"בית מלא ספרים"

צומצם קרדיט
{מאת כיכר השבת, ייחוס, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=1034763}

 

שאלה: בבקשה להרחיב מעט בענין תקנת מבצע ״בית מלא ספרים״, שייסד הרבי, ולבאר מה ענינה של תקנה זו?

מתי התחילה התעוררות

תשובה: בשלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית רבנו, (הנדפס ב״היום-יום״ בתחילתו) מופיע בתולדות רבנו נשיא דורנו, שבשנת תשל״ג ״מעורר (בשיחת ו׳ תשרי) לייסד ספריות לספרי קודש ברחבי תבל״, ובשנה שלאחריה (בש׳׳פ במדבר תשל״ד, ואילך) ״פותח בתעמולה… אודות המבצעים… בית מלא ספרים – יבנה וחכמיה״.

טעם מבצע זה

כמובן, שאין אתנו יודע עד מה, ואי אפשר לומר ולקבוע מעצמנו מסמרות מהו הטעם והתועלת שבכל מבצע, אך הרבי בעצמו התבטא מספר פעמים במשמעות הפנימית למבצע ״בית מלא ספרים׳׳. באותה שנה (תשל״ד היו מאורעות קשים ל״ע ול״ע בארצנו הקדושה, והרבי דיבר אז (ראה לקו״ש חי״ג ע׳ 211) ש״צריכים כעת להשתדל בכל עוז… לחזק את כל המבצעים… סגולה מיוחדת בתור שמירה והגנה״. וגם ביחס למבצע זה ד״בית מלא ספרים״ אמר הרבי שיש ״להשתדל שבכל בית יה', ספרי קודש… שגם זה יוסיף בשמירת הבית ואנשיו״.

אך בהזדמנויות אחרות הוסיף הרבי ענין נוסף ועיקרי במבצע זה ש״יש לעורר גם אודות רכישת ספרים, כאמור, שגם רכישת ספרים שייכת להמצוה דכתיבת ספרי תורה, שעיקרה ותכליתה – ״ולמדה גו' שימה בפיהם״ ע״י הלימוד בהספרים הנדפסים״. (סה״ש תשמ״ח ח״א ע׳ 191).

וכפי שמביא הרבי במקום-אחר (לקו״ש חכ״ג ע׳ 18 ואילך.) את דעת הרא״ש (הלכות קטנות ריש הל, ס״ת) ש״בדורות הראשונים שהיו כותבים ס״ת ולומדים בו, אבל האידנא שכותבין ס״ת ומניחים אותו בבתי כנסיות לקרות בו ברבים מצות עשה היא על כל איש מישראל אשר ידו משגת לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופרושיה להגות בהן הוא ובניו, כי מצות כתיבת התורה היא ללמוד בה, כדכתיב ״ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם״ וע״י הגמרא והפי׳ ידע פירוש המצוות והדינים על בוריים, לכן הם הם הספרים שאדם מצוה לכותבם״. וכן נפסק בשו״ע (יו״ד ר״ס ע״ב ס״ב, וראה בדרישה ופרישה שם סק״ח. ש״ך שם סק״ה, ועוד.)

פרט במבצע תורה – לכל אחד

כשיש ספרי קודש בבית הרי זה מגביר את לימוד התורה בבית, וכן מובא בשם רבנו יונה (אורחות חיים הלי ת״ת אות י'): ״חייב כל אדם לתקן בביתו מקום וישים לו שם הלכות ומקרא או תהלים או סידור תפילות, וכאשר יפנה מעסקיו ומידי עברו ממלאכתו יסור שמה לקרות או לשנות… ויכולות הנשים הצנועות למלט נפשם ונפש בעליהם ונפש בניהם… על הנשים להזכירם לפתוח ספר אחד ולעסוק בדברי תורה״.

כמעט בכל פעם (החל משמח״ת תשל״ה) שהזכיר הרבי את ״מבצע בית מלא ספרים״ הוסיף מיד בסמוך ואמר ״יבנה וחכמיה״. ובמענה לשאלת אחד מאנ״ש מה הקשר והשייכות ביניהם, ענה לו הרבי: ״שניהם פרטים והרחבת מבצע תורה״. (הובא בשוה״ג ל׳שלשלת היחס, הנ״ל שב׳היום-יום). בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי: ״שנעשה "בית מלא ספרים", כולל הפירוש שכל מציאות הבית וכלי תשמישו חדורים בתוכנם של ה"ספרים".

חשוב להדגיש שהוראה זו לרכישת ספרי קודש, אינה מוגבלת רק לאנשים מבוגרים, אלא ״לכל ילד וילדה, (גם הקטנים ביותר, שהגיעו לכלל הבנה, משהתינוק מתחיל לדבר) יהיו ספרי קודש משלהם וכמו: סידור, חומש ותהלים, ספרים שיהיו ברשותם ואחריותם ויניחום בחדרם״. (סה״ש תשמ״ח הנ״ל).

ספרים מיוחדים

בכללות צ״ל בבית ספרים רבים ככל האפשר, אך מצאנו הדגשות מיוחדות לגבי ספרים מסוימים:

״בכל בית פרטי של כאו״א מישראל צריכים להיות ספרי היסוד של יהדות (נוסף לחומש, סידור, תהלים, ובבית חסידי – גם ספר התניא וכו') כולל ובמיוחד – ספרי הלכה בענינים הנוגעים לחיי היום יום״. ובהמשך הדברים: ״ידוע מנהג ישראל בכו״כ מקומות שנותנים מתנה לחתן – ש״ס ולכלה נותנים סידור ׳׳קרבן מנחה״… ובימינו אלה… יתנו להן ספרי הלכה בענינים השייכים להנהגת הבית״. (סה״ש תשמ״ח שם).

בשיחת י״ג תמוז תש״ט מספר הרבי מוהריי״צ נ״ע: ״הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק היה מביט בג׳ ספרים אלו: כתר שם טוב, אור תורה, ותניא… לפני יחידות לפני ג׳ תפילות ולפני קריאת שמע שעל המיטה… נחוץ ונכון הדבר, שאצל חסידים יהיו ג׳ ספרים אלו, וללמוד בהם כמה שירצה״ (הודפס בספר המאמרים השי״ת ע' 265).

❖ רבים מגדולי ישראל נהגו לדרוש במעלת וקדושת הספר ״קדושת לוי״ להרה״ק הרלוי״צ מברדיציוב, וציינו את חשיבות המצאו בכל בית יהודי.

❖ בספר "חכם הרזים", קונטרס אות ט' מובא סיפור ממנו נראה את חשיבות המצאות ספרי הרמב״ם בכל בית, שבנו של הרה״ק ר״פ מקאריץ רצה להשאיל לאחד ספר שאין לומדים בו תדיר, ובחר לתת לו ספר מורה נבוכים, אך ר' פנחס לא הסכים ואמר: ספרי הרמב״ם כשהם בבית מביאים יראת שמים. (הובא ב"אמרי פנחס השלם", עניני לימוד התורה אות ע״ו).

ה׳ טבת "דידן (דהספרים) נצח״

ביום זה, ה' טבת תשמ״ז הי' ״דידו נצח״ לספריית אגודת חסידי חב׳יד, ספריה בקנה מידה עולמי, המהוה אוצר בלום עבור היהדות התורנית כולה. וכפי שהתבטא הרבי: "הנצחון של הספרים" והוא יום שנקבע כ״יום סגולה״ ו׳׳עת רצון״ בכל הקשור לנצחונם של הספרים, ובכדי לדעת באיזה אופן צריכים לחגוג את נצחונם של הספרים יש ״לשאול״ את הספרים עצמם, כלומר, יש לעיין ולברר זה בהספרים עצמם״. והמסקנה לפועל היא: שיש להוסיף ברכישת ספרי קודש, ולהוסיף בלימוד בהם. ■ 

(פנימיות 38 עם הרב ברוך וילהלם, טבת ה'תשנ"ז)