שהצטרפו בחתימתם לעידוד המבצע. כאשר העיר מישהו ממקורביו על חתימתו, הוא ראה בזה איזה שמץ של זלזול, ואמר לו בקפדה: ׳׳אתה מזלזל בכבודו של גדול שבישראל! ליובאוויטש הוכיחו את עצמם, הם העמידו דורות של בעלי תשובה!״ (״זיי האבן אויפגישטעלט דורות!״).
מקדים רפואה למכה
הסיפור הבא יעיד על הקשר הנשמתי העצום בין צדיקי הדור. כך מספר הרב א.ל. קליין מבני ברק במכתבו למערכת ״כפר חב״ד״ (605): ״ברצוני לספר מה שאירע עמי, בבחינת בדידי הוא עובדא, בעת שזכיתי להיות בשנת תשכ״ג ב״יחידות״ אצל כ"ק מרן הגה"ק מליובאוויטש שליט״א. לא היה לי עד אז שום קשר לחב״ד או לכ"ק אדמו״ר, ורק בגלל שביקרתי בארה״ב בשליחות חשובה של מגבית למען רשת של מוסדות תורה וחסד, ביקשתי להכנס אל הרבי שליט״א. בטרם נכנסתי כתבתי כנהוג על "קוויטל" את השמות שלי ושל כל בני משפחתי לבקשת ברכה.
״כשנכנסתי, לפני שהתחלתי לדבר, נתתי לרבי בידיו את ה"קוויטל". והנה כ"ק האדמו״ר מביט בפתק ומתחיל לומר לי באידיש: ״השי״ת יברך את כל המוזכרים בפתק״, ולפתע מפסיק מדיבורו, מביט בפתק, ואח״כ מביט אלי ושואל אותי: ״הבן הבכור שכתבת את שמו משה, קוראים לו רק משה? כן רבי, קוראים לו רק משה, והוא על שם זקני שגם לו קראו רק משה". ואז שוב מתחיל הרבי לומר לי: השי"ת יברך את כ…" ושוב נעצר ואומר לי בתמיהה רבה" אתה בטוח שקוראים לו רק משה?!" לא קוראים לו חיים משה?!״ ואני המופתע עונה שוב: "לא רבי, אני בטוח שהשם שנתתי לו הוא רק משה!".
הרבי משך בכתפיו כמו תנועה של תמהון גדול, המשיך בדבריו ושוב לא העלה את הנושא. בעיני היה כל הדבר לפלא, אך לאחר כמה ימים שכחתי מכל הסיפור. ״כעבור שלושה שבועות, ביום שבו חזרתי לארץ, כאשר בני משה נ״י חזר מה״חדר״, פגע בו רכב ברחוב רבי עקיבא בבני ברק פגיעה אנושה, והיה במצב קריטי במשך כמה ימים. הלכתי לגדולי הצדיקים לבקש רחמים וישועה. כשבאתי לכ״ק מרן ה"אמרי חיים" זצוק״ל מויז׳ניץ, אמר לי מיד: ״תוסיף לו את השם "חיים" – סגולה לאריכות ימים״.
״באותה שניה היכו בי כברק דברי הקודש ה״תמוהים״ של כ״ק מרן מליובאוויטש שליט״א, שכביכול הוסיף לו כבר בהיותי ביחידות את השם ״חיים״, בבחינת ״מקדים רפואה למכה״. ב״ה בני ״חיים משה״ נ״י ניצל בניסים ושב לקדמותו ממש, והוא כיום אברך תלמיד חכם, ולפני חודשיים נולדה לו במז׳׳ט נכדתו הראשונה, נינתי לאורך ימים ושנים טובות.״אין לי ספק שהרבי פעל הישועה בעת היחידות, עד כאן הסיפור אות באות, ובנוסף לגילוי רוח הקודש של הרבי, הרי רואים את הקשר הנפשי הרוחני בין גדולי הצדיקים, מחשבותיהם הטהורות מכוונות למקור אחד.
כ"ק אדמו"ר הרה"ק רבי חיים מאיר האגר זצ"ל מויזניץ
נולד ביום ט״ו כסלו תרמ"ח לאביו הרה׳׳ק רבי ישראל בעל "אהבת ישראל" (בן הרה״ק רבי ברוך בעל "אמרי ברוך" מויז׳ניץ, בן האדמו"ר הקדוש רבי מנחם מענדל בעל ה״צמח צדיק" נינו של הרה״ק רבי יעקב קופל חסיד מקלומיא, מתלמידי הבעש״ט ששימש כש"ץ בבית מדרשו. אמו היתה בתו של האדמו״ר רבי מאיר מדז'קוב בעל ״אמרי נועם״, נכדו של הרה״ק רבי נפתלי מרופשיץ זכותם יגן עלינו ועכ״י).
מצעירותו היה מתמיד עצום ועובד ה׳ בקדושה ובפרישות, ואביו העיד עליו כי הוא "א בעל שם יוד". הוסמך להוראה ע״י הגאונים האדירים רבי שמואל ענגיל מרדאמישלא, רבי מאיר אריק ורבי שלום מרדכי הכהן שבדרון. נשא לאשה את בתו של הרה"צ רבי זאב וולף טברסקי מרחמסטריבקה זצ"ל.
בשנת תר״ע נתקבל לרבה של העיירה וילחוביץ במחוז מרמורש, בתרצ״ה ובתרצ״ט בקר באה״ק. בתרצ״ו נסתלק אביו זי״ע והוא קיבל את האדמו״רות וישב על כסאו בעיר גרוסוורדין.
בזמן המלחמה, בטרם בוא הרעה למדינת הונגריה, עמד בראש פעולות הצלה נשגבות שהצילו אלפים מיהודי רומניה ממות, הוא עסק בפדיון שבוים ובהצלת פליטי המלחמה. בשנת תש״ד כשהוקמו הגיטאות בהונגריה קיבל רשיון לעבוד ביערות למען הצבא, ואז נמלט דרך היערות ובנסים גלויים הגיע לרומניה ושהה בבקרשט.
בתום המלחמה חזר לגרסוורדין לשקם את שארית הפלטה, הוא תמך בפליטים בכסף וסייע להם מבחינה נפשית ורוחנית, וכך החזיר גם רבים ליהדות שלימה לאחר ששקעו בתהום היאוש. כשראה שהקומוניסטים עומדים להשתלט על רומניה, עזב את המקום ועבר לאנטוורפן בבלגיה.
בסוף אלל תש״ז עלה לארץ הקודש, קיבל על עצמו את נשיאות ישיבת ויז׳ניץ בתל אביב שהקים אחיו הרה״ק רבי אליעזר בעל "דמשק אליעזר" מויז׳ניץ. עד מהרה הוכר כאחד מראשי מועצת גדלי התורה, וממנהיגי היהדות החרדית. פעל רבות לשיקום החסידות ומוסדותיה והקים במסירות נפש רבה את קרית ויז׳ניץ בבני ברק, שהיתה הקריה החסידית הראשונה בארץ ישראל.
נסתלק אור ליום עש"ק ט" ניסן תשל״ב, ונטמן באוהל ויז׳ניץ בזכרון מאיר. נודע על שם ספרו "אמרי חיים", על התורה, אגדות הש״ס והמועדים.
(פנימיות 53 – הרב שלום דב וולפא)