…״חינוך"… ב״חינוך" עסקו כל נשיאי חב״ד. מאמצים רבים השקיעו בחינוך הדור, בחינוך העם, אך בראש ובראשונה השקיעו כוחות עצומים בחינוך הדור הצעיר כפשוטו.
בשיחה שהשמיע הרבי מליובאוויטש בשנת תשל״ט – הצביע על ה"צמח – צדק", שיום הולדתו חל בערב ראש השנה – כמי שפעל רבות בחינוך.
הרבי – הנקרא על שם ה׳צמח צדק׳ (…) – למרות טרדותיו העצומות בהנהגת כלל ישראל במשך כל השנים האחרונות, הקדיש כוחות מרובים לחינוך [מקצת מן השיחות והאגרות ראו אור באסופות שונות כגון: ״ילקוט הוראות לחינוך על טהרת הקודש״ (נחלת הר חב״ד תשד״מ), ״ליקוטי שיחות״ כרך כ״ב ב״הוספות״, ועוד] ובעצמו העיר לא אחת, למחונכים ולמחנכים, הערות שממבט ראשון נראו כ״זוטות״ אך באמת ״גדולים״ הן והשפעתם לדורות.
בין אלה הקדיש הרבי יחידויות רבות, כמו גם אגרות בהן העניק עצות והדרכות לתלמידי ישיבות.
״ישיבה״ – אמר פעם הרבי – ״היא מלשון התיישבות״. כלומר מקום בו יושבים תלמידים ועוסקים בתורה, בהתיישבות ובאווירה הממלאת את כל מציאותם, עד כי מי שלמד פעם בישיבה הרי הוא נשאר ״תלמיד ישיבה״ כל ימי חייו עם כל החובות והזכויות שבדבר, שכן, קדושה אינה זזה ממקומה.
הננו נותנים כאן עיבוד חופשי של קטע מ"יחידות" של אחד מתלמידי ישיבות "תומכי – תמימים" שזכה להיכנס לקודש פנימה בשנת תשל״ו. אותו תלמיד התאונן כי אינו "מונח" די בלימוד התורה, ואף מתקשה ללמוד חסידות כדבעי, וביקש מהרבי עצות עבורו, כיצד להתגבר על בעיות אלו.
הדברים הניתנים כאן הם עיבוד – חופשי מרשימת התלמיד שהעלה על הכתב עם צאתו מן ה"יחידות":
"… בנוגע מה שהנך כותב אודות הלימוד – הרי:
א. כדאי ונכון שהלימוד לעיון (או לפלפול) יהיה בשעת הסדרים, והלימוד לבקיאות, כדי לרכוש ידיעות, יהיה מחוץ לסדרים.
ב. בנוגע לחשוב חסידות (״טראכטן חסידות״) שככתבך אינך מצליח בזה – בחר לך מאמר או קונטרס ותלמדנו בפנים, והדבר יסייע לך להתרכז…
ג. הדברים אמורים גם בענין (עבודת) התפילה – ״עליך להתבונן במילים מבפנים״.
[אח״כ הוסיף:]
״השם יתברך יתן לך הצלחה בכל העניינים שהנך כותב אודותם, תהיה חסיד ירא – שמים ולמדן ותלך 'מחיל אל חיל' בכל העניינים".
("פנימיות" 1 – מאת הרב מרדכי מנשה לאופר)