אבחנה בין המושגים "ימות המשיח" ואתחלתא דגאולה"

צומצם
{מאת GameOfLight – נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=36312251}

 

שאלה:

הסברתם, כי התקופה שאנו חיים בה, היא ״ימות המשיח״, וכבר הגיע הזמן שעליו נאמר בחז״ל: ״אין בין העולם הזה לימות המשיח, אלא שעבוד מלכויות בלבד״. לטענתכם, התבטל כבר הענין ד״שעבוד מלכויות״ מבני ישראל, הן בחוץ לארץ והן בארץ הקודש, ולולא היו היהודים שבאה״ק מגרים את הערבים ע״י הנכונות למסור להם שטחים מארץ ישראל, היו יכולים עם ישראל לחיות כאן בשקט ובשלוה, כי הקב״ה כבר ביטל את השעבוד מלכויות.

ושאלתי היא בשתים:

א.  האם אין דבריכם אלו ״מריחים״ קצת עם השיטה של ״אתחלתא דגאולה״? הרי גם טענת ה״ציונים״ היא, שזה שיש ממשלה בארץ ישראל, ויהודים יושבים לבטח, יש בזה התחלה של הגאולה.

ב. מה הקשר בין ביטול השעבוד מלכויות לבין המשיח? הרי גם אם אמנם מצבם הבטחוני של בני ישראל בכל העולם נחשב טוב יותר, באין ערוך למה שהיה בעבר, הרי זה לכאורה כתוצאה משינויים מדיניים וכו' ואין לזה שום קשר למשיח, שגם לדעתכם עדיין לא הביא את הגאולה.

כאשר אומרים ש״ימות המשיח” כבר התחילו, אין לזה שום קשר עם גאולה, או עם אתחלתא דגאולה. ובלשונו של מרן ה"שפת אמת" ביאת בן דוד לחוד וגאולה לחוד.

תשובה:

ראשית יש להדגיש, שכאשר אומרים ש״ימות המשיח״ כבר התחילו, אין לזה שום קשר עם גאולה, או עם אתחלתא דגאולה. ובלשונו של מרן ה״שפת אמת״ (בר״ה יא,א) ״ביאת בן דוד לחוד וגאולה לחוד״. והשפת אמת מביא ראיה לזה מיציאת מצרים, שמשה רבנו התגלה לבני ישראל, ובישר להם ״פקוד פקדתי״, והלך לפרעה והביא עליו את המכות וכו', וכל זה היה עדיין בזמן גלות מצרים. ורק בליל י״ד בניסן שנת ב׳תמח אז היתה אתחלתא דגאולה שלהם, ושלימותה בקריעת ים סוף. הרי שביאת משיח לחוד, וגאולה לחוד.

וכך גם עתה, שימות המשיח כבר התחילו באותו זמן שהרבי החל לפעול פעולותיו בעולם. וכפי שאמר בעצמו כבר לפני כשלושים שנה (ו׳ תשרי תשכ״ז ועוד), שמלך המשיח כבר נלחם מלחמותיו, ושבין השאר נלחם במלכות רוסיה שתניח ליהודים לצאת מתחומה ולא תפריע להם לקיים תורה ומצוות, ומלחמתו היא על ידי זה שמעודד היהודים הנמצאים שם ללמוד תורה ולקיים מצוות במסירות נפש. והבטיח שכולם יראו איך שעי״ז יצאו משם אלפים ורבבות עד שתפתח דרך המלך, וסיים שכאשר תתבטל מלכותם באופן של ״תעביר ממשלת זדון מן הארץ״, אז ידעו שמי שנלחם בהם היה מלך המשיח. ובאותה תקופה נראו הדברים ממש אבסורדיים שלא יתכנו כלל במציאות.

הרי מבואר, שאף שאנו עדיין בזמן הגלות, מכל מקום משיח כבר נמצא ופועל כבר פעולותיו בעולם, ובאופן שמשפיע גם על אומות העולם.

וגם בפעולותיו עם בני ישראל שמקרבם לתורה ומצוות, ע״י ששולח את שלוחיו לכל קצוי תבל, ולקח על עצמו אחריות לכל ילד יהודי באשר הוא, להביא אליו את דבר ה׳, ועד כמה ששייך בזה הצלחה על פי טבע בזמן הגלות, הרי הצליח בזה לאין שיעור.

וגם במלחמות שבארץ הקודש, שבכל עת שהיה מצב בטחוני קשה, עשה הרבי פעולות שמימיות לנצחון המלחמות, כמו ״מבצע תפילין״ שהחל בו לפני ׳׳מלחמת ששת הימים״, והבטיח שעי״ז תפול עליהם אימתה ופחד, והבטיח שיהיה נצחון גדול.

ואחר כך כשגרמו מעשי הממשלה למלחמת יום הכיפורים, ע״י הדיבורים על מסירת שטחים והויתורים בתעלת סואץ, נגד הוראותיו המפורשות של הרבי נשיא הדור. פעל שוב בכינוסי ילדים בכל העולם לפני מלחמה זו בצורה נפלאה, כשהכריז: ״מפי עוללים ויונקים יסדת עוז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם״. וזאת כאשר עדיין אף אחד לא הרגיש את הסכנה המתקרבת.

הרי שעוד לפני התגלותו הסופית של המשיח, וכשעדיין נמצאים בזמן הגלות המרה, מ״מ המשיח פועל לביטול ״שעבוד מלכויות״ מבני ישראל (וגם זה דומה ליציאת מצרים ש״בר״ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים״ עוד לפני שהגיע זמן גאולתם). ואם רק לא היתה הממשלה באה״ק מחריבה ומבטלת את תוצאות כל הנצחונות שנתן הקב״ה לעם ישראל, הרי היינו כבר חיים כאן באופן של ״איש תחת גפנו ותחת תאנתו״ בלי שום פחד מהאויבים.

ומובן מכל זה, שלענין הביטול של שעבוד מלכויות, אין שום קשר לאתחלתא דגאולה שע״י ממשלה יהודית. ואדרבה, שהממשלה כאן רק מפריעה לזה ודוחה רח״ל בשתי ידים את הנצחונות שנותן הקב״ה לעם ישראל. וכבר הוכח, שגם כיבוש ירושלים ב״ששת הימים״ היה נגד רצון והוראת הממשלה, וכשנודע להם על הכיבוש שמתבצע הפריעו בזה, ע״י שהורו שלא לירות על המסגדים, והכריזו על כך בריש גלי,ועי״ז התבצרו הערבים במסגדים ומשם ירו באין מפריע על החיילים. וזה גרם לנפילת מאות מבני ישראל רח״ל.

הרי שעוד לפני התגלותו הסופית של המשיח, וכשעדיין נמצאים בזמן הגלות המרה, מ"מ המשיח פועל לביטול "שעבוד מלכויות" מבני ישראל

וכך גם בכל מה שעושה הממשלה עתה, שבזה דוחים בידים את הבטחון שנתן הקב״ה לעם ישראל, ומכניסים מליוני יהודים למצב של פקוח נפש. והדבר המחריד ביותר הוא, שיהודים חרדים שומרי תורה, עולה בדעתם לתמוך בממשלה זו, בו בזמן שמדובר בממשלה שהרבי הכריז עליה שהיא במדיניותה, מביאה רח״ל לשפיכות דמים של עם ישראל, וכפי שהוכח כבר בעבר. ומכל הנ״ל מתברר לחלוטין, גם למי שקודם לכן היה מסופק בכך, שלא ״מדינה״ או ״ממשלה״ ־ הם המהווים אתחלתא דגאולה, אלא התגלות מלך המשיח, בבנין בית המקדש, היא תחילת הגאולה.

ואין ספק, שביסורים הנוראים שקיבל הרבי נשיא הדור על עצמו בשנת תשנ״ב, ובמה ש״השליך חייו מנגד״ בג׳ תמוז, הרי בזה פעל שבקרוב ממש תחזור מלכות בית דוד על ידו, תמורת המצב דעתה שממשלת ישראל היא ההיפך הגמור ממלכות דוד. והבאת הגאולה שהתחיל בה לפני עשרות שנים, תסתיים בקרוב ממש בהצלחה, כאשר ״הקיצו ורננו ־ דוד מלכא משיחא״, ויוליכנו לקראת הגאולה השלמה בב׳׳א.

(פנימיות 26 – עם שלום דב וולפא)