כוחו של צדיק הדור
י״א ניסן הינו יום הולדתו של הוד כבוד־ קדושת אדמו״ר מליובאוויטש, בשנת תרס׳׳ב.
אחד־עשר בחודש הגאולה. האחד – מורה על בחינת ה"עצם". עצמותו של ה׳. המאוחדת עם עצם נשמתו של כל יהודי. תפקידו של ה"צדיק יסוד עולם" של הדור הוא "להעביר" את העוצמה האלוקית לכל אחד ואחד מנשמות בני ישראל שבדור ולעורר בהם את כוחותיהם הפנימיים.
הנה בתניא פרק ג׳ כותב אדמו״ר הזקן בעל התניא והשולחן ערוך כי ישנם עשרה כוחות הנפש אשר נשתלשלו מעשר הספירות העליונות. מה הם כוחות הללו? ובכן: חב״ד – חכמה, בינה, דעת, חג״ת – חסד, גבורה, תפארת. נהי״מ- נצח הוד יסוד מלכות. נשמע קצת "קבלי", אך לא נורא…
עשרה כוחות
חכמה היא יצירת הרעיון החדש. בינה היא הסברת הרעיון בהמחשה שכלית בהירה רחבה ועמוקה אף יסודית. דעת הינה ההכרה וההרגשה האישית של הרעיון. עד כאן על קבוצת ה"מוחין".
חסד – זו כבר מידה השייכת לתחום הרגש ובכך נפתחת קבוצת המידות. מידת החסד היא הצורך לעשות טוב עבור הזולת.
גבורה – עניינה הוא המדידה והדין, הצמצום והדיוק. תפארת – זו מידת הרחמים.
נהי״מ – נצח – מידת התקיפות הבלתי מתפשרת בעבודת ה׳. הוד – היא האמונה החזקה והבלתי מעורערת. יסוד – היא ההתקשרות לה׳ ולצדיק, מלכות היא מידת הביטול וקבלת העול.
והנה ככל שנתעמק בדברים נמצא כיצד כ״ק אדמו״ר מה"מ מליובאוויטש, עורר ומעורר בנו את הבחינות הללו.
הרבי מליובאוויטש
גילוי "עצם הנשמה" – הוא הכוח המעורר את ״עצם הנשמה״ של כל יהודי להשתמש בכוח המסירות נפש לפעול בחיזוק היהדות – לימוד התורה וקיום מצוותיה בהידור בכל מקום על פני הגלובוס. הוא הכוח הפועל את עצם ההתעוררות של תנועת התשובה והרהור התשובה בכל פינה ברחבי תבל. ורגש הצמאון הזה מפעפע ומעורר את כל אחד מכוחות הנפש שלנו. את כוח החכמה מעורר הרבי בחידושיו המופלאים שבתורתו ובהנהגתו. את כוח הבינה מעורר בנו הרבי באגרות קדשו, בהם מכתבי ביאור יסודיים ומהותיים ביותר כמו בסדרה "מורה לדור נבוך". את כוח הדעת מעורר הוא בנו על ידי התוועדויותיו אשר גם כיום נלמדות ואף נראות על גבי המסך.
חסד – זו השפעת היהדות והחסידות לכלל ישראל, חסד לנשמה, כמו גם העזרה לכל נצרך באמצעות אלפי מוסדותיו בעולם.
גבורה – זו המידה שממנה נובעת הגהת כתביו על ידו במידה ובמשורה, ומה שלא, מצוין הוא במילים "הנחה בלתי מוגה".
תפארת – שרחמים הינה, מבטאת את רחמי הרבי שלא הפסיק לעמוד ולברך את כלל ישראל, ועד עצם היום הזה שופט את ישראל באמצעות "אגרות קדשו".
נצח – היא תקיפותו של הרבי בכל ענייני החסידות התורה ומצוותיה שעל משמר קדשם נלחם מאז ולתמיד.
הוד – זו האמונה בה׳ שחיזק והפיץ. כולל אמונת הצדיקים שהנחיל.
יסוד – זו מידת התקשרותו לה׳ ולעבדו, חמיו כבוד־קדושת אדמו״ר מוהריי״צ זי״ע.
מלכות – זוהי התבטלותו לבורא העולם ולחמיו. זוהי הנהגתו הנחושה והמשפיעה על כל יושבי תבל. זו הנובעת מהיות "עבד מלך – מלך". וזו, מלכות ה׳ היא, אשר תתגלה בעולם על־ידי מלכות המלך המשיח, אשר בוא יבוא בקרוב ממש.
מה נוכל לעשות כדי לקדם את בואו? נלמד את פנימיות התורה אשר נתגלתה בדורותינו אלה במאות ואלפי ספרי החסידות, אודותיה אמר המלך המשיח במענה לשאלת הבעל־שם־טוב הקדוש: "אימתי קאתי מר?", וענהו: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"!
נתעמק בלימוד ענייני גאולה ומשיח אשר מצויים בכל חלקי התורה "ובמיוחד במאמרים וליקוטי שיחות של נשיא דורנו".
נפנים את פסק־דין הרמב״ם: "עשה מעשה אחד טוב היטה את עצמו ואת העולם כולו לכף־זכות וגרם לו ולהם ישועה והצלה". בדרך זו נפעיל את מוחנו וליבנו בטיכוס עצה – ותשועה ברוב יועץ – מה לעשות לזירוז ולהבאת הגאולה האמיתית והשלמה. נזכור כי "כל ימי חייך להביא לימות המשיח" עדי תקויים בקרוב ממש נבואת הרבי: ״הנה זה משיח בא, הגיע זמן גאולתכם"
(פנימיות 76 י"א ניסן ה'תשע"ד – מאת הרב אברהם יוסף פיזם)