ל"ג בעומר – פנימיות התורה

נחלת הכלל
{מירון מראה כללי – ויקיפדיה}

מהראוי להתעמק בדברי קדשו, להבין מה מורה רשב״י לנו בני דור עקבתא דעקבתא דמשיחא.

והנה מסמר שיער ללמוד בזוהר הקדוש ש״בגין דעתידין ישראל למיטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזוהר יפקון מן גלותא ברחמים״ (זוהר ח״ג קבד, ב) דהיינו שזכות הלימוד בזוהר הקדוש יפה כוחו לפעול: א. יציאה מן הגלות ב. ושיהא זה ברחמים…

רשב״י מתאר את התקופה שלפני הגאולה שבה אפילו צעירים ביותר יעסקו בפנימיות התורה: ״כד יהא קריב ליומא דמשיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא״ (זוהר קיח, א.).

ואכן ב״דורות האחרונים״ הורה האר״י הקדוש ש״מותר ומצוה לגלות זאת החכמה״ (כלשון בעל התניא באגה״ק סכ״ו). הגדיל לבאר תלמידו הרה״ק ר׳ חיים ויטאל אודות גודל הנחיצות של לימוד פנימיות התורה, עד שהעדר לימודה היא הסיבה היחידה לאריכות הגלות!

מעוררים ביותר דברי הגר״א מוילנא שכותב בפירושו למשלי (ד, כב; ה, יח ועוד) שמי שלא למד חכמת הנסתר אי אפשר שידע דין לאמיתו!

המציאות היא שבדורנו ובפרט בשנים האחרונות התרבו מאוד מספר הספרים במקצוע חשוב זה של תורתנו הק' שהינם בהישג יד של כל החפץ בכך, ורבו מאוד העוסקים בפנימיות התורה בגלוי ובסתר.

לאחד "מנה" ולשני "מאתיים".

הבה ונתבונן בדמותם הרוחנית של שני אברכים לומדי תורה: שניהם מלאו כרסם בש״ס ופוסקים בעיון ובבקיאות, שניהם עסקו בלימוד בדרך הפלפול בספרי האחרונים ואחרוני האחרונים, אלא שהאחד קובע עתים ללימוד פנימיות התורה והאחר לא. נמצא, שב״נגלה דאורייתא״ שניהם עוסקים בלהט ובטוב טעם, ואילו בפנימיות התורה – האחד מלא וגדוש בעומק רעינותיה המבוארים בספרי החסידות בהסברה עיונית נפלאה ומרתקת המרוממת את הנפש, ואילו האחר ״חסום״ בפני חלק זה של תורתנו הקדושה. האחד מכיר מקרוב אלפי כרכים של דברי תורה עמוקים ומאירים המביאים לחיות ועונג בעבודת ה׳ בתורה ובתפילה, ואילו האחר בור בנושא לחלוטין. אינו מכיר מושגי יסוד פשוטים ואין בידיו אפילו מידע שטחי ביותר על תוכן הספרים, מחבריהם ואפילו שמותיהם…

להרחיב אופקים

מי שמתבונן ברצינות, מתאר לעצמו כיצד רשב״י היה רוצה לראות את בני דורנו נהנים מזיו התורה שגילה, ובאיזה מבט של חמלה הוא מביט על מי שמאלץ את עצמו להתעלם מחלק נכבד מתורת ה׳, מבלי לחוש בחסרון האישי שבכך!!!

ישמש עבורנו יום ההילולא של רשב״י זיע״א – יום מנוף להיכרות עם חלק נפלא בתורה, שחלק מאיתנו לא זכה עד כה לטעום ממנו. טעמו וראו כי טוב ה׳ !

(פנימיות 8)