שאלה: בשנה״ל הבעל׳׳ט אכנס ללמוד בישיבת ״תומכי תמימים״, ואבקש לברר את הנוהג בתומכי תמימים לחזור בעל ־ פה מאמרי חסידות בשבתות.
תשובה: הענין בלימוד דא״ח (דברי אלוקים חיים) בעל־פה ולחזור אותם אחר־כך ברבים, מופיע פעמים אין־ספור במכתבים ובשיחות רבותינו נשיאנו, ומקוצר היריעה נביא כאן כמה נקודות כלליות ו״תן לחכם ויחכם עוד״.
סוג המאמרים
בשיחה מיוחדת ל״ועד המסדר חזרת דא״ח״, אמר הרבי: ״שלא יחזרו מאמרים קשים… אלא מאמרים קלים, שנקל יותר להסבירם בשכל אנושי, ובפרט שצריכים להסבירם באופן שיתקבל גם בשכלם של הבעלי־בתים המתפללים מהבתי־כנסיות שבהם חוזרים המאמרים.
וברוח זו מצאנו כמה וכמה ביטויים באגרות רבותינו: ״את המאמרים אשר שמע בפה בודאי טוב שיחזור, גם יכול לחזור בע״פ מהמאמרים הקצרים של כ׳׳ק אאמו״ר זצקוללה״ה (= הכוונה לרבי המהר״ש)״. ״תחזור דרוש לא גדול בדא״ח… ואין חשש אם תחזור דרוש אחד מב' שבתים״. "יחזור בעניני עבודה המובנים לכל". ״ומאמר אחד יחלקו לאיזה פעמים״. ״באלו המאמרים שחוזרים ברבים, יהיו אחדים קלי הבנה גם לבע״ב… ענין שזמנו כל השנה.
״ואם השומעים אינם מורגלים עוד לשמוע תורת הדא״ח הרי אין מחוייב לגלות שאומר הוא חסידות, ובלבד שהעניין יעשה״.
איך מתכוננים לחזור מאמר
כדי שתהיה הצלחה באמירת הדא״ח, מדגישים רבותינו נשיאנו כמה וכמה פעמים איך לגשת לזה, ומהם: "איבער קוקן פריער גאנץ גוט ולסדר הענין בעצמו היטיב… ללמוד אותו היטב מקודם, להבין כללות כוונת הדרוש וממילא בא אחר־כך המשך הענינים כדבעי״. ובמקום אחר: ״יכין עצמו ללמוד תחילה היטיב ולהבין הדברים לעצמו ואיך להביאם אל הזולת ויכלכל דבריו באופן שיהיה מובן הענין להשומעים ויסדר הדברים בסדר נכון״.
״ותייגע את עצמך לידע בטוב בעל־פה בסדר מסודר״. ״ואשרי האיש הזוכה לחזור דברי קודש אלו בהרגש פנימי על-ידי הקדמת עבודה שבלב זו תפלה״.
אם לדלג על קטעים קשים
באגרת מאדמור מוהריי״צ: "אם הוא צריך לדלג על עניני השכלה וקבלה לא ימנע בשביל זה מלחזור״. רק כ״ק אדמו״ר נשיא דורנו מבהיר ומדגיש בזה: ״…הרי אפשר שאחדים מהשומעים מבינים גם חלקי המאמר העמוקים יותר, ושאפילו על השאר יפעלו בדרך מקיף… על־ידי השמטת ענינים שבנתיים לפעמים נאבד הקישור בין שלפניו ושלאחריו״, ורק כשאין כל חששות אלו ניתן לדלג.
אם להוסיף ביאור על המאמר
הרבי מוהרש״ב כותב: "לשמור את עצמו מלהוסיף ביאורים מעצמו, כי אם באיזה מקום שמוכרח, וברור לו הכוונה, אז יאמר בדרך אפשר לומר שהכוונה כן וגם זה בקיצור״ והרבי מוהריי״צ כותב: ״צריכים לשמור דברי הרב, הכוונה שלא להרבות בביאורי הסבר של הבל כי־אם לחזור סגנון המאמר, ובמקום הנדרש לבאר איזה ענין, צריכים להתנהג כעצת רז״ל תורה עניה במקום זה ועשירה במקום אחר ועד כמה שאפשר לבאר זה״.
להוסיף ביאור בספרי דרוש – שלל הרבי נשיא דורנו בחריפות והוסיף: ״אם מוכרח הדבר להרחיב הביאור, בטח יוכל למצוא ביאורים המתאימים בשיחות כ׳׳ק מו"ח אדמו״ר… ואם גם זה לא יספיק הרי טוב יותר לקחת ביאור ממה שמדברים בעיתותי התוועדות החסידים״.
התועלת בחזרת דא״ח
בהתוועדות כ״ד טבת תשי״ב התבטא הרבי שהתועלת היא בשתיים. א. ״עבור הבחורים עצמם, שכדי לחזור חסידות בעל־פה, יצטרכו בדרך ממילא ללמוד חסידות בעצמם… ג. עבור הבעלי־בתים הנמצאים בהבתי־כנסיות״. ובמקום אחר: "גם על זה קאי מחז״ל יותר ממה שבעה״ב עושה עם העני וכו' וכנראה במוחש״. ובמענה לאחד ששאל מה התועלת בזה כתב הרבי מוהריי״צ: ״הטעם דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב״.
בעל השמועה עומד נגדו
באגרת מעניינת מאריך הרבי מוהריי״צ: ״…כל אשר מגזע. החסידים מחוייב הוא בחובת גברא לבוא לשמוע דא׳׳ח כי הרבנים מאנ״ש שיי אשר בכל אחר ואתר שלוחים ד…אבותינו רבותינו…הם. …ודבר ברור הוא אשר בעת אמירת דא״ח מאיר בבחי' מקיף הארת נשמת בעל השמועה… וזכות גדול הוא לאלו העומדים לשמוע אשר בשמועה זו… זוכים להתקשר ולהתדבק בת״ח״.
ובשיחת ש״פ בראשית תשכ״ב ביאר הרבי מכתב זה, והוסיף ש״ענין זה שייך לכל אחד והרי היו עושים תחבולות שונות להכנס ולראות את הרבי ואם־כן עאכו״כ שמאיר בנשמתו – לא הארת פניו או קלסתר פניו אלא – בנשמת בעל המאמר״. ובש״פ נצבים תש״י: ״כל אחד מאתנו רוצה לראות את הרבי כ״ק מו״ח אדמו״ר, כדי שיפתור את שאלותיו… והעצה לזה – ההליכה… לבתי־כנסת לעורר את בני־ישראל".
מי צריך לחזור דא״ח
״אם־כי כולם אהובים… לשים ליבו על אלו בעלי הכשרון בדיבור בשפה ברורה ובהתאמה מיוחדת ללמדם לחזור דא״ח בעל־פה״, ובמקום אחר: ״והנני מציע להם אשר יעשו חוק אשר כל אחד מהחברים שי' אשר רק באפשרו… יחזור בכל שבת ושבת דא״ח ברבים בביהכנ״ס״. (פנימיות 45 – עם הרב ברוך וילהלם)