תניא קדישא וסגולתו

צומצם נחלת הכלל
{ויקיפדיה}

אמר כ"ק אדמו"ר הצמח צדק: בשנת תקמ"ב, נתחזקה ההתנגדות באופן מבהיל… – "סבי הפקיר וסיכן את נפשו הקדושה, לסדר את ספר התניא תורה שבכתב של תורת חסידות חב"ד"…

לפני הסתלקותו של המגיד ממעזריטש, הוא לקח את ידו של אדמו״ר הזקן בעל  התניא והשו״ע ואמר לו: "י״ט כסלו״ הוא יום ההילולא שלנו. ואכן בי״ט כסלו תקל״ג נסתלק הרב המגיד, וכעבור עשרים ושש שנים, בי״ט כסלו תקנ״ט יצא אדמו״ר הזקן ממאסרו.

ההדפסה הראשונה של ׳׳ספר של בינונים – תניא״ נגמרה ביום שלישי כ׳ כסלו תקנ״ז בסלאוויטא. (׳׳היום יום״).

מספר הרבי הריי״צ נ׳׳ע באחת משיחותיו: ידועה האימרה כי מספר הימים בהם היה אדמו״ר הזקן במאסר (חמישים ושלשה יום) הם כנגד מספר פרקי התניא, יום לפרק יום לפרק. מאסר אשר מיומו הראשון היה ״ענין של נפשות׳׳, שהרי כידוע הובילוהו בעגלה שחורה המיועדת למורדים במלכות ונידונים למיתה.

בי״ט כסלו תקצ״ב אמר כ״ק אדמו״ר הצמח צדק: ״אברהם אבינו ידע, כי עליו להוליד בן, אשר מזרעו יהיה העם הנבחר. וגם ידע את כחו של נמרוד שהוא ׳׳גיבור ציד״ להמריד נגד הי, ויכול להיות שנמרוד בסיוע השטן וסיעתו ינצחוהו וימיתוהו, ובכל זאת מסר את נפשו בסכנה ממש.

התנהגות אברהם לא ביטאה רק ענין של ביטחון בה', אלא גם מסירות נפש, שהרי הוא הפקיר וסיכן את נפשו בפועל לפרסם את אלוקותו יתברך בעולם, מבלי לחשוב מחשבות כלל מה יהיה אחרי כן.

אדמו״ר הזקן, ידע את כוחו של השטן, המקטרג על שיטתו ודרכו של מורנו הבעש״ט והרב המגיד נ׳׳ע

כך גם הסבא, אדמו״ר הזקן, ידע את כוחו של השטן, המקטרג על שיטתו ודרכו של מורנו הבעש״ט והרב המגיד נ׳׳ע, כי מאז שהתחיל לדבר ברבים את המאמרים של ספר התניא, בשנת תקמ״ב, נתחזקה ההתנגדות באופן מבהיל״… – ׳׳סבי הפקיר וסיכן את נפשו הקדושה, לסדר את ספר התניא תורה שבכתב של תורת חסידות חב׳׳ד, וכה עמד בסכנת נפשו עד שנת תקנ״ט, שנוסף גם סכנת גופו הקדוש, וסבל יסורי מות נ״ג ימים כנגד נ״ג הפרקים שבספר התניא. ובעבודתו הקדושה זכה, כי התניא שהוא אותיות ״איתן״ יעורר את ה׳׳איתן״ שבנשמה, אצל כל מי שלומד את ספרו הקדוש, ויפעל בו התחזקות בעבודת השי״ת.
(״ספר השיחות״ תש״ג)

לימוד התניא וסגולותיו

״בספר התניא כל התשובות לכל השאלות״! (הקדמת התניא ודברי רבותנו נשיאינו.)

אדמו׳׳ר ה״אמצעי״ אמר: עם ספר התניא פתח אבא היכל חדש במתיבתא דרקיעא!

ואמר הרבי הרש״ב: המחשבה ב״דברי אלוקים חיים״ עם טלית ותפילין, פועלת הרבה בתפילה שאחר כך ובהתנהגותו במשך כל היום… ולזאת הכרח גדול ללמוד דא״ח ובעיקר תניא לפני התפילה, ולחשוב בטלית ובתפילין, ולהתפלל אח״כ בענין זה.
מדברי הרבי הריי״צ נ״ע: כשיצא כ״ק רבנו מהסכנה הידועה בשנת תקנ״ט, הנה בריזא נפיק בין החסידים, לקרוא בכל שבוע ושבוע פרק אחד מספר התניא כמו הפרשה של חמשה חומשי תורה, (שכן נ״ג פרקי התניא מכוונים כנגד נ״ג פרשיות התורה). (״קיצורים והערות״).

התניא, מבאר כ״ק אדמו״ר נשיא דורנו, הוא גילוי תורת הבעש״ט הק׳ בהבנה והשגה. זו החדרת ״פנימיות התורה״, בשכל האדם ובנפשו פנימה, ענין זה מקרב את בוא הגאולה הקרובה, כפי שאמר מלך המשיח לבעש״ט הק׳ ב״עליית הנשמה״ – שעל שאלתו – אימתי קאתי מר? – ענה מלך המשיח: ׳׳לכשיפוצו מעינותיך חוצה״. כשיבוא משיח, פוסק הרמב״ם ׳׳שלא יהא עסק כל העולם אלא לדעת את ה׳ בלבד כפי כח האדם״. לפיכך – ההכנה לזה – היא לימוד ״ידיעת ה׳ – כפי כח האדם״ – בשכלו והבנתו, בלימוד ״ספר התניא״ – המלמדנו ידיעת ה׳ – בהבנה והשגה.

אמר הרבי הרש״ב: ״פרק תניא בעל-פה מביא שפע ברכה והצלחה״. הגאון החסיד ר׳ הלל מפאריטש בעל ״פלח הרימון״ אומר: ספר התניא הוא סגולה להחדרת האמונה. כאשר לומדים עם התינוק במלאות לו שלש שנים, את אותיות הא"ב מתוך ספר התניא, מובטח לו שיהיה ”מאמין"! הרה׳׳צ המהרי״ל הכהן אמר: ה״תניא הוא קטורת למגפות הרוחניות של עקבתא דמשיחא״, והרה״צ ר׳ זושא מאניפולי אמר: ״עם ספר התניא נצא לקראת משיח צדקנו״. בספר ״לשמע אוזן״ מביא בשם הרבי הרש״ב: ״באם קורה ח״ו משהו אצל יהודי, הרי שבכחו של כל אחד לפתוח את ספר התניא ולומר: ״רבי, הושיעה״!
כשמאתיים שנה מפעמת קדושת התניא בעולם הזה, ובהיותנו בחודש הגאולה, שמחים בשמחת חג הגאולה וראש השנה לחסידות – י״ט כסלו, זה הזמן להתחזק בלימוד ספר התניא, ביחיד וברבים. ויהי נועם ה׳ עלינו ומעשה ידינו כוננהו, בבנין בית המקדש השלישי, אמן ואמן!
(פנימיות 37)