הרי משיח צריך להיות מסוגל לשפוט ברוח הקודש?

צומצם יחוס
{מאת דוד שי – נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=4215633}

שאלה: קראתי את דברי הגאון האדיר ר׳ אהרן סולובייצ׳יק שליט׳׳א מבריסק שכותב ב׳גילוי דעת׳ שהרבי מליובאוויטש עדיין יכול להיות המשיח, גם לאחר ג׳ תמוז תשנ״ד. אבל לי מציקה מתמיד השאלה: הגמרא בסנהדרין (צג,ב) אומרת שמשיח צריך להיות ״מורח ודאיך (שופט ברוח הקודש). האם התקיים דבר זה ברבי?

תשובה: ראשית, שיטת הרמב״ם היא שהמשיח אינו צריך להיות ׳מורח ודאין׳ בתחילת התגלותו כמו שכתב בפרק י״א מהל׳ מלכים ה״ג. ובפרק י׳׳ב ה״ג כתב בפירוש שהענין של ׳מורח ודאין׳ (שפוסק עפ״י רוח הקודש) הכרחי רק לאחר שתתישב ממלכתו וכו׳. ואולם בנוגע לרבי מפורסם שהוא בעל רוח הקודש בגלוי מאז עלותו על כס נשיאות ליובאוויטש. מאז ומתמיד ענה תשובות בכל הענינים כאורים־ותומים ממש וכן היה גם בשנות מחלתו הקשה. כן נמשך גם היות גילויים נפלאים של רוח־הקודש באמצעות ניסי התשובות ב״אגרות קודש׳׳. וכל זה מלבד נבואות שהתפרסמו בכל קצוי תבל בנוגע למלחמות ישראל, העליה מרוסיה, מלחמת המפרץ, הסערה במיאמי ועוד ועוד.

ויעידו רבבות יהודים שהיו אצלו ב״יחידות״, או שעברו בעת חלוקת הדולרים, שבמילים הספורות ששמעו ממנו ראו במוחש שיודע את אשר עבר עליהם בעבר ואת אשר יהיה עמם בעתיד. וכמו שיעידו אלפי הסיפורים ש׳׳עינינו ראו ואזנינו שמעו ולא אחר". ובחרתי לרשום כאן כמה סיפורים אשר כתבו בעלי המעשה ממש, ואשר מהם רואים במוחש איך שכל מילה היוצאת מפיו מוכיחה שלא למראה עיניו יביט ולא למשמע אזניו יוכיח, אלא ״מורח ודאיך בפועל ממש, וכמו שאמר פעם כ׳׳ק אדמו׳׳ר מוהריי״צ זי״ע: ״כתוב האדם יראה לעינים וה׳ יראה ללבב – אנחנו שייכים לחלק השני״. ואעתיק בזה כמה סיפורים שנתפרסמו בשבועון הנפלא ״כפר חב״ד׳: (מתוך אין־סוף סיפורים מפורסמים).

"זה בשביל הנסיעות שלך"

מספר עו"ד יעקב ווינגוט מקליפורניה: ״השבוע קרה לי נס גדול. באתי ביום חמישי עם המשפחה שלי מקליפורניה למיאמי, לחופש של שלש שבועות. בכביש משדה התעופה, לאחר שנסענו רק חמש דקות, נכנסה בנו פתאום במהירות עצומה משאית גדולה שמחצה את כל המכונית. הענין היה כל כך במהירות שברגע הראשון לא נשמע הגה מרוב הלם..פתאום מצאנו עצמינו, אני ואשתי ושתי הבנות, מחוץ למכונית השבורה והמרוסקת לגמרי. ״מסביבנו עמדו אנשים ושוטרים והתחילו לבוא אמבולנסים ואנחנו כולנו בריאים ושלמים לגמרי, ורק שהיינו בהלם גמור ואף אחד מסביב לא האמין שהיינו בתוך המכונית. נלקחנו כולנו לבית הרפואה לבדיקות, וב״ה כולנו בריאים ושלמים ממש ללא שום פגע. אבל זהו רק חלק אחד של הנס…

״החלק הראשון היה לפני בערך שבעה חדשים. הייתי אז בניו־יורק לרגל שמחת חתונה של בן אחי, וביום ראשון הלכתי עם אחי ובנו ל-770 כדי לקבל דולר מהליובאוויטשער רבי שליט״א. כשעברתי לפני הרבי נתן לי דולר אחד ואמר: ״ברכה והצלחה", ואח׳׳כ נתן לי דולר נוסף ואמר ״זה בשביל הנסיעות שלך, שיהיה בהצלחה״. כשיצאנו מ-770 אני אומר לאח שלי שאני מאד מתפלא למה הרבי נתן לי דולר נוסף ואיזה נסיעות יש לי, אני בכלל לא אדם שנוסע הרבה. אמרתי לאחי שבטח יש כאן טעות והרבי החליף אותי עם מישהו אחר. ״את הדולרים של הרבי שמרתי בארנק שלי בניילון מיוחד, היה לי שם כבר עוד דולר אחד שקיבלתי לפני שנתיים, והארנק הזה שנמצא אתי תמיד בכיס היה אצלי כמובן גם ביום חמישי האחרון בעת התאונה. כעת אני כבר מבין לאיזה ״נסיעות״ הרבי התכוין. (כפר חב"ד 488 ד באלול תנש"א)

״לתת לצדקה לזכותה״

ר׳ י. שיפרין תושב בני־ברק מספר: "לפני כמה חדשים הייתי בניו־יורק ונגשתי לרבי בעת חלוקת הדולרים ביום ראשון. לאחר שקיבלתי מהרבי דולר לצדקה עם ברכת ״ברכה והצלחה״, סיפרתי לרבי כי אני עומד להוציא לאור ספר ובקשתי ברכה על זה. הרבי נתן לי עוד דולר ואמר ״לתת לצדקה לזכותה, רפואה קרובה״… לא הספקתי לומר כלום וכבר מצאתי את עצמי בחוץ…הייתי בטוח, שהרבי פשוט לא שמע טוב מה אמרתי לו וחשב שבקשתי ברכה על חולה.

״כעבור שעה כשהגעתי למקום האכסניה שלי בבורו־פארק, מסרו לי המארחים שאשתי צלצלה מהארץ ובקשה שאתקשר דחוף הביתה. כשהתקשרתי סיפרה לי אחת מבנותי בקול בוכים כי אשתי נמצאת בבית הרפואה. הבת הצעירה שלנו עומדת לפני לידה, איבדה לפתע את הכרתה, וכשהובלה לבית הרפואה אמרו הרופאים שהמצב קריטי. כמתוך הלם חדרו לתודעתי מיד המילים של הרבי מליובאוויטש אמר לי לפני שעה קלה ״לתת לצדקה לזכותה, רפואה קרובה". ספרתי זאת בהתרגשות לבתי ואמרתי לה לומר לכולם שאני בטוח כי הכל יסתדר טוב. הזדרזתי לתת את הכסף לצדקה לזכות בתי. במשך כל הזמן עמדתי בקשר טלפוני עם הארץ ובערב בישרה לי אשתי בשמחה ובהתרגשות שהכל עבר בשלום להפתעת ולתדהמת הרופאים״. (כפר חב"ד 448 ה׳ מר-חשון תנש"א)

״לא לעשות כלום״

״גיסי י.ק. הסתבך מאד והגיע עד לפשיטת רגל. הסיבה לפשיטת הרגל התחילה מכך שנוכל שהצליח לעשות רושם טוב הונה אותו לפני כשנתיים והצליח לקחת ממנו במרמה יהלומים בשווי מאות אלפי דולר ומיד נעלמו עקבותיו כאילו בלעתו האדמה. שנתיים ניסה גיסי לעשות את כל המאמצים דרך המשטרה ובדרכים אחרות כדי לאתרו, אך מאומה לא הצליח. בינתיים שקע גיסי בחובות וניסה לגייס הלוואות וכו׳ עד שלפני חדש הגיעו מים עד נפש ולא יכל להמשיך יותר, ועמדו בפני שתי ברירות: א. לחסל את כל עסקיו ולהכריז על פשיטת רגל. ב. להשיג הלואה מאד גדולה בתנאים נוחים לפי ערך.

״הוא שלח פאקס אל מזכירו של הרבי וביקש לשאול עבורו באיזה משתי האפשרויות עליו לבחור. על האפשרות הראשונה נענה הרבי בראשו הק׳ לשלילה. על האפשרות השניה גם נענה בראשו הק׳ לשלילה. כשקיבל את התשובה פנה מיד בחזרה בפאקס ושאל האם כוונת הדברים שיחפש דרך אחרת, וגם על זה נענה הרבי בשלילה. כאשר הוסיף המזכיר לשאול האם כוונת הרבי היא שהוא פשוט לא יעשה כלום, נענה הרבי בראשו הק׳ לחיוב. על בקשת הברכה אמר הרבי: ״אמן.

״כעבור יומיים מצלצל הטלפון בביתו של גיסי ומהעבר השני של הקו היה…הנוכל! הוא אמר לגיסי הנדהם כי פתאום (לאחר שנתיים) התעוררו אצלו בימים האחרונים נקיפות מצפון בצורה נוראית והוא פשוט לא מסוגל לעמוד בזה. הוא אינו מוכן לגלות היכן הוא נמצא, אבל הוא מבקש את מספר חשבון הבנק של אחי והוא מבטיח שתוך יומיים יהיה שם כל הסכום, והוא מבקש מגיסי שימחל לו בלב שלם. לשונו של גיסי נעתקה מהלם אבל הוא מסר לו את מספר החשבון ונתן לו את מחילתו. ״כעבור כמה ימים היה הסכום כולו בצירוף פיצוי לא מבוטל בחשבון של גיסי״. כפר חב"ד 578 י"ט בתמוז תשנ"ג)

נמצא ברור שגם מעלה זו של ״מורח ודאין כבר באה בגילוי אצל הרבי. והשי׳׳ת יזכנו להתראות עם הרבי מיד ממש. והוא יגאלנו!

(פנימיות 33 –  עם הרב שלום דב וולפא)