ספר ביאורים ב״ליקוטי לוי יצחק" ־ על "אגרת התשובה" מהרבי

{מציורי רב זלמן קליינמן ע"ה}

"אגרת התשובה", הוא החלק השלישי שבספר ה״תניא״ ־ ״תורה שבכתב״ של החסידות. בי״ב פרקי ״אגרת התשובה״, מבאר אדה״ז את מהות התשובה בהרחבה. ידוע שאדה״ז דייק בכל מילה ובכל אות שבספר התניא. כ״ק הגאון החסיד והמקובל הרלוי״צ שניאורסאהן ע״ה, אביו של הרבי, ומי שכיהן כרבה של יקטרינוסלב שברוסיה, זיכנו בביאורים מאלפים בדיוקי לשון קדשו של האדמו״ר הזקן, כשביאוריו מושתתים בעיקר על תורת הקבלה. כידוע, כתב זאת המחבר בזמן גלותו כשהוא סובל ממחסור בדיו ונייר ועל כן נכתבו חידושיו בקיצור נמרץ. זכות גדולה זכה דורנו שבנו בכורו, הרבי, ביאר בהרחבה את חידושיו, והוסיף עליהם חידושים משלו, ואכן מיניה ומיניה מתבארים דברי קדשו של מייסד חסידות חב״ד באור בהיר ונפלא, המעורר השתאות עד כמה מדויק ומכוון כל ביטוי ב״תניא קדישא״ בתכלית הדיוק, גם עפ״י הסוד.

בשנת תשנ״ב הו״ל ה״ועד להפצת שיחות״ את הספר ־ ״ליקוטי שיחות״ ־ ביאורים ב״ליקוטי לוי יצחק״

על ״אגרת התשובה״. הספר כולל ט״ז סימנים בהם ביאורים על כל ט״ז ההערות שבליקוטי לוי יצחק על התניא. ביאורים אלו יצאו לאור בסדרת ״ליקוטי שיחות״, חמישה ביאורים (הראשונים) בלקו״ש קיץ תשל״ט, ונדפסו בלקו״ש חי״ט (עמ׳ 391 ואילך), שמונה ביאורים בלקו״ש קיץ תש״ן, ושלשה – בלקו״ש קיץ תנש״א. השיחות יצאו לאור בשלשת השנים הנ״ל, בקשר עם יום עשרים באב, יום ההילולא של כ״ק הגאון החסיד והמקובל מוהר״ר לוי יצחק ע״ה שניאורסאהן, אביו של הרבי, שבכמה וכמה שנים חל בשבוע של שבת מברכים חודש אלול ־ חודש התשובה, וכבר נודע שביום השבת קודש עולים כל ימי השבוע (ראה ״אור התורה״ בראשית, דרושים עה״פ ״ויכולו״). העורכים מעירים הערה מעניינת: עשרים באב ־ הוא מ׳ יום לפני ראש השנה, והוא התחלת ההכנה לראש השנה, וכמובא בהקדמת ספרי דברי שלום סימן מד, שיש נוהגים לעשות התרת נדרים ביום כ׳ אב, שהוא ארבעים יום קודם ר״ה.

לתועלת הלומדים הודפסה בתחילת הספר ״אגרת התשובה״ בשלימותה, ולפני כל ביאור את ההערה מליקוטי לוי יצחק במילואה. כמו כן מוגש בתחילת הספר מפתח עניינים מפורט, וכך הקלו עלינו העורכים ללמוד את הנושא בעיון ובשלימות.

הספר אשר מוגש לפנינו בעריכה נוחה, מונה 165 עמ׳.

הרבי מבאר באחת משיחות קדשו ש״ע״י לימוד אגרת התשובה ־ ״הלכות תשובה״, כפי שנתבארו ב״תורה שבכתב״ של ״פנימיות התורה״ – הרי זה ״כאילו״ עשו תשובה בכל המדריגות המבוארים באגה״ת״, ומכיון שפעולת התשובה היא באופן מיידי – ״בשעתא חדא וברגעא חדא״ (זח״א קכט, סע״א), יפה כוחה להביא באופן מיידי ־ את הגאולה השלימה ־ ״ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין״!

(פנימיות 12)