איך הגיע הרב יאיר רוזנטל לחב"ד

איך הגיע בוגר הישיבה התיכונית "נחל יצחק" בנחלים לשליחות הרבי בהצלחה רבה במכללת "ספיר" שבשדרות

ראיון עם עם הרב יאיר רוזמטל הי"ו

 

ספר לנו בבקשה קצת על עצמך.

גדלתי במושב נחלים למשפחה דתית־לאומית. את לימודיי בגיל התיכון עשיתי בישיבת נחלים.

בגיל מאוד צעיר נמשכתי לחסידות חב"ד, אפשר לומר שכבר בגיל 8־7 רציתי להיות חב״דניק. תמיד לילדים יש חלומות מה הם היו רוצים להיות כשיהיו גדולים – אחד רוצה להיות טייס, השני רוצה להיות רופא… אך חלום הילדות שלי היה להיות חב׳׳דניק כשאהיה גדול.

היו לכך כמה סיבות. ראשית, סבי ר׳ אפרים סובלמן היה חסיד חב״ד. הוא היה אדם מיוחד מאוד ששילב בין חסידות חב״ד לציונות דתית. הוא נפטר כשהייתי צעיר אבל דמותו השפיעה עליי מאוד. בנוסף, בן דוד שלי, הרב אורי גמסון (כיום משליחי הרבי בברלין) גם התקרב לחב״ד בגיל צעיר, ככה שהרגשנו חב״ד במשפחה.

בנוסף הטנקים של חב״ד ותהלוכות ל׳׳ג בעומר הרשימו אותי ביותר ובכלל התפעלתי מאוד ממפעל השליחות האדיר של הרבי.

מה גרם לך להתחבר לחסידות?

בערך בתקופת הבר־מצווה התחלתי להשתתף בשיעורי תניא. עד היום אני לא מסוגל לשכוח את שיעור התניא הראשון בחיי. הזמין אותי לשיעור ר יואל רוזן,שלמד גם הוא בזמנו בישיבת נחלים. הוא היה החב"דניק הבוגר של הישיבה.

את השיעור מסר הרב מאיר בוסטומסקי מכפר חב׳׳ד, והנושא היה פרק ב' בתניא – ונפש השנית בישראל היא חלק אלוקה ממעל ממש.

עברו מאז כבר יותר מ־17 שנה ואני לא מסוגל לשכוח את השיעור הזה. פתאום נחשפתי לעומקים חדשים שלא הכרתי – יש בנו נפש שהיא ממש חלק מהקב"ה ובעצם יש לכל אחד מאיתנו שתי נפשות!

ישבנו בשיעור כשעה־שעתיים וכל הזמן הזה לא הייתי מסוגל להוריד מהרב את העיניים..

התחלתי ללכת באופן קבוע לשיעורי חסידות והתוועדויות חסידיות והרגשתי שכל עבודת השם מקבלת נופך הרבה יותר משמעותי. לומדים להסתכל על החיים בכלל ועל קיום תורה ומצוות בפרט בצורה הרבה יותר פנימית.

האם היה מקרה מיוחד ששינה משהו במחשבה?

כפי שאמרתי קודם, החסידות נותנת לנו את האפשרות להסתכל על כל עבודת השם בצורה הרבה יותר פנימית ובעלת משמעות. הדבר בא לידי ביטוי בתורת חב׳׳ד, שכשמה כן היא – חכמה בינה ודעת. כלומר, המיוחדות שבתורת חב״ד היא שכל העניינים הכי מופשטים באלוקות באים לידי הסברה והבנה שכלית, בצורה שכל אדם יכול להבין אותם (לפי ערכו).

וכשהראש מלא וספוג באלוקות, גם קיום התורה ומצוות הוא בחיות אחרת לגמרי. הנחת התפילין, כשעושים אותה סתם בתור פעולה טכנית ח״ו, נותנת לך תחושה שטחית יחסית. לעומת זאת, כשמניחים תפילין מתוך ידיעה שברגע זה ממש נמשך אור־אין־סוף בעולם ושאני הקטן והמוגבל מתאחד ממש עם הקב״ה האין־סופי באותה שעה של הנחת תפילין (מצווה מלשון "צוותא", כמו שכתב אדמו"ר הזקן) זו הרגשה ברמה אחרת לגמרי!

איך החסידות משפיעה עליך בצורה מעשית?

אצל הרבה אנשים דתיים קיום תורה ומצוות נחשב כדבר נוסף על החיים הפרטיים שלהם. אפשר שאדם יקפיד על קלה כבחמורה אבל יש לו את הזמנים לעצמו, הרי סוף כל סוף צריך לחיות.. וכשצריך הוא גם מתפלל וקובע עיתים לתורה.

חסידות שמה 'פוקוס' חזק על מאמר הגמרא אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני. כלומר, אין לי שום מציאות בעולם מלבד לעבוד את השם. אין כזה דבר רגע פנוי ב־24 שעות… חסידות נותנת לאדם לחוש מה זה אומר – נשלחתי לעולם אך ורק כדי לעבוד את השם!

מהנקודה הזאת מגיע גם הלך הרוח של חסידי חב׳׳ד לעזוב ה־כ־ל ולצאת לשליחות מתוך הקרבה עצמית מוחלטת. פשוט להקדיש את החיים ואת כל הזמן והמרץ בשביל הזולת (ולא רק אהבת ישראל בהתנדבות בשעות הפנאי).

במה אתה מתעסק היום?

לפני כשנה וחצי יצאתי עם משפחתי לשליחות מאתגרת במכללת ׳ספיר׳ שבעיר שדרות – בהכוונתו של השליח הראשי בעיר, הרב משה־זאב פיזם – בה לומדים אלפי סטונדטים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת־עתה.

ברוך השם, אנחנו רואים הצלחה בפעילות למעלה מדרך הטבע. בזמן קצר יצרנו ב׳׳ה מעגלים רחבים של מאות סטודנטים שקשורים אלינו בדרכים שונות. בקורסים ושיעורי תורה, בסעודות שבת ופעילות ענפה ומגוונת. רק היום חילקנו מאות ערכות של מצות עבודת יד.

בסיעתא דשמיא יצרנו גם קשרים מאוד חמים עם הנהלת המכללה והמרצים.

זה מדהים בכל פעם מחדש שגם האדם הכי אנטי־דתי (בחיצוניות), כשבאים אליו עם חיוך אמיתי על הפנים והמון אהבת ישראל (כמו שהחסידות מלמדת אותנו להסתכל על המהות והפנימיות של כל יהודי ולא על חיצוניותו), הוא נמס והופך להיות החבר הכי טוב שלך. אני רואה את זה בשליחות כל פעם מחדש. נסו והיווכחו.

מה תענה ליהודי שחושש מלימוד החסידות?

אענה לו: טעמו וראו כי טוב השם!

אין טובה יותר גדולה שיהודי יכול לעשות לעצמו מאשר ללמוד חסידות, זה פשוט להכניס נשמה לעבודת השם.

ובאשר לחשש מלימוד פנימיות התורה – כבר לפני 500 שנה פסק האריז״ל שבדורותינו מצווה לפרסם זאת החכמה, וכיום אין את ההגבלות שהיו בעבר על לימוד פנימיות התורה ובפרט כפי שנתבארה בתורת חסידות חב״ד באופן של הבנה והשגה שכלית שמותאמת לכל אחד.

הרבי עורר גם נשים ללמוד חסידות, שכן גם הן מצוות במצוות רבות ובמיוחד באהבת השם וביראתו שהחסידות כה מוסיפה בהן. אפילו ילדים מסוגלים להבין רעיונות יסוד בחסידות ולהתחזק מכך ביראת שמים.

הרבי מביא שני הסברים להתגלות החסידות דווקא בדורותינו: 1) כיוון שיש יותר חושך בעולם צריך להוסיף יותר באור. החסידות היא התרופה לכל המחלות הרוחניות של הדור. 2) כיוון שאנחנו מתקרבים לגאולה, נותנים לנו לטעום מהגילוי האלוקי שיאיר בגאולה. החסידות היא טעימה מתורתו של משיח.

(פנימיות 81 ניסן ה'תשע"ה – ראיון עם הרב הרב יאיר רוזנטל)