תחיית המתים – חסד לאברהם

דברי ה׳׳חסד לאברהם״ על תחיית המתים בתש"ס

ברצוני לצטט מדברי המקובל האלוקי ה״חסד לאברהם׳׳, בספרו, בנהר נט, בסוד המקוה, וזו לשונו: ״ודע כי שיעור המקוה הם חמשת אלפים ושבע מאות ושישים ביצים. וסוד הענין הוא כי לסוף ה׳ אלפים ושבע מאות ושישים ליצירה יתקיים הפסוק (זכריה י"ג,ב'.) ׳׳ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ״, ויתקיים מקרא דכתיב (ויקרא כ"ו,ו'.) ״והשבתי חיה רעה מן הארץ׳׳, דהיינו כוחות הטומאה כנזכר בזוהר. וסוד הענין הוא כי תחיית המתים עתיד להיות ג׳ פעמים בג׳ זמנים. הראשונה הוא תחיית המתים דארץ ישראל. והב׳ הוא תחיית המתים דחוץ לארץ. והג׳ הוא תחיית המתים ע׳ אומות ולכל העולם. והוא זמן יום הדין הגדול. וזה התחייה השלישית זמנה הוא לסוף ה׳ אלפים ושבע מאות ושישים ליצירה״. עכל״ק.

וכדאי להתבונן בדבריו המופלאים שמדובר בג׳ תחיות. והאחרונה שבהן, תחיית אומות העולם, הוא בסוף תש״ס, אבל תחיית עם ישראל בארץ, ובחו״ל היא עוד קודם לכן. ועפ״י הידוע בחז״ל שבנין בית המקדש קודם לתחיית המתים הכללית, הרי שהגאולה קרובה עוד יותר. לסיכום: עלינו להתנער מהבלי העולם הזה, ולקיים ברצינות ובאחריות את דברי הרבי נביא הדור, שניבא על הגאולה שבפתח והתורה את הדרכים לקראתה ע״י הוספה מיוחדת בתורה, תפילה, תשובה וצדקה מתוך שמחה ואהבת ישראל, ולזכות בכך את כל או״א מעם ישראל.

הרב י.ס. קרית גת

נ.ב. להעיר, שבעל ה״חסד לאברהם״ כתב את חיבורו בעזה, (כמובא ב״שם הגדולים״ לחיד״א, שהיה מצאצאיו). ואפשר שקדוש עליון זה בכתבו שם בעזה, על שנת ה׳תש״ס, הקדים רפואה למכת זמננו זה שבאה מאיזור זה ע״י המחבלים – ״המני דורנו״, זי״ע ועכ״י.

(פנימיות 61 – שבט ה'תשנ"ט)