הגאון הגדול רבי ניסן טעלושקין זצ"ל

 

 

צומצם לא ידוע
{תלמידו של רבי איסר זלמן מלצר ע"ה – ויקיפדיה}

נולד בעיר באברויסק בשנת תרמ״א, לאביו הרה״ג רבי משה יצחק ז״ל. היה תלמיד של הגאונים רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל בסלוצק, רבי ברוך בר ליבוביץ זצ״ל בקמניץ והגאון הרידב״ז זצ״ל. שימש אב״ד בעיירה דוקאר ברוסיה ואחד מראשי הישיבה בישיבתו של ה״חפץ חיים״ זצ״ל בסמילאוויץ (הסמוכה לדוקאר).
כשהגיע לארצות הברית בשנת תרפ״ד, החל לעסוק בהפצת התורה, שימש כיו״ר וועד הרבנים של ניו יורק והתמסר להפצת ענין הטהרה ובניית מקוואות בכל ההידורים. בשנת תש״ז הדפיס את ספרו הנפלא ״טהרת מים״ על הלכות מקוואות בהסכמתם של הגאונים הגרא״ח נאה, ה״חזון איש״ והגר״י הוטנר זצ״ל (האחרון כותב בהסכמתו ״ברכתי על הספר ברכת הנהנין וברכת שהחיינו״). ספר זה נעשה לאורים ותומים לכל מי שעסק בהלכות מקואות.
נפטר כבן תשעים שנה ביום כ׳ אדר ב׳ תש״ל. עד יומו האחרון לא נס ליחו והיה פעיל בהפצת תורה וטהרה. 

״שלוחים חשאים עם כסף בשביל חדרי תורה נסתרים ומקואות"

בהקדמה למהדורה השלישית של ספרו ״טהרת מים״ כותב הרב טעלושקין: ׳׳אני הייתי רב בעיירות שברוסיה הלבנה, ובשנים האחרונות של רבנותי שלטו שם הבולשביקים..הם גזרו אז גזירות קשות..סגרו את המקואות..אני הייתי אז ממקורבי ה״גדול״ ממינסק. עלה לי אח״כ בעזה״ש לתקן מקואות בעיירות סמוכות שונות ששלטו הבולשביקים. אמצעי כסף לא חסרו לנו, על זה דאג כ״ק אדמו״ר מהריי"צ מליובאוויטש נבג״מ, ששלח לנו שלוחים חשאים מיוחדים עם נדבות כסף בשביל חדרי תורה נסתרים ומקואות״.
בשנת תרפ״ד הגיע הרב טעלושקין לארה״ב, ובתר״צ כאשר ביקר הרבי הריי״צ נ״ע בארה״ב בפעם הראשונה, עמד עמו בקשרים הדוקים בעניני הצלחת מסעו (אגרת ד׳תש"ב מכ״ד ניסן תר״צ).
אח״כ פעל רבות להצלת הרבי הריי״צ משואת אירופה. באגרת מיום י״ד טבת ת״ש, כותב אליו הרבי באמצע נתיב בריחתו מריגא: ״בזה  הנני להגיש לו תודתי וברכתי בעד גודל שקידת עבודתו הפוריה לחלצני, אותי ואת בני ביתי יחיו, מן המיצר באופן נעלה ומסודר.. ובגלל זאת ישפיע לו השי״ת שפעת חיים וברכה מרובה בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר״. כשהגיע הרבי הריי״צ לארה׳׳ב השתתף הרב טעלושקין בפעולות רבות שיזם הרבי להצלת היהדות האמריקאית.

״כן רבי!״

לאחר הסתלקות כ״ק אדמו״ר הריי״צ היה הגאון זצ״ל מהראשונים שכתבו מכתב התקשרות לרבי ובקש ממנו לקבל את הנשיאות. אח״כ היה מקושר אליו בכל נימי נפשו, כאשר על אף גילו המופלג השתתף בהתוועדויות בימי חג ומועד. כמו״כ הרבה להתכתב עם הרבי ולהריץ אליו שאלותיו בעניני מקוואות ועוד, ואכן בכרכים הרבים של ׳׳אגרות קודש״ נמצאים מכתבי הלכה רבים שהרבי כותב אליו במענה למכתביו.

בהקדמתו למהדורה השלישית של ספרו, מציין כי ״כ״ק אדמו״ר מהרמ״ש שליט׳׳א מליובאוויטש״ האיץ בו להוציא הספר במהדורה חדשה, ״כדי שיהיה לתועלת לגבורי וגדולי הדור שומרי משמרת הקודש בקהילותיהם. ולזכותי אמר, כי ספר זה, אתמחי גברא ואתמחי קמיע״.

וסיפר לי ידידי הרה״ח ר׳ שלום דוד גייסינסקי שי׳, שבשנת תשי׳׳ג בא אביו הרה״ח רבי משה אהרון ז״ל לביתו של הרב טעלושקין, בכדי לבקשו שיעזור לו למצוא עבודה בתור כלי קודש בניו יורק. ופתאום צלצל הטלפון והודיעו להרב טעלושקין שהרבי קורא אותו. והיה זה מדהים לראות איך שכולו הפך לבן, ועמד ממקומו ברעדה באמרו (באידיש): ״כן רבי!״. והנה מתברר שהרבי מטלפן אליו לבקשו שיעזור לרבי משה אהרון גייסינסקי למצוא פרנסה. וכאשר סיים את השיחה אמר הרב טעלושקין בהתפעלות שזהו ממש: ״א בעל שם'סקע מעשה״.

מסירות נפש של תלמידי הישיבה בשמחת תורה

ביום כ״ו טבת תשי״א מאשר הרבי קבלת שני מכתביו, ועונה לשאלתו בענין מי שציוה שיאמרו עליו קדיש במשך כל הי״ב חודש.

בזי מרחשון תשי״ב אגרת א׳רל״ו מאשר קבלת מכתבו מכ״ח תשרי ״בו מתאר את ההשפעה הטובה של ביקור בחורי חמד תלמידי התמימים בבית הכנסת שלו בשמחת תורה והרושם שהשאירו על כל המתפללים״.
הרבי כותב לו על זה: ״ועלי להוסיף אשר היישר כח המגיע לבחורים הנ״ל עוד הרבה יותר מכפי ההשערה, כי קשור היה אצלם ביקור זה בקבלת עול ביותר, באשר צריכים היו לעזוב את ההתועדות כאן בתוככי חסידי חב״ד ואנ״ש, ולילך למשך שעות אחדות לבתי הכנסיות ובתי מדרשים, ולא זו בלבד אלא לעשות את כל זה מתוך שמחה ועליצות לב״.

בה׳ כסלו תשט״ז מודה לו הרבי באגרת ג׳תתקכ"ח על ששלח לו ספרו ״התורה והעולם״ ומעיר לו הערות נפלאות. בכ״ז אייר תשט״ז אגרת ד׳שפ"ב במענה למכתבו בקשת ברכה על מצבו הבריאותי, מברך אותו הרבי לבריאות הנכונה ומייעץ לו איך לשפר את ענין הלחץ דם שסבל ממנו.
באגרת ו'קנ"ט מה' ניסן תשי״ח מודה לו על שיעור בספר התניא שיסד במיאמי בעת שהותו שם. באגרת ו׳ער מכ״ד אייר תשי״ח ואגרת ו׳תתמ"ח מו׳ אייר תשי״ט מודה לו על שביקר בישיבת ״תומכי תמימים׳׳ וערך שם בחינות. בכ״ג תמוז תשי״ח אגרת ו׳תט"ז מאשר ומשבח את ספרו ״התורה והעולם״ חלק שלישי, וכותב לו בעניני עבודת הכלל שלו. בי״ז אד״ש תשי״ט אגרת ו'תשע"ד עונה באריכות לשאלתו אם טוב להנהיג אמירת ברכות השחר בבית הכנסת ע״י הש״ץ, ומסיק לשלילה.
ישנם עוד התכתבויות רבות של הגר״נ טעלושקין עם הרבי אלא שקצר המצע מהשתרע.
(פנימיות 38 – מתוך סדרת הספרים ״שמן ששון מחבריך, חלק ב' עם הרב שלום דב וולפא )