הרבי

{כוס של ברכה – רבי דרייב}

הכל כותבים עתה על הרבי בהערצה ללא גבול, גדולים וצדיקים מעלים על נס את גדולתו האדירה בנגלה ובנסתר, את קדושתו ורוח קדשו, את הנהגתו המופלאה ואחריותו לכלל ישראל. הכל משיחים בנפלאותיו ומופתיו, באהבת ישראל שלו, באומץ רוחו ותקיפותו ויחד עם זאת: ענונתנותו. במלה אחת: איש אלוקים !

צדיק קדוש עליון זה השאיר לעולם כולו צוואה רוחנית: הוא ביאר כי דבריו בנבואה הם, וצוה לפרסם בעולם כולו ש"הגיע זמן גאולתכם" ו"הנה הנה משיח בא". הוא הדריך את כולנו להגביר את הכנת הדור לגאולה השלמה שזמנה הגיע וכי יש לעשות את ההכנות האחרונות לקבלת פני משיח צדקנו מיד ממש. הוא קבע את אופיין של ההכנות: הוספה בתורה ומצוות, תפילה תשובה וצדקה – ולימוד נושאי הגאולה ומשיח בפרד״ס התורה. הוא ציוה עלינו: עשו ככל יכולתכם להביא את משיח צדקנו – מיד ממש !

אמונה שלמה בביאת המשיח

כל יהודי מאמין בביאת המשיח בכל יום – וכל היום, וכנוסח התפלה: ״לישועתך קיוינו כל היום״: כל יום וכל היום… ברור לכל כי הגאולה אפשרית בכל רגע שכן ה׳ יתברך הוא ״כל יכול״, וביכולתו לשנות את המצב מגלות עמוקה לגאולה מהירה, כהרף עין!

חסידי חב״ד ורבים אחרים האמינו בכל ליבם כי הרבי עצמו הוא המשיח. הרבי עצמו רמז זאת בשנים האחרונות. יש שואלים: האם צריך לחול שינוי באמונה זו ? לנגד העיניים עומדים דברי קדשו של הרבי: בליקוטי שיחות״ חלק ב׳ ע' 517 ואילך: (בתרגום ללה״ק) ״שאלו אצלי: מדוע אומר אני שבקרוב יקויים ״והקיצו ורננו שוכני עפר והוא בתוכם, והרבי יוציא אותנו מהגלות, הסדר הוא הרי: ביאת המשיח וימות המשיח, ורק בתוך זמן זה תתחיל תחיית המתים, כך מובא גם בחסידות. המענה על כך: הגם שבכלל הסדר הוא: ביאת המשיח, בנין בית המקדש, קיבוץ גלויות, תחיית המתים, אבל תחיית המתים של יחידים היתה ותהיה גם לפני כן. וכידוע כמה סיפורים בש׳׳ס ומדרשים מצדיקים שהחיו מתים״. (עיי״ש ובמ״מ)

"באגרת תחיית המתים" מבאר הרמב״ם שהטעם לכך שלא כתב בהלכות מלכים פי״א ופי״ב העוסקים בגאולה מהגלות – על תחיית המתים, הוא: לא רצה רבנו הרמב״ם לתחום את תחיית המתים רק לזמן ההוא, שכן זמנה הוא בכל עת ומאז ומעולם. ומביא לכך ראיות מהתנ״ך ומחז׳׳ל (עיי׳׳ש באריכות).

בזוהר הק׳ (פ׳ בלק ופ' תצא) מבואר על גניזתו של המשיח בגן עדן ושלאחר מכן יקום ויתגלה. בזיו הזוהר (לפ׳ תצא) מביא את דברי הרה״ק ר׳ חיים ויטאל זי״ע – ממלא מקומו של האר״י ז״ל, בדרך קושיא ותירוץ: מקשה הוא על הזוהר – כיצד יתכן שמשיח מגיע מגן עדן והלא הוא בשר ודם ? ומתרץ שיש בזה תהליך וזו לשון קדשו: ״המשיח יהיה בודאי אדם צדיק נולד מאיש ואשה ויגדל בצדקתו עד קץ הימין… ואז ביום ההוא של הקץ תבוא נשמה של נשמה שלו הנתונה בגן עדן ותנתן לאיש הצדיק ההוא ואז יזכה להיות גואל… יזכה המשיח לאותה הנשמה ותתגלה [ותתגלגל] בו ואז יכיר בעצמו שהוא המשיח … אך שאר אנשים לא יכירוהו עוד… וזהו שאמר ומשיח יתגלי [כלומר יכיר בעצמו], אך לא יכירוהו עדיין שאר אנשים. ואח״כ יתגנז המשיח בגוף ונפש בההוא עמודא, ע׳׳ד ויבא משה בתוך הענן… ואז יסלקו אותו לרקיע כמו שעלה משה לרקיע. ואח״כ יתגלה המשיח לגמרי ויכירוהו כל ישראל ויתקבצו אליו״.

ישראל ־ מאמינים בני מאמינים…

ומעתה, חסידי חב״ד ורבים אחרים יתעלו לאמונת שיא נפלאה וזכה, שרבנו משיח ה׳ יקום בתחיית המתים של יחידי הסגולה שלפני ביאת המשיח, והוא יגאלנו מהגלות. אחרים שיתקשו להאמין באמונה רמה ונישאה שכזו, יאמינו בנבואת קדשו ש״הגיע זמן גאולתכם״. אלה כאלה יאמינו בביאת המשיח בקרוב ממש, ויעשו ככל יכולתם לקרב בואו. וכשיתגלה המלך המשיח במהרה, אין ספק שהכל ישמחו בו מתוך אחווה שאין למעלה הימנה, ואז – תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות…

(פנימיות 10 – תמוז ה'תשנ"ד)