נולד בכ״ד אדר תרנ״ה. לאביו האדמו״ר הקדוש יוסף מאיר ממחנובקה זצ״ל. שהיה דור שלישי בן אחר בן לגאון הקדוש ר׳ מרדכי מטשרנוביל זצוק״ל.
משחר ילדותו בלט בהתמדתו המופלאה כאשר ישב ויגע בתורה יומם ולילה ונודע כ׳׳עילוי ממחנובקה׳׳. וכך היתה דרכו עד זקנה ושיבה. בהיותו בן כ״ב שנים ישב על כסא אביו לאחר השואה רצו הקומניסטים ימ״ש למנותו לרב ראשי במוסקבה, אך הוא סירב ואמר להם: ״רב שאתם רוצים אינני רוצה להיות, ורב כמו שאני רוצה אינכם רוצים״, ועל זה נשלח לחמש שנים לסיביר.
בתשכ״ה עלה בניסים גלויים לארץ הקודש בזרעותיו ספר תורה המיוחס לרבנו הבעש״ט. הקים את בית מדרשו בבני ברק ומאות חסידים דבקו בו.
נסתלק בן צ״ג שנים בליל יוהכ״פ שחל בשבת בשנת תשמ״ח, לאחר שניהל עדתו במשך למעלה משבעים שנה.
״הוא בעצמו מופת גדול״
האדמו״ר ממחנובקה זצ״ל היה בידידות גדולה עם הרבי, ודיבר אודותיו בהתרגשות ובדביקות. הרבי עצמו דיבר אף הוא בהתפעלות אודות האדמו״ר ממתנובקה, וכאשר סיפרו לפניו שהאדמו״ר ממחנובקה הוא ״בעל מופת״ ענה "הוא בעצמו מופת גדול".
עוד בהיותו ברוסיה היה בקשר אמיץ וחזק עם זקני החסידים, ועודד אותם במסירות נפשם למען שמירת התורה והפצתה, וגם בהגיעו לאה״ק המשיך בידידות אמת זו.
״להגשים את הרהורי התשובה בקיום מצוות מעשיות״
יצא כמה פעמים בקריאות עידוד למבצעים הקדושים בין השאר חתם על הכרוז של גדולי התורה והחסידות לעידוד מבצע תפילין, בו נאמר: ״כדי לנצל את שעת הכושר ועת הרצון, שכמוהו לא היה זה עידן ועידנים, פנה כ״ק אדמו״ר הגה״ק מליובאוויטש שליט״א, בקריאה נרגשת להחלץ למערכה גדולה ולהשפיע על אחינו בני ישראל בכל מקומות פזוריהם, להגשים את הרהורי התשובה וקיום מצוות מעשיות, ובמסגרת זו הכריז על מבצע עולמי להנחת תפילין, הנערך ב״ה בהצלחה גדולה ע״י מאות עסקנים יראי ה', ורבים התקרבו כבר עי״ז לחיי תורה ומצוות. . הרינו בזה להצטרף לקריאתו הגדולה של כ״ק אדמו״ר מליובאוויטש שליט״א ואנו פונים בזה לכל החרדים לדבר ה׳ להיחלץ לפעולה ולהצטרף למבצעים האמורים"…
השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק מיהו יהודי בשנת תשמ״ג, וכן חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי נגד גיורי ווינה, ובעד תיקון החוק שיאמר בו "גיור כהלכה" דוקא.
״להפיץ אור תורת קדוש ישראל בעש״ט זיע״א ביד רמה״
לקראת יום הבהיר תשל״ז, היה האדמו״ר ממחנובקה מראשי האדמו״רים החותמים על מכתב הברכה אל הרבי: למעכ״ק גאון ישראל וקדושו, שר התורה חכם הרזים, פאר הדור והדרו, צדיק יסוד עולם, מצודתו פרוסה על פני כל קצוי תבל להשיב רבים מעוון ולקרב את ישראל לאבינו שבשמים, לוחם מלחמות ה׳ במסירות נפש וכו׳ אדמו״ר מרן מנחם מענדל שליט״א שניאורסאהן מליובאוויטש אחד״ש כהדג״ק שליט״א.
״לקראת יום י״א ניסן הבעל״ט, בו ימלאו בעזהי״ת שבעים וחמש שנה למעכ״ק אדמו״ר שליט״א, הרינו בזה בתפלה וברכה מקרב ליבנו, שיאריך השי״ת ימיו ושנותיו בנעימים והיו ימיו מאה ועשרים שנה מתוך בריאות שלימה ומנוחת הדעת, ויתחדש כנשר נעוריו לקדש שם שמים ברבים, ולהפיץ אור תורת בעש״ט זיע״א ביד רמה ובריש גלי, בימיו ובימינו תתגשם שאיפת קדשו הטהורה לקרב את כל בית ישראל לאלוקיו.
״זכות הרבים תעמוד לכהדג״ק שליט״א שיוסיף לו השי״ת כוח ועצמה להשפיע בחכמתו תורתו וקדושתו, לנהל את ישראל לקבל פני משיח צדקנו, ויזכה לראות בבנין בית המקדש וקיום כל היעודים הנבואיים בעגלא דידן ובזמן קריב, אמן כן יהי רצון.
״מחאה נמרצת על ביזוי כבוד התורה ונושא דגלה״
בסיום הרמב״ם במחזור הראשון בשנת תשמ״ה הטריח עצמו האדמו״ר לבוא לחגיגת הסיום בבני ברק, על אף חולשתו, וזאת כדבריו ״בכדי לבטא בכך את הערכתו והוקרתו לרעיון הקדוש ולמחוללו״.
בברכתו לסיום הרמב״ם תשמ״ז חדשים אחדים לפני הסתלקותו, כתב: ״ברכתי לכל המתכנסים לשם שמים, לרגל סיום ספר יד החזקה לרבנו הרמב״ם ז״ל. יהי רצון שיעשה לימוד זה רושם טוב על הלומדים, ונתברך כולנו בברכת שמים מעל ועל הארץ מתחת״.
באלול תשמ״ג כשהעיתון "דער איד" הרים ידו לבזות את צדיק ונשיא הדור, פרסם האדמו״ר זצ״ל מכתב מחאה: ״לכאב העמוק ולמחאה נמרצת האמורה על ביזוי כבוד התורה ונושא דגלה כבוד קדושת אדמו״ר שליט״א מליובאוויטש (על מכתב זה חתמו גם כ״ק אדמו״ר מגור הגאון ר׳ פנחס מנחם אלתר זצ"ל, והגאונים רבי ברוך שמעון שניאורסאהן, רבי ישראל גרוסמן, רבי זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל ועוד).
ממלא מקומו (נכד אחותו) כ״ק אדמו״ר רבי יהושע רוקח שליט״א ממחנובקה, הוא מידידי חב״ד המובהקים, ומשתתף קבוע בכל הענינים ששמו של כ״ק אדמו״ר נשיא דורנו חרוט עליהם. גם את המערכה להחדרת האמונה בביאת המשיח בקרוב ממש, עודד מאד. האדמו״ר הוא אורח נכבד היושב ראשונה במלכות בהתוועדויות י״א בניסן, ובהרבה מהאירועים התורניים של ליובאוויטש.
(מתוך סדרת הספרים ־שמן ששון מחבריך־ חלק ב׳ מאת הרה"ג ר' שלום דב וולפא שליט"א)
(פנימיות 24)