הרב יוסף יצחק פינסון (ניס, צרפת) נודע שאחד מהשכנים שלו, מר מטילין, יהודי שלע׳׳ע לא שומר תומ״צ, עשיר גדול, שרוי בצרה גדולה: זה מספר פעמים שאשתו ילדה ולד מת ר׳׳ל, ועכשיו היא צריכה עוד מעט ללדת, והפחד הפך להיסטריה… גם הרופאים הבכירים ביותר לא הותירו בהם תקוות.
כשכתבו על כך לרבי יצאה תשובה תוך זמן קצר: טהרת המשפחה, שמירת שבת ויום טוב.
טהרת המשפחה לא היתה בעיה, אך על שמירת שבת לא רצו לשמוע, שכן כל פרנסתם היא מחנות רהיטים ענקית, ששבעים אחוז מהכנסותיה היא בשבת. לאחר מאמץ ושכנוע ארוך הסכימו סוף סוף גם לתנאי הזה, ואכן כבר בשבת הראשונה הפסידו סכום ענק…
כשהגיע זמן הלידה הכינו אותם הרופאים לגרוע מכל. הבדיקות האחרונות שערכו הראו להם שגם הפעם אין סיכוי לוולד חי. אולם בסופו של דבר נולד ילד בריא ושלם, ולתדהמת הרופאים אף לא היה צורך בשום ניתוח.
כיום יש למשפחת מטלין שבעה ילדים: מנחם מענדל, שלום בער, דבורה לאה…
בריות גופא…
אחד הצעירים הראשונים שהתקרבו ליהדות ע׳׳י חב׳׳ד ברסיפי (ברזיל) הוא ר׳ לוי פיינר. כשעמד ר׳ לוי להתחתן גילו אצל אביו מחלה ממארת בשלב מתקדם מאד, כאשר כל הרופאים נותנים לו שבועות ספורים בלבד. כיוון שכך חשב להקדים את החתונה (שאמורה היתה להתקיים רק בסוף השנה) ולעשותה מיד, כשכתב על כך לרבי קיבל ברכה בלבד, בלי התייחסות לשאלה. לאור זאת – החליט לא לשנות את מועד החתונה.
בחתונה השתתף האבא ורקד כמו צעיר בן 18, וכך גם בהרבה חתונות אחרות…
״יש אלוקים בשמים״
מר מודזלביץ, ישראלי שהתגורר תקופה מסויימת בלוס אנג׳לס, היה צריך לעבור בדחיפות ניתוח לב פתוח. המצב היה קריטי, שכן הרופאים לא נותנים הרבה תקווה, אשתו התקשרה להרב אמיתי ימיני, מנהל ה"תוכנית הישראלית" של חב״ד בעיר, וביקשה ממנו לבקש ברכה עבור בעלה מהרבי. כעבור שעה קלה כבר התקבלה תשובה: ברכה לרפואה קרובה.
לאחר הניתוח היו הרופאים מופתעים מהצלחתם. ״יש לך מזל׳׳, אמרו למר מודזלביץ, ״אתה בריא כמו שור“…
באותו שבוע קיבל הרב ימיני טלפון נוסף מהזוג מודזלביץ. הוא החליט לבקר אותם בבית ולנצל את ההזדמנות לעוד שיחה על יהדות. כשהגיע אמרו לו בני הזוג בהיסוס, בביישנות: ״תראה, אנו נשואים יותר מעשר שנים ואין לנו ילדים. הרופאים אומרים שאין סיכוי, אבל עכשיו… אחרי הברכה הזאת לניתוח מהרבי…״ תוך זמן קצר הגיע טלפון שלישי להרב ימיני – גברת מודזלביץ נכנסה להריון.
כששבו משפחת מודזלביץ לישראל, באו להיפרד מהרב ימיני. מילותיו האחרונות של מר מודזלביץ היו: ״תודיע לכולם שמודזלביץ מה"שומר הצעיר" אומר שיש אלוקים בשמים״!
״כעצת רופא ידיד״
אל הרב יחיאל לחיאני (גורנובל, צרפת) הגיע יום אחד, אחד מיהודי העיר, שביקש ממנו לבקש את ברכת כ״ק אדמו׳׳ר נשיא דורנו עבור גיסו, מר ח. מדינה, שחלה אנושות. מצבו של החולה מחייב ניתוח מיידי, אולם ניתוח במצבו, כך קבעו הרופאים, מסוכן מאד. בתוך זמן קצר הגיע תשובת הרבי: כעצת רופא ידיד.
הרב לחיאני לקח עמו את הגיס וביחד הלכו למיטת החולה. כאשר שמע החולה את דברי הרבי ־ זינק ממיטתו כלא מאמין. ״כך הוא אמר, הרבי שלכם! רק לפני חמש דקות יצא מחדרי אחד הרופאים, שאמר לי: שמע, כרופא איני מסוגל להכריע אולם כידיד אני אומר לך ־ עשה את הניתוח…״ הניתוח הצליח בצורה בלתי רגילה.
״על כנפי בגדיהם״
פרופ׳ אברהם יוסף פוליצ׳נסקי, אחד המומחים הגדולים ביותר בכל דרום אמריקה בנושא המחשבים, הוא אחד המקורבים של בית חב׳׳ד בבואנוס-איירס. כאשר התקרב ליהדות היתה לו בעיה: בחב״ד מקפידים ללבוש טלית־קטן מצמר דווקא, אולם הוא היה מאד אלרגי לצמר, וכל נגיעה של צמר בגוף היתה, מאז ילדותו, מאוד מסוכנת עבורו. הוא החליט לשאול את הרבי על כך, והתשובה שקיבל היתה חד משמעית: ללבוש טלית-קטן של צמר דווקא.
מאותו יום פסק לחלוטין גופו להיות אלרגי לצמר. הרופאים שטיפלו באלרגיה אמרו לו שהם נתקלים בתופעה כזאת לראשונה בחייהם…
״טהרת המשפחה״
יום אחד הגיע זוג נשוי שהיה על סף חיי התבוללות להרב לייב מטוסוב (נאנסי-מץ, צרפת), ואמרו לו שזה כעשר שנים לאחר נישואיהם ואין להם ילדים, ומכיוון שהם ראו את הפירסומים של חב״ד ונודע להם על הרבי, הם מבקשים שהרב מטוסוב יבקש ברכה עבורם. תוך זמן קצר הגיע התשובה: שמירת טהרת המשפחה.
כעבור שנה נולד לזוג בן. הברית היתה בשבת, והרב מטוסוב נסע למקום מגורם של הזוג ועשה שם את השבת, כדי שיוכל להשתתף בשמחה. לפני הברית ניגש אליו אבי הבן וביקש שיאמר לו מה שמו המדוייק של הרבי כדי לקרוא לרך הנימול על שמו…
״ואת אסיריו לא בזה״
הרב שלום בער ליפסקר, הידוע בפעילותו למען אסירים יהודיים ברחבי ארצות-הברית, הביא פעם קבוצה של שמונה עשרה אסירים לביקור אצל הרבי. לפני ההתוועדות של אותה שבת ניגש אליו הרב גרונר ומסר לו בשם הרבי שלא יהיה "קפידה" שהוא לא יחלק להם "משקה", כי זה שאלה עפ״י דין אם מותר להצביע על אסיר כדי לא לביישו.
הרבי אמר אז שיחה מיוחדת עבור האסירים, דבר שהשפיע עליהם באופן אדיר: ״פעם ראשונה שמישהו מבחוץ מתייחס אלינו כך", אמרו כולם, ״ועוד לא סתם מישהו אלא הרבי מליובאוויטש…״
ביום ראשון הם התפללו מנחה עם הרבי. לקראת סוף התפלה העביר הרבי את עיניו, במבט חודר על כל אחד ואחד מהם. עד היום הם חוזרים ואומרים כי אינם יכולים להשתחרר מהמבט היוקד הזה: הוא מלווה אותם עשרים וארבע שעות ביממה…
מאז ה״כוס של ברכה״…
אחד הישראלים שהתקרב ליהדות באמצעות חב״ד בבורגן-קאונטי הוא רפי בן־ אורוי׳ה. באחד מביקוריו אצל הרבי סחב רפי אתו אחד מידידיו, איש עסקים מפורסם, חילוני מאוד, והלה השתתף בהתוועדות של הרבי ולאחריה קיבל ״כוס של ברכה״.
כעבור זמן רב נפגשו השנים, והידיד סיפר לרפי כי הפסיק לאכול טרף, והסביר את המניע לכך: ״מאז ה״כוס של ברכה״ שהרבי נתן לי, הרי בכל פעם שניסיתי להכניס לפה אוכל לא כשר – חשתי שוב את הרבי מחדיר בי את עיניו המחייכות כמו אז, ופשוט לא יכולתי לאכול…״
הגואל ממוות…
סטודנט שהתחיל להתקרב במסגרת בית חב״ד בעיר בופאלו (ניו-יורק) התקשר יום אחד לפתע להרב נתן גור־אריה, השליח המקומי, ובפיו אולטימטום: או שהוא מוכיח לו מיד, בטלפון, שיש אלוקים, או שהוא מתאבד מיד.
מכיוון שהבחור התקשר מניו-יורק, הציע לו הרב גור־אריה שילך וישאל זאת אצל הרבי. הלה אכן עשה כך, הגיע ל- 770, עצר את הרבי ושאל: היכן אלוקים? את תשובת הרבי הוא לא סיפר, אבל התשובה הרגיעה את רוחו והצילה את חייו. הרבי דיבר עמו עשר דקות.
היום – הוא אברך חסידי לכל דבר. לא אחת הוא אומר להרב גור-אריה, שאם לא היה משתכנע מדברי הרבי הוא היה מתאבד ללא ספק…
(פנימיות 20 – מתוך גליון ־ כפר חב״ד ־ מס' 483 תמוז תנש״א)