לפני 91 שנה הוקמה בעיירה ליובאוויטש – עיר בירתה של חסידות חב״ד – הישיבה החבדי׳׳ת המפורסמת – 'תומכי תמימים', אם ישיבות 'תומכי תמימים בעולם כולו.
על הקמת הישיבה הכריז רבי שלום דוב בער שניאורסאהן האדמו״ר החמישי לבית חב״ד, בסעודת הנישואין של בנו האדמו"ר מוהר״״ץ נ"ע בט״ו באלול.
שלשה ימים לאחר מכן, בח״׳ באלול בסעודת "שבע ברכות" קרא: "ביום זה אני מייסד ישיבה… שתוציא תלמידים בעלי מסירות נפש על תורה ועבודה בדרכי החסידות". כך נפתחה הישיבה הקדושה שתלמידיה היו והינם נושאי לפיד היהדות והחסידות בכל מקום אליו הגיעו.
ישיבת 'תומכי תמימים' מתאפיינת בשלושה תחומים עיקריים: א. יראת שמיים, משמעת, קבלת עול, עבודת ה׳ בתפילה ובזיכוך המידות. ב. לימוד הגמרא – ש״ס ופוסקים בעיון ובהבנה ישרה, בדרך המשלבת פלפול ובקיאות עם הקפדה יתירה על הצמדות לפשט בדרך ההגיון. ג. לימוד תורת החסידות לפי תכנית לימודים ותכנית הספק מוגדרת ומסודרת, בהבנה יסודית וליבון סוגיות במשנת החסידות. באופן זה, ישנם שיעורים קבועים וסדרי "הכנה" ו"חזרה" גם במקצוע זה של תורתנו הקדושה.
מטבע הדברים, נקבעת ההנהגה ב"ישיבה" ע״י שתי דמויות מרכזיות, בראש הר״מים עומד "ראש הישיבה" האחראי על לימוד ה"נגלה" בישיבה, ובראש המשפיעים עומד ה"המשפיע הראשי" האחראי על לימוד החסידות והתנהגות בדרכיה.
מפאת קוצר היריעה אין ביכולתנו לתת סקירה מפורטת על כל ישיבות "תומכי תמימים" בעולם, אך נשתדל להביא מידי פעם סקירה על ישיבות תו"ת שברחבי ארה״ק. הפעם נשרטט בקצרה את דמותה של הישיבה המרכזית – "תומכי תמימים ליובאוויטש" שבכפר חב״ד, התופסת מקום נכבד וחשוב בין מוסדות התורה בארה"ק.
הישיבה הוקמה בתל אביב לפני כ- 50 שנה. לאחר מכן עברה ל״פרדס" בלוד. בוגרי המחזורים הראשונים של הישיבה זוכרים בגעגועים את האוירה הרוחנית הנפלאה ששררה באותם ימים, ממש אוירה של השתוקקות מתמדת להתעלות רוחנית, כאשר הישיבה ששכנה בפרדס בפאתי העיר היתה פשוט מנותקת מהוויות האי עלמא… גם מבחינה גיאוגרפית.
בשנת תשי״ח החלה בניית הישיבה המרכזית בכפר חב"ד. כחמש שנים לאחר מכן הסתיימה הבניה והישיבה הגדולה עברה מלוד לכפר חב״ד.
בישיבה לומדים דרך קבע 300 תלמידים ואת בוגריה ניתן למצוא בכל מקום בעולם, כשהם משמשים בתפקידים תורנ״ם, דיינות, רבנות, ר״מים בישיבות, שליחות בשדה החינוך ובשדה הפצת המעיינות.
בעבר כיהנו כראשי הישיבה ־ ראשי ישיבות מגדולי התורה המפורסמים, כמו הגאון הרב יעקב כ"ץ ע"ה, שהוא עצמו מראשוני גידולי הישיבה המרכזית.
לשיעוריו המשלבים חריפות, בקיאות וכושר ניתוח יצאו מוניטין. לידו מכהנים הר״מים הותיקים הגאון הרב אלי'הו לנדא שליט״א, הגאון הרב מאיר צבי גרוזמן ע"ה שהתפרסם בקרב עולם הישיבות בספרו החשוב 'אמרי צבי' בו מופיעים שיעוריו הנפלאים ב״סוגיות הישיבתיות", והגאון הרב זעליג פלדמן ע"ה אשר כיהן גם כראש ישיבת "אחי תמימים' ־ ראשון לציון־ לצעירים.
על הצד החסידותי מופקד המשפיע הישיש בעל המסירות נפש הגה״ח ר׳ מנחם מענדל פוטרפאס ע"ה, אשר הכיר מקרוב חסידים ואנשי מעשה מהדור הקודם, ובהם ראשוני ה"תמימים" מליובאוויטש שבליובאוויטש… הוא ישב שנים רבות בכלא הרוסי בעוון מסירותו להצלת חיי היהדות והחסידות במדינה ההיא. סיפורי גבורה נקשרו סביב פעולותיו באותם ימים קשים. ר׳ מענדל הוא מאותם האנשים שהפכו לאגדה בחייהם, אך ממשיכים בצניעות ובפשטות לטוות את מסכת חייהם הרוחנית, כאינם מבינים מה 'מצאו' בהם…
בהתוועדויותיו עם תלמידיו והאורחים המזדמנים לישיבה, מבני הישיבות הק׳ בארה״ק, הוא מספר בערגה על כך שדווקא באותם הימים שבהם נדרשה מסירות נפש בפועל כדי להתנהג כיהודי, התגלה אז אור של אהבת ישראל ואחדות חסידית שבאה לידי ביטוי בכך שכל חסיד היה מוכן למסור את נפשו לטובת רעהו.
הוא מתאר בשפתו הציורית, דמויות הוד וניצוצי אור מימי הזוהר של גדולי החסידים מדור דעה דאז. לצידו של המשפיע הגה״ח ר' מענדל ע"ה, מכהנים המשפיעים הותיקים, המשפיע הרה"ח ר' משה נפרסטק ע"ה הידוע בהבנתו הבהירה והחדה בסוגיות העמוקות ביותר בתורת חב"ד והמשפיע הרה״ח ר׳ שניאור זלמן גופין שליט"א הנודע כ"משכיל" בחסידות ועמקן גדול יסודי ומתון.
הישיבה ידועה ברמתה התורנית הגבוהה ובדרישות המשמעתיות העקרוניות הנהוגות בה ברוח של "קבלת עול' כמסורת ישיבות 'תומכי תמימים' מאז יסודה. מזמן לזמן מוציאים לאור בחירי התלמידים קובצים תורניים, כגון: 'פלפול התמימים', 'הערות התמימים' וכו׳, כהוראת הרבי המפורסמת. גם הזמן הפנוי, מנוצל בישיבה לעניינים שברוח, וזאת במסגרת את״ה – איגוד תלמידי הישיבות. בשעות הפנאי מקיימים הבחורים שיעורים טלפוניים – בשיחה חיה – עם מנויים קבועים המעוניינים למוד ב״חברותא טלפונית" ־ שיעור תורני קבוע. בימי שישי אחר הצהריים – מוותרים הבחורים החסידיים על תענוגי הים והבריכה ונוסעים למקומות קבועים שם נוהגים הם להעמיד דוכן להנחת תפילין עם כל עובר ושב, ולהפצת חומר בכתב לחיזוק ביהדות.
בחירי "תומכי תמימים" יודעים ש״רבותינו נשיאנו״ דורשים מהם להיות ״נרות להאיר״… והם כמובן משתדלים…
שלוות הכפר הנעימה, תורמת אף היא להגברת האווירה הרוחנית ולכמיהה המתמדת להתעלות, שהיא מנת חלקם של הבחורים החסידיים השוקדים על התורה והחסידות ביראת שמים ואהבת ישראל, כרצון קדשו של האור המאיר רבינו הקדוש .
(מנחם אב ה'תשנ"ד – פנימיות 11)