שמעתי סתם מקשן, ששאל על מנהג חסידים ואנשי מעשה, שמצויה אצלם תמונת רבם הצדיק, כמו שנאמר "והיו עיניך רואות את מוריך", והקשה לי: הרי מקרא מלא דיבר הכתוב – "לא תעשה לך… וכל תמונה"..?
והנה, בהשגחה פרטית מצאתי שדווקא על הפסוק "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" וגו', כותב בעל ה"דגל מחנה אפרים", נכדו של הבעש"ט הק', בספרו (בפרשת יתרו) פירוש מפתיע, השייך לעניין זה, וזה לשון קדשו:
…"יש לומר הרמז בזה על־פי מה דאיתא בזוהר הקדוש: צדיקיא די בדרא (הצדיקים שבדור)… אינון פני שכינתא ממש (=הם פני השכינה ממש), …ואותם שאינם בבחינה הנ"ל אינם במדריגה זו והם אינם רק דמות ותמונת צלם אלוקים, אבל לא ממש בבחינת אלוקים והשראתו בקרבו… וזה בכל אדם, הוא תמונת ודיוקנא של המלך, והוא רק דמיון של מלך אבל לא בחינת מלך ממש, ולא השראת מלך בו. רק אותם שהם… בחינת צדיקים… הם אנפוי אנפי שכינתא ממש, (=פניהם פני שכינה ממש) והוא שורה בקרבם כביכול… וזהו לא תעשה לך… וכל תמונה: היינו שלא תעשה עצמך שתהיה רק תמונת ודמיון המלך ה' צבאות… רק תראה להיות מבחינת אנפוי אנפי שכינתא ממש, ושכינתא שריה בגויהון, והם בחינת המלך בעצמו, כביכול", עכל"ק. ונאים הדברים למי שאמרם.
חיים פרידמן – ירושלים ת"ו
(פנימיות 50, טבת ה'תשנ"ח)