הגדה של פסח "עם ליקוטי טעמים ומנהגים" מאת הרבי מליובאוויטש

{שימוש הוגן: עטיפת ספר, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=745728}

אחת מיצירותיו הראשונות של הרבי שבאו לדפוס – עוד לפני עלותו על כס הנשיאות לאויוש"ט- היתה ההגדה של פסח "עם ליקוטי טעמים ומנהגים".
הגדה מיוחדת במינה זו התפרסמה על ידי כ״ק רבינו הגדול, לפי הוראת חותנו כ"ק אדמו"ר הריי"ץ נ"ע, בשנת תש"ו.

יצירה זו יכולה לתת תמונה כלשהי על דרכו בקודש של כ״ק הרבי, שבאה לידי גילוי חסר תקדים בשנים שלאחר מכן עד היום הזה : מחד ־ הגשה צנועה וחסרת יומרות, תחת שם שאינו מבטא אפילו קצה ושמץ מן העושר הרוחני (״ליקוטי טעמים ומנהגים״), ומאידך ־ שפע מרוכז ותמציתי של כל המקורות וכל הבירורים הקשורים להגדה ולכל הליכות הסדר.

ה״ליקוטים״ באים כהערות המתייחסות לנוסח ההגדה וכן להדרכות של כ״ק אדמו״ר הזקן ופסקיו בהגדה שלו ובסידורו.

מיותר להוסיף מילה על מה שיש בהגדה. כל מעיין עומד נפעם ומשתומם על מה שרואות העיניים: כל הדרוש והנדרש ובקיצור נמרץ.

במהדורות הבאות הוסיפו המו״ל, בנפרד לאחר ההגדה, שורה של הוספות הכוללות: שיחות קודש של הרבי, מכתבי קודש שלו, ביאורים שלו ־ שנאמרו ונכתבו במשך השנים בקשר עם ההגדה וחג הפסח בכלל, כפי שהועתקו מ״ליקוטי שיחות״, מ״אגרות קודש״ ומ״חידושים וביאורים בש״ס״ – יצירותיו הגדולות של רבינו. כך הלכה ה״הגדה״ ו״תפחה״ עד שהגיעה לאלפי עמודים. עם זאת שומרת ההגדה המקורית עם ״הערותיו״ של כ״ק הרבי על יחודה וחינה – כאוצר בלום מפז שאין כדוגמתו.

מה שמאפיין את ה״הגדה״ המקורית של הרבי (כלומר, את ״ליקוטי טעמים ומנהגים״ כפי שהופיעה בשנת תש״ו) הוא – התימצות והקיצור. במילים ספורות הוא רומז להסרת כל קושי בהבנת ה״הגדה״ או להסברת טעמו ומקורו של כל מעשה ממעשי ה״סדר״ וכל מנהג, והדברים מאירים כצאת השמש בגבורתו. חלק זה מונה כ- 50 עמודים.

החלקים הבאים, שנוספו בעשרות המהדורות המאוחרות יותר, כוללים ביאורים ודיונים מפורטים, הן בביאורי ש״ס ופוסקים והן בחסידות והן בהדרכות שונות בעבודת ה׳ וכו'. אלה נלקחו, כאמור, מספריו הרבים של כ״ק הרבי ונועדו להרחיב דעת המעיין ולפרנס ולהעשיר רוחו של כל מעיין ולומד. הוספות אלה מהוות כ־ 1000 עמודים נוספים (במהדורות שונות – בשני כרכים). (פנימיות 7 – עם הרב טוביה בלוי)