"בירורים" ו"נסיונות" – לפתוח או לקרוע 

{יער בוושינגטון – מאת Photographed by Tom Harpel – https://www.flickr.com/photos/tomharpel/1769680/, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=19885}

תוכנה ומהותה של עבודת ה׳ הנדרשת מכל אחד, באופן כללי, היא התמודדותו של אדם עם עצמו, כלומר – עם גופו ונטיותיו הגופניות והנפשיות, ועם סביבתו. היעד שאותו יש להשיג על ידי התמודדות זו הוא – גילויו ו״מציאתו״ של הקב״ה בעולם. זה תמצית כל תפקידו, שליחותו ועבודתו של האדם. זו תכלית ומטרת בריאתו ובריאת כל העולם כולו.

– הרי ישותו ומציאותו של הקב״ה מקיפה וממלאת את כל הבריאה כולה, "את השמים ואת הארץ אני מלא״, באחדות מוחלטת ומלאה, ו"לית אתר פנוי מיניה", אלא שהקב"ה ברא את המציאות בצורה כזו שהנבראים, ובהם בני האדם, לא יחושו תמיד את נוכחותו הדומיננטית ואת היותו המקור הבלעדי והמתמיד של קיומם והווייתם.

לפיכך נקראת המציאות הנבראת בשם "עולם", מלשון: העלמה. לאמור: המציאות כולה, כפי שהיא נראית במבט ראשון, מעלימה ומסתירה את תוכנה האמיתי ואת מהותה – שכל כולה איננה אלא האלוקות המהווה אותה ומקיימת אותה רגע רגע. מכאן גם השם ״טבע״, הניתן למציאות השוטפת וכל תופעותיה, שכן בה ״טובעת״, כביכול, החיות האלוקית והיא מכסה אותה כמו שהים מכסה על כל אשר בו וגורם שלא ייראה.

ותפקידו של האדם הוא, כאמור, לחשוף ולגלות את האלוקות המסתתרת בבריאה. למעשה, מתחלק העולם כולו לחלקים רבים, כפי מספר נשמות ישראל, כאשר כל נשמה יש לה את חלקה שלה שבו היא צריכה ״לטפל״ (״יצב גבולות עמים למספר בני ישראל״), והקב״ה, בהשגחתו העליונה הפרטית, מזמן לכל אחד את השייך לו, החל משטחי האדמה שעליהם הוא צועד במשך ימי חייו – לאמיתו של דבר ״מוצעד״ ע״י הקב״ה המסבב כל הסיבות, ״מה׳ מצעדי גבר כוננו״ – וכלה בחפצים שהגיעו בהשגחה עליונה לשימוש או למגע איתו עד לבגדיו שהוא לובש והמזון והמשקה שנכנס לפיו. כל זה במטרה לקדש ולזכך אותם, כלומר ־ להסיר את המעטה (״הקליפה!״) העוטף אותם ולמצוא ולגלות את האלוקות, הקדושה שבו.

במילים אחרות: האדם צריך להעלות ולחבר למקורו האלוקי את עצמו ואת כל מה שהוא בא במגע איתו.

כיצד נעשים הדברים?

שני ״מכשירים״ העניק הקב״ה ליהודי שבאמצעותם (באמצעות שניהם יחד) יוכל לחדור מבעד לחושך המאפיל על האלוקות (הניצוץ האלוקי המקיים ומחיה כל דבר) שבמציאות הגשמית. שני המכשירים (מכשירי תאורה) הם: א'. הנפש האלוקית, הנשמה שבאדם (״נר ה׳ נשמת אדם״) ״היצר הטוב״ שבו, המושך אותו למקורו האלוקי ומניע אותו להתקרב ולהתחבר אל הקב״ה. ב'. התורה ומצוותיה (״נר מצוה ותורה אור״) המופעלים באמצעים וכלים גשמיים שונים.

והן הן אמצעי ההתחברות הישירים ד"מצוה" מלשון: "צוותא" אל הקב״ה. האדם המונע (מ׳ שרוקה, נ׳ קמוצה) על ידי נפשו האלוקית, נשמתו, לקיים את שרשרת המצוות המוטלות עליו רגע רגע, תוך כדי הקיום המתמיד של המצוות, תהליך בלתי פוסק של התחברות אל הקב״ה ובכך הוא מקדש את כל המציאות שאיתה הוא בא במגע, מגלה את האלוקות שבה ומעלה אותה למקורה האלוקי העליון.

ומענינא דיומא: בתניא קדישא (ובמיוחד בפרקים לו – לז) מוסבר שסיומו והשלמתו של תהליך זיכוך וקידוש כל הבריאה כולה הוא בגאולה השלימה.

כל האמור – המכיל ברובו דברים ידועים ובסיסיים – מהווה רקע להבנת הנושא של ״בירורים ונסיונות״.

"בירורים ונסיונות" הם שני סוגים שונים של המאבקים והתמודדויות שהיהודי מנהל עם הגשמיות והחומריות, ה״נלחמת״ על המשך קיומה כבעלת ערך עצמאי. הרי מובן וברור שככל שנחשפת המהות האמיתית של הגשמיות הולכת ומתבררת יותר ויותר העובדה שאין לה כל קיום וכל ערך עצמי, שכן כל מציאותה היא האלוקות שבה, וממילא מנהלת כביכול, החומריות והגשמיות, מלחמת – קיום על המשך ״מציאותה״ הדמיונית.

מכאן הקשיים והמכשולים בדרכה של הנשמה בבואה לחשוף את האלקות על ידי תורה ומצוות. הקשיים מתבטאים, ראשית, בנטיות הגופניות והטבעיות של האדם, המניעות אותו לפעול לרווחתו ונוחיותו החומרית – דבר המתנגש עם גילוי האלוקות, שכן ככל שמתגלה יותר האלקות – מביא הדבר לתחושת התבטלות האדם ומציאותו מול עוצמת האור האלוקי. מלבד זאת ישנם קשיים ״אובייקטיביים״ שהמציאות עצמה מכתיבה ומערימה מכשולים על קיום המצוות.

ובכן: ההתמודדות והמאבק עם קשיים אלה הם משני סוגים: ״בירורים ונסיונות״. סוגיא זו נידונית בהרחבה בתורת חסידות חב״ד (ובמיוחד – ב״לקוטי תורה״, לכ״ק האדמו״ר הזקן, על ספר דברים, עמ׳ יט׳. בספר טעמי המצוות (דרך מצוותיך), לכ״ק אדמו״ר הצמח צדק עמ׳ קכו. ב״ספר המאמרים פר״ת״ לכ״ק אדמו״ר מוהרש״ב, עמ׳ קצ׳. ב״ספר המאמרים תש״ח׳׳ לכ״ק אדמו״ר מוהריי״צ עמ׳ 49. וב״לקוטי שיחות״ חלק כ"ד, עמ׳ 40. כל אחד מן המקורות שצויינו מתבסס על הקודם אליו ומוסיף, מרחיב ומעמיק בתוספת ביאור ובהארת נקודות שונות) וראוי לכל מבקש ה׳ ללמוד את הדברים במקורם.

ייאמר כאן בקצרה כי ישנן דרגות שונות במידת ובעוצמת ההסתרה, ומשוני זה מתבקש ונגזר האופי של ההתמודדות (וזאת במישור נוסף מלבד השוני המוסבר בתניא, בפרקים ו'-ז' והלאה, שבין הסתרה שישנה בדברים מותרים, ונקראת ״קליפת נוגה״, לבין ההסתרה העצומה שישנה בדברים אסורים – ״ג׳ קליפות הטמאות״).

"עבודת הבירורים" היא התמודדות עם הסתרה (״קליפה״) קלה ביותר. שיש רק ״לברור״ את הניצוץ האלוקי מתוך הקליפה שבה הוא עטוף. כאשר אדם משתמש בחפץ שבידו ובהזדמנות שניתנה לו לצורך עבודת ה׳, קיום המצוות או קיום ״בכל דרכיך דעהו״ – הריהו ״מברר״, מזכך, מעלה ומקדש את החפץ או את התופעה שנזדמנה לו, או את הזמן שהוענק לו. (בקיום לא – תעשה, כלומר בהימנעות מעבירה תוך התגברות רגילה על היצר הרע, נעשית ״עבודת הבירורים״ בדרגא נעלית יותר, אך הדבר עדיין בגדר ״עבודת הבירורים״).

לעומתה "עבודת הנסיונות", שעניינה לעמוד בנסיון, משמעותה היא קיום התמודדות קשה יותר וניהול מאבק עם הסתרה גדולה במיוחד. הקושי המוגבר נובע מן העובדה שהאדם נתקל כאן בעוצמה יותר גדולה של הסתרה שאותה הוא חייב להסיר, ולחשוף את האלקות המסתתרת בה במידה רבה יותר.

בניסוח אחר: בעבודת הבירורים על האדם ״לפתוח״ את המעטה העוטף ומסתיר את הניצוץ האלוקי, ואילו בעבודת הנסיונות עליו ״לקרוע״, דבר הכרוך במאמץ מיוחד, את הקליפה. ״הקריעה״ נעשית גם בו עצמו ועליו לגלות בו עצמו כוחות נפש ונשמה עוצמתיים בלתי מוגבלים עד כדי מסירות נפש.

הנסיונות הם תופעות העלולות ליצור ספיקות באמונה חלילה, או פיתויים כבדים וסוחפים לבצע עבירות, או ייסורים קשים מנשוא. תופעות אלה או פיתויים כאלה וכיוצא בהם מייצגים נסיונות שבאו מן השמים, אשר, כאמור, אינם אלא ניצוצות אלוקיים העטופים במעטה כבד ביותר ובהסתרה עצומה מאד, בכוונה שהאדם יתאמץ באופן מיוחד להתמודד עם הנסיונות הללו על מנת לגלות ולחשוף את האלוקות המסתתרת בהם. (ב״דרך מצוותיך״ וב״ספר המאמרים פר״ת״, שצויינו לעיל, מנויים בפירוט סוגים שונים של נסיונות).

בתורת החסידות מוסבר ומבואר שהניצוצות האלוקיים המוסתרים בנסיונות – מקורם נעלה יותר מאשר הנסיונות שבחפצים ובתופעות הרגילים שאיתם יש להתמודד יום יום. מכך מובן ממילא שההצלחה והעמידה בנסיונות מגלה ומביאה אור אלוקי בעוצמה גדולה יותר. (יש לכך הסבר עמוק ואין כאן מקומו).

מטרת הנסיונות היא איפוא – ״כי מנסה ה׳ אלוקיכם אתכם״ – ״לדעת״! היינו, כדי להגיע לגילוי רם ונעלה של ידיעת ה׳. למען דעת כי כל המציאות כולה איננה אלא השפעה אלוקית.

והעיקר: הנסיונות הרבים שבני ישראל כבר עברו בשנות הגלות ובמיוחד בשנים האחרונות (״עקבתא דמשיחא״) על ייסורי הנפש הרבים הכרוכים בהם, סללו והכשירו את הדרך לגילוי האור האלוקי הגדול – עם הגאולה השלימה שתהיה בקרוב – כאשר תמלא הארץ דעה את ה׳ ונגלה כבוד ה׳ וראו כל בשר יחדיו כי אין עוד מלבדו!

(פנימיות 1 – מאת: הרב טובי׳ה בלוי)