הגאון הצדיק רבי דוד הכהן זצ"ל
נולד בשנת תרמ״ז בעיירה מיישאגולה (ליד העיר וילנה שבליטא). התחנך בבית סבו הגאון רבי זכריה־מנדל כץ ע״ה, רבה של ראדין. בגיל צעיר נעשה לתלמידו הקרוב של מרן בעל ה״חפץ חיים״ זצ״ל, כן למד בסלבודקה אצל הגאון רבי משה־מרדכי עפשטיין זצ״ל. בימי מלחמת העולם הראשונה נפגש בשוויץ עם הגאון הראי״ה קוק זצ״ל ששהה שם כפליט, ומאז נקשר אליו והיה לתלמידו המובהק. הוא היה יד־ימינו של הראי״ה בייסוד ישיבת ״מרכז הרב״, וערך את כתביו בסדרת ״׳אורות הקודש״.
מאז שעלה לירושלים בשנת תרפ״ב הרביץ בה תורה, בנגלה בנסתר ובאמונה במשך יובל שנים, ומעולם לא יצא מעיר־הקודש. היה מיוחד בהתנהגותו כנזיר, הרבה בצומות ובתענית דיבור, התעמק בתורת הסוד וחיבר בין היתר את הספר ״קול הנבואה״, שבו באה לידי ביטוי גדולתו בתורת הנסתר, ושיטתו המיוחדת בענין חידוש הנבואה בישראל.
היו לו אלפי מעריצים בכל רחבי הארץ והעולם, שראו בו גאון וצדיק מורם מעם ושריד לקדושים אשר בארץ. נלב״ע ביום כ״ח מנחם־ אב תשל״ב בן שמונים וחמש שנה. לפני יציאת נשמתו הטהורה ביקש את העומדים סביב מיטתו לשיר עמו יחדיו את השיר ״יבנה המקדש״. מנוחתו כבוד ב"חלקת הנביאים" במרומי הר הזיתים.
הערות ל״מערכת מוסר הקודש״
בערב שבת־קודש פרשת ויצא ו׳ כסלו תשכ״א כותב הרב הנזיר אל הרבי: ״לכבוד המאור הגדול, הקדוש ברבבות אלפי ישראל, מוהרמ״מ שניאורסון שליט״א. שלום וברכה. מקודש ציון וירושלים. ביראת הרוממות קבלתי מכתב כ״ק שליט״א. יהי רצון, ותשובה גדולה של היחידים וכלל ישראל, תגיע לכיסא כבוד הרינה העליונה, ואור חב״ד ומאורותיו הגדולים יאיר בארץ קדשנו ותפארתנו. בתודה וברכה מקודש ציון וירושלים. הק׳ דוד הכהן.
באגרת ז׳תקט"ז, מנר ראשון דחנוכה תשכ״א, מאשר הרבי קבלת המכתב ואת הקונטרס ״מערכת מוסר הקודש״ של הגראי״ה קוק זצ״ל. לאחר דברי הברכה מזכיר הרבי את דברי הזוהר שלפני ביאת המשיח אפילו קטנים ידעו את סודות התורה. בשולי המכתב כותב לו הערות רבות וארוכות על הקונטרס.
בתחילה כותב "הערה כללית" שיש לה "חשיבות כפולה ומכופלת … דוקא בתקופתנו זו", "ובפרט שביודעי השפעתו בחוגו ובסביבתו". בהערה זו מדבר אודות החשיבות של מצוות מעשיות בחיי היום־יום, שהם חשובים יותר אפילו מענין רוח־הקודש ונבואה "ואשר אין להן תחליף באיזה ענין אחר שיהיה, אף שרחמנא ליבא בעי וכו׳ וכו"׳. כנראה שכוונת הרבי בדברים אלו הייתה להשפעה בחוגי המזרחי (שעליהם הייתה לרב הנזיר השפעה רבה).
אחר־כך מעיר הערות לפי סדר הקונטרס, בעיקר בענייני השראת השכינה, רוח־הקודש ועוד. ומחלק בין ענין הנבואה שנפסקה בימי חגי זכריה ומלאכי, לבין "בת קול" שיש גם לאח״ז.
"הבדל בהשקפות" ואעפ"כ ״המנהיג הגדול בדורנו,
בעשרה בטבת תשכ״א עונה הנזיר למכתבו של הרבי: ׳׳לכבוד המאור הגדול לרבבות אלפי ישראל … בתודה על מכתב כ״ק מנר ראשון דחנוכה, ועל ההערות הנכבדות ל"מערכת מוסר הקודש" המאלפות ומשלימות, אם כי מגלות קצת הבדל בהשקפות על ערך היחיד והכלל בישראל ובארץ ישראל … ולזה הנני מוסיף לשלוח לכ״ק תדפיס "מערכת חכמת הקודש". ביראת הכבוד ובברכה מעיר הקודש. עבד לעבדי ה׳ המצפה לישועה וגאולה שלימה. דוד כהן״.
בספר ״ימי מלך" (ע׳ 1146) מסופר כי: ״בתקופה האחרונה לחייו ציוה שבכל בעיה יתייעצו עם הרבי , שראה בו את המנהיג הגדול בדורנו״.
סח בנו הגאון רבי שאר־ישוב הכהן , הרב הראשי וראב״ד חיפה וראש מוסדות אריאל, להרב יהודה־לייב שילדקרוייט , משלוחי הרבי לאה״ק ומנכ״ל מוסדות חינוך חב׳׳ד חיפה: "לפני הסתלקותו ציווה אבא הרב הנזיר זצ׳׳ל אותי, וכן ציווה על אחותי, בהאי לישנא: "עד עתה כשהייתם צריכים לשאול – שאלתם אותי. לאחר "מאה ועשרים" כשיתעורר אצלכם ספק כיצד לנהוג, תשאלו את הרבי מליובאויטש״.
עוד מספר הגרש״י כהן: "בשעה שעוד שימשתי כסגן ראש העיר של ירושלים ונכנסתי ל"יחידות", באמצע הלילה, פנה אלי הרבי ואמר: אנו מתראים עתה בזמן עלות־השחר בירושלים, ופניו – האירו – ממש. באותה שיחה שאל הרבי הרבה על הנהגותיו בקודש של כ״ק אבא מארי הרב הנזיר זצ״ל בכמה שטחים".
(פנימיות 70 י"א ניסן ה'תשס"ד – מאת הרב שלום דבער וולפא)