הרב הגאון רבי יצחק פלקסר זצ"ל והרבי מליובאוויטש

הרב הגאון רבי יצחק פלקסר זצ״ל

 

הגאון הגדול רבי יצחק פלקסר זצ״ל נולד בפולין בשנת תרע״ז לאביו הרה״ח ר׳ ישראל זצ״ל, נכד ה״חוזה מלובלין״ זי״ע ונכד הרה״ק ר"ה מאלכסנדר זצ"ל. בצעירותו למד בישיבתו של האדמו״ר מפיאסצנא זצ״ל ובגיל חמש עשרה נסע ללמוד בישיבת חכמי לובלין, ונעשה לתלמידו המובהק של הגאון רבי מאיר שפירא זצ״ל.

זכה לעלות לארץ הקודש לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, ובשנת תש"ט התקבל כר״מ בישיבת ״שפת אמת״ אשר נוסדה ע״י בעל ה״אמרי אמת״ זצוק״ל. מאז ועד יומו האחרון העמיד אלפי תלמידים מופלגי תורה, שרבים מהם משמשים כראשי ישיבות, רבנים ומורי הוראה בארץ ובעולם.

לפני למעלה משלושים שנה החל להוציא לאור את חידושיו על הש״ס בסדרת הספרים ״שערי יצחק״. מיד עם פרסומו של הכרך הראשון, מתוך שבעה עשר הכרכים, התפרסם שמו כגאון מופלג בין רבנן ותלמידיהון, וה״שערי יצחק״ נעשה לאחד מספרי היסוד בישיבות.

הגאון מטשעבין זצ״ל כותב בהסכמתו בשנת תש״ב: ״הרב הגאון החריף ובקי, זך השכל יקר ערך . . כאשר עיינתי בהם מצאתי עונג לנפשי לראות כי ברכה בו, ומפלפל בטוב טעם ושכל צח בסוגיות הש״ס ובראשונים ואחרונים״.

והגרצ״פ פראנק זצ״ל כותב בתשט״ז: ״הרגשתי שעה של קורת רוח בעברי בין רוכסי פלפוליו העמוקים, כי הפליא עצה הגדיל תושיה.. צלל במים אדירים והעלה פנינים מאירים״.

בשנת תשי״ט נתמנה כחבר הבד״צ של אגודת ישראל ושימש בתפקיד זה למעלה משלושים שנה. בשנים האחרונות נתמנה לאב״ד וכיהן כחבר ב״מועצת גדולי התורה״.

הרב פלקסר זצ״ל היה מאז ומתמיד מגדולי המעריצים של הרבי. הוא ביקר לראשונה בהתוועדות יום ההילולא יו״ד שבט בשנת תשל״ז, ולימים (בכינוס לפתיחת ״ישיבות לעם״ של ״יד לאחים״), הגדיר את מה שראה במילים אלו: ״ראיתי את עיניו הקדושות של כ״ק אדמו״ר מליובאוויטש, והם מאירים כ״שני גלגלי חמה״! עיניים חודרות, עיניים מאירות, והחזיון הזה עודנו ניצב לנגד עיניי״

ועוד אמר (באותו כינוס): ״רואים גם את הכתבים. רואים בהם את כל התורה כולה. בבלי, ירושלמי, ראשונים וכל הפוסקים. אבל בעיקר, רבותי, ״גבורי כוח ועמליה בטהרה״. גיבור בכוח היינו שכל כוחו וכל מרצו בכל רמ״ח אבריו, מוקדש לתורתנו הקדושה, לקירוב רחוקים, להשפיע על צעירי הצאן לאחוז בדרכי התורה והמצוה.. הרי דרך עבודתו של כ״ק אדמו״ר מליובאוויטש היא בגבורה שלמעלה מהטבע. אחרת אי אפשר להשיג מסירות נפש, איך שהקריב עצמו. לילות שלמים לא עלה על יצועו, כמעט שלא היה ישן לגמרי, ראוהו מקבל ל״יחידות״ מתחילת הלילה עד 5 לפנות בוקר, ולמחרת חוזר לעבודתו הרגילה כלא היה. איך יתכן דבר שכזה בדרך הטבע?! וכך זכה ושיגר את ה״טילים״ שלו לכל העולם כולו. הוציא יהודים שכבר שקועים היו במ״ט שערי טומאה רח״ליי.

הרב פלקסר הצטרף לתמיכה במבצעי המצוות כגון מבצע תפילין ולימוד הרמב״ם היומי. חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי בעד תיקון חוק מיהו יהודי שייאמר בו ׳׳גיור כהלכה״, והיה מחשובי המדברים בכינוס האדיר לתיקון החוק בשנת תשמ״ג. מסר חידושי תורה שלו להדפסה בספר ״כבוד חכמים – עטרת פז״ שנדפס בתשמ״ט ובכמה קובצים תורניים לכבודו של הרבי. העובדה, שעמד בגבורה על משמר כבודו של הרבי בעוז ובתוקף, זיכתה אותו בהערצה מיוחדת.

הרב פלקסר זצ״ל היה מגדולי הלוחמים נגד וויתור על חלקים מארץ הקודש, וכמה פעמים העלה על נס את ראייתו ארוכת הטווח של הרבי, אשר כבר בעת ״קעמפ דיוויד״ זעק ש״הסכם השלום״ יביא סכנת נפשות רח״ל לעם היושב בציון. וכך אמר בירושלים ביום כ״ג אלול תשנייג:

׳יישבנו אתמול במשך ארבע שעות באסיפת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, בראשות נשיא המועצה כ״ק מרן האדמו״ר מגור שליט״א. כמה חרדה היתה לנו כששמענו מקצת מסעיפי הסכם העקרונות העומד על הפרק. לכל המשתתפים באסיפה העיק וכאב מתוך אהבת ישראל אמיתית, מה עומד כאן להיעשות! עומדים לחלק את הארץ הקדושה! להכניס את עם ישראל בתוך גיטאות, להכניס חלק מעם ישראל במצור, ואת מי, את המתנחלים, שבמסירות נפש בנו את ביתם ביהודה ושומרון, ועכשיו רוצים להקיפם בגיטו חס ושלום!

מפחיד להשתמש במילין אלו אבל זוהי המציאות. נזכרתי באותה תחבולה שעשו הצוררים הנאצים ימי׳ש, להכניס יהודים לגיטו ולהקיפם באויבים מכל הצדדים. האם אין כאן ח"ו התחלה כזאת?! עלינו לראות ולהבין את גודל הסכנה! הרי אנו ניצולי השואה. לרבים מהנמצאים בארץ ישראל היו הורים, אחים, אחיות, שנשרפו על קידוש ה', ובתחבולות כאלו בדיוק רימו אותם לתוך גיטאות ואחר כך שרפו אותם לא עלינו. הרי זה ״יודנראט״ חדש! איך אפשר להסכים לדבר כזה?! לכל הגדולים שהשתתפו אתמול בישיבה הגורלית הזאת כאב הענין, כי גדולי ישראל הם הם שיש להם אהבת ישראל, והם המוכנים למסור עצמם עבור כל אחד מישראל.

צריך להכריז בקול רעש גדול: בשום פנים ואופן לא נסכים להכניס את עם ישראל בסכנת נפשות!״

גם בתקופה האחרונה, נסע לעיר הקודש חברון, על אף מצב בריאותו, בכדי להראות קבל עם ועדה את מחאת התורה נגד ״הסכמי השלום״ המסוכנים, ה׳ ישמרנו.

בי' אייר ש.ז. השיב נשמתו לבוראו. הניח דור ישרים מבורך, ובניו וחתניו שליט״א משמשים כרבנים וכרמי״ם בישיבות חסידיות, ותלמידים ומושפעים שספגו מאורו.

(פנימיות 65 תמוז ה'תשנ"ד עם הרב שלום דובער וולפא)