בדידי הווה עובדא

נר שבת יאיר מזלה

משפחה מסויימת מחוגי הכיפות הסרוגות פנו אליי בבקשה, שבתור חב״דניק אכתוב עבורם בקשת ברכה לרבי ואניח ב׳אגרות קודש׳ . הנושא היה בקשה לשידוך הנכון והמהיר לבתם, שהינה בת יחידה מתוך כמה בנים. לא שהייתה כה מבוגרת, אלא שאמה רוצה הייתה לזכות בשמחת נישואיה בקרוב.

במענה לבקשת הברכה, נפתח ב׳אגרות קודש׳ באורח אקראי, במכתב ברכת מזל טוב לנישואין!

חלפו מספר חודשים ושוב פונה אליי האם בבקשה לבקש מהרבי לזרז את ההליכים…

שוב בקשתי ברכה מהרבי באמצעות אגרות הקודש. המענה הפעם היה כך: שהפונה תוסיף במתן תרומה לקופת רבי מאיר בעל הנס לפני הדלקת נרות שבת קודש בערב שבת.

הודעתי לה שזו העצה והברכה ושאלתיה האם היא נוהגת לתת מטבעות לצדקת רבי מאיר בעל הנס לפני הדלקת נרות שבת קודש. האם ענתה שהמנהג מוכר לה ואכן כך נוהגת.

מיניה וביה, אמרתי לה: "אם כן, שבתך תעשה זאת!". ענתה האם שבתה אינה מדליקה כלל נרות שבת קודש, שכן אין זה מנהגם.

עניתי לה: ״ברכת הרבי ברורה מאוד. על בתך להדליק נר שבת ובעזרת ה' תמצא את זיווגה בקרוב,כפי שבקשת״.

כעבור מספר חדשים פגשתי את אביה הי״ו באירוע ושאלתיו: ״נו, מה נשמע עם הבת?״. ״אין כל חדש״, ענה לי.

״והלוא הרבי אמר שעליה להדליק נר שבת קודש ותיוושע״, הזכרתי לו, ״האם היא מדליקה?״. האב השיב בשלילה.

״הרי איתא בספרים, שאישה המדליקה נרות שבת קודש יאיר מזלה״, הגבתי ברגש. הפעם היה נראה כי האבא היקר לקח את הדברים לתשומת ליבו.

לאחר תקופה קצרה, אני מקבל שיחת טלפון: "ר׳ יוסף, רציתי שתדע, כי באותו שבוע שדיברנו על הוראת הרבי שנמסרה על־ידי ה'אגרות קודש', הצעתי בעצמי לבתי שתדליק נר שבת קודש לכבוד שבת. אף כי לא נהגה בזה משפחתנו עד כה.

״זו סגולה לכך שמזלך יאיר! – הוספתי. הפעם, הדליקה הבת נר שבת קודש… ודע לך, כי באותו מוצאי יום השבת קיבלה בתנו טלפון מהשדכנית ובו ההצעה להיפגש עם הבחור הנעלה, שאיתו נסגר השידוך לפני… מספר דקות!״.

למותר לציין שבחתונה התרגשנו כולנו באופן מיוחד כשליבנו מודה לה׳ על שמינה לדורנו רבי כה גדול, שממשיך לברך ולהורות עד ביאת גואל צדק בקרוב ממש.

וילדה זכר

במסגרת ישיבת היערכות בארבע עיניים בה ישבתי עם המחנך הרב מנדי, לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה. ברצותי לפתוח באווירה נעימה, אמרתי לו: ״הרב מנדי, מתי נזכה שהבן שלך ייכנס כבר ללמוד אצלנו בתלמוד־תורה בכיתה א'?. ״אין לי בן״,ענה הרב מנדי.

הופתעתי. למען האמת ידעתי שיש לו מספר בנות ולתומי סברתי כי גם בן יש לו.

"זה לא יכול להיות", הגבתי. ״הרי הרבי אומר שהעוסק בחינוך במוסדות רבותינו נשיאינו, הרי זו סגולה ללידת ילדים וכן ללידת בנים״.

על השולחן במשרד בו ישבנו, מונח היה חלק י״ט של ה״אגרות קודש״. וכך אמרתי: ״רבי! המלמד הזה עובד בתלמוד־תורה חב״ד שלנו כבר כעשר שנים ואין לו בן. אנא, שהרבי ידאג לכך שיהיה לו בן״.

פתחתי את ה׳אגרות קודש׳… והספר נפתח במילים: ״אשה כי תזריע וילדה זכר״.

הראיתי לו ואמרתי: ״הרב מנדי, רשום לפניך את התשובה. הבה לא נדבר על כך כי אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין. אבל ביום הלידה, אל תשכח להודיע לי על הולדת הבן.

לא חלפו עשרה חודשים ולמחנך היקר הרב מנדי, נולד בן זכר. בבוקר הלידה העביר לי הודעה: ״בחסדי ה׳ ברכת הרבי התקיימה. נולד לנו בן זכר בשעה טובה ומוצלחת"…

״תספר את הסיפור הזה במסיבת הברית״, אמר לי כשנפגשנו… כך אכן עשיתי כעבור שמונה ימים, וציבור המשתתפים היה נרגש ביותר מהסיפור העכשווי.

(פנימיות 76 – סיפור אישי מאת הרב יוסף אברהם פיזם)