עד מתי מאנת להתגלות?!

צומצם נחלת הכלל
{הרבי הריי"צ מליובאוויטש – ויקיפדיה}

י”ב ־ י״ג תמוז – הם ימי חג גאולת כ״ק אדמו׳׳ר מוהריי״צ זי׳׳ע, מגלותו בעיר  קסטרומה, לפני שבעים שנה בדיוק. "לא אותי בלבד גאל הקב״ה כי אם גם… את כל אשר בשם ישראל יכונה", כתב על־כך הרבי הריי״צ. אור של גאולה האיר מני אז בעולם, אומר הרבי נשיא דורנו, ומרגלא בפומיה, שיום "ג' תמוז” ־ היום שבו שוחרר הרבי הריי״צ מכלאו והוגלה, הוא "יום אתחלתא דגאולה", שכן תוך זמן קצר התברר שכתוצאה מכך, לא רק שניצל מגזר־דין מוות ר״ל, אלא נפתחה לפניו הדרך להשפיע אור תורה וחסידות בכל העולם כולו, ביציאתו מאחורי מסך הברזל.

מעשה ביהודי אמריקאי, שהיה צריך לעוררו לבוא להקביל את פני כ״ק אדמו״ר הריי״צ, בעת שעבר לגור בארה״ב. שאלו חתן הרבי הריי’’צ, כ׳׳ק אדמו״ר נשיא דורנו: אם היית יודע שהבעש״ט נמצא בניו־יורק, היית נוסע אליה – "בודאי", השיב אותו יהודי. ובכן דע לך, אמר הרבי, מורי וחמי – הוא הבעש״ט!…

הצדיק יסוד עולם שבדור, בעל ה"נשמה כללית", הוא גם גואלן של ישראל שבדור, המשיח שבדור. כך מבאר כ"ק אדמו׳׳ר נשיא דורנו ב"קונטרס ענינה של תורת החסידות". תמצית הדברים היא – שבעל מדריגת ה"יחידה" הכללית של נשמות ישראל, הוא המגלה את מדריגת ה״יחידה" שבתורה, שהיא פנימיות התורה – תורתו של משיח, המהוה הכנה לגאולה. מתוך כך, מובן, מדוע אור של גאולה כללית – מאיר מתוך גאולתם של נשיאי הדורות. והרי כל מהותם של קדושי עליון אלה, היא – הבאת גאולה לעולם.

כך כותב הצדיק הרה׳׳ק ר׳ אדם בעל־שם למורנו הבעש״ט: עד מתי מאנת להתגלות?! לדעתי אתה מעכב את הגאולה! מסור נפשך בעד כלל ישראל וד״ל. (נדפס ב"״התמים" עמ' נ"ט) – וגם מכאן – איתות ברור על מהות נשמתו של הבעל־שם־טוב כמחיש הגאולה.

כוחות אין סופיים לצדיק מאת ה׳

הולדת הבעש״ט הק', – בשנת ה׳נח׳׳ת. אנו מתקרבים איפוא, ל"300 שנה להולדת הבעש׳׳ט", – בשנת ה׳תשנ״ח הבעל׳׳ט. כ־300 שנה מאירה את העולם – נשמה קדושה זו, שהרבי נשיא דורנו, הוא "הבעל־שם־טוב של דורנו", – ממלא מקומו.

בקשר עם "יום משיח – ג' תמוז", מעניין לראות כי האמונה בכך שהשם־יתברך מעניק לצדיק יסוד עולם שבדור – כוחות איו־סופיים, החלה להתגלות כבר אצל תלמידי הבעש״ט הק׳. למשל:

כותב הצדיק הרה״ק ר’ מנחם מענדל מפרימישלאן זי״ע באגרת עידוד לתלמידי הבעש״ט: …'׳יעקב אבינו לא מת, וילך ישראל חי וקיים נורא ומרום וקדוש"! והרה״ק ה״חוזה מלובלין״ אמר: ״אם יבוא אדם ויאמר לי, שראה שעשה הבעש״ט סולם ועלה לשמיים בחיים חיותו, בגופו ובמלבושיו, אאמין לו, כי כל מה שאומרים על הבעש״ט, ראוי להאמין". (ספר בעש״ט עמ' 22, בשם הרה״ק ר' שלום מבעלזא זי״ע ששמע מ״החוזה"). והצדיק הרה״ק ר׳ נחום מטשרנוביל אמר: …"הבעל־ שם־טוב זי״ע – לפניו לא היה ואחריו לא יהיה עד ביאת הגואל, וכשיבוא משיח אזי הוא־ יהיה, הוא־יהיה, הוא־יהיה! ונכדו הרה״ק ר' ישראל־יעקג מטשערקאס הוסיף וביאר, כי משמעות דברי זקנו היתה שהבעש״ט יהיה משיח! (=״והוא יגאלנו!"…)

דברי הגאון הגר״פ הירשפרונג:

דברים כדרבנות, פרסם לאחרונה (אייר ה׳תשנ׳יז) אחד מגדולי גאוני הדור, בדבר האמונה החסידית בדורנו, שהרבי מליובאוויטש, הוא זה שנבחר ע״י ההשגחה העליונה, להיות מלך המשיח, ולהוציא את עם ישראל מהגלות מקרוב ממש. להלן ציטוטים מדבריו הברורים והמאירים של הגאון האדיר הרב הראשי וראב״ד מונטריאול הגר"פ הירשפרונג שליט״א:

"…כל הדין ודברים אודות השירה וההדפסה והענין ד״יחי אדמו״ר מלך המשיח לעולם ועד, וכל הכרוך בזה – אין בזה שם צל של שאלה בהלכה, ויש לזה מקורות בש״ס מפורש, בזוהר, ומגדולי המקובלים, עליהם אנו (כלל ישראל) סומכים גם להלכה למעשה. (לבד מזה שגם הרבי מליובאוויטש רב גובריה וכו׳ – בבחינת רב תנא הוא, ואם השתמש ב"אותיות" אלו בנוגע לחמיו זצ״ל, ומאות פעמים, זה לעצמו כבר יכול להיות מקור ובר סמכא")

ועד״ז בנוגע לדרכי ההשפעה על אחב״י וכו', הרי הרבי מליובאוויטש וחסידי חב׳יד עצמם, אתמחי גברא ואתמחי קמיע, ומי יודע יותר מהם איך היא הגישה הנכונה לקרב אחב״י, ובאופן שרק זאת ולא אחרת וכו׳. ורק נהרא נהרא ופשטיה.

וכלפי הלוחמים בליובאוויטש: "כאשר יתגלה הכל ברבים – דעת מי יתקבל יותר – דעת ליובאוויטש שעוסקים בכל קצוי תבל וארה״ב בכלל בידידות רבה, והולכת וכובשת לבבות אחב״י, או דברי איזה ראש ישיבה (ואפילו כמה מהם). והרי כאשר ידפיסו – ליובאוויטש – את השורש על הנהגותיהם, איך שהיא מיוסדת על חז׳׳ל בנגלה ובנסתר (ועל דברי הרבי עצמו) מה יועיל מה שאחד יגיד "דעת תורה" שלו עצמו" (פנימיות 44)