דמויות – כ"ק אדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ זצ"ל

צומצם
{ מאת חסידות קופישטניץ חתנו הרב גרטנהויז–חתנו הרב גור-ארי'-הרב יצחק לוין בן הרב מריישא-מאחוריו הרב ישכר בעריש אייכנשטיין – חסידות קופישטניץ, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=34002707}

נולד ביום ד׳ אייר תרמ״ח בהוסיאטין, לאביו  האדמו״ר הקדוש רבי יצחק מאיר זצוק׳׳ל שהיה דור רביעי בן אחר בן לגה״ק בעל ה״אוהב ישראל״ מאפטא זצוק׳׳ל. אמו היתה בתו של הרה״ק רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין, בן זקוניו של הגה׳׳ק רבי ישראל מרוז׳ין זצוק׳׳ל.

ישב על כסא אביו לאחר הסתלקותו בראש השנה תרצ״ו. היה עובד ה׳ במסירות נפש, אוהב ישראל בכל לבו, ופזרנותו לצדקה היתה מפליאה.

בתקופת האנטישמיות שקדמה למלחמת העולם השניה, סבל הרבה מרדיפותיהם של הנאצים באוסטריה הוא נאסר ושדדו ממנו את רכושו. מסופר שכאשר רצו הצוררים ימ׳׳ש לגזוז את זקנו, נעמד באומץ, הושיט ידיו כלפיהם ואמר להם: ״את אצבעותי תחתכו ואל תגעו בזקני׳׳. הצוררים נשתוממו מעוז רוחו והניחוהו לנפשו.

בחסדי ה׳ ניצל מהנאצים והגיע לארה״ב בשנת תרצ״ט. הוא יסד ב׳׳איסט סייד״ של מנהטן בית מדרש ״בית אברהם״, ומשם הפיץ תורה וחסידות ועסק בפעולות צדקה וחסד במדה מופלגה.

בשנת תש״ו מיד אחדי סיום מלחמת העולם, הקים בישראל את המוסד ׳׳בית אברהם״ בפ׳׳ת. בשלהי תשכ״ד הקים את בית מדרשו בשכונת ״בורו פארק״ בברוקלין. נסתלק ביום ט״ז תמוז תשכ״ז, ומנו״כ בטבריה.

הרבי מקופיטשניץ זצ׳׳ל היה בקשר אמיץ וחזק עם כ״ק אדמו׳ר מוהריי״צ נ״ע. עם הסתלקות אביו הרה״ק רבי יצחק מאיר זצוק׳׳ל, כותב אליו הרבי הריי״צ מאטוואצק בה׳ כסלו תרצ׳׳ו אגרת תתיז: ״בטח יקח כת״ר על עצמו עול הקודש, במורשת אבות קדושים, לנהל עדת קודש מקושרי כ״ק אביו הרה״צ, על מבוע דחוכמתא "ויקיים השי״ת את עצותיו וברכותיו".

באגרת א׳קנח שנשלחה מריגא ביום ט׳׳ז אד"ר ת״ש (באמצע בריחתו של הרבי הריי״צ מהמלחמה הנוראה), מודה לו הרבי על ברכת המז״ט ששלח אליו האדמו"ר מקופיטשניץ, לרגל הצלחת בריחתו מוורשה ובואו לריגא. ומברכו לרגל נשואי בתו מרת חוה תחי׳ עם ״ידידי התלמיד החשוב הרב מוהרש׳׳ז שי׳״ (הגה״ח רבי שניאור זלמן גוראריה שליט׳׳א, שנשא את בתו של האדמו״ר מקופיטשניץ בי׳׳א באדר ת״ש). בז׳ אלול תש׳׳ג השתתף באסיפת רבנים שהתקיימה בביתו של אדמו׳ר הריי״צ, בענין ״דרכי התעמולה להציל את הילדים הפליטים בארץ ישראל, מידי המעבירים אותם על דת ישראל״.

עד ישקיף וירא ה׳ ממעון קדשו מן השמים

בראש חודש סיון תש״ה אגרת ב׳תשה כותב אליו הרבי: ״כ״ק ידידי הרה״צ הנכבד והכי נעלה, משכיל על דבר טוב, גזע תרשישים, וו״ח אי״א מוה״ר אברהם יהושע העשיל שליט״א. שלום וברכה…נודעתי אשר ידידי כת״ר היה אצל רופא ונתן לו סדר דיעט (דיאטה) מה שלא לאכול ומה לאכול, וידידי כת״ד שומר לקיים בהידור גדול רק מחצה, הדברים שלא לאכול, ומחצה השניה מה לאכול ממעט בזה. ויש לי צער גדול מזה אשר ידידי כת״ר מזלזל בבריאותו".

בקובץ ״תפארת ישראל רוז׳ין״ (תמוז תשנ״ד ־ ל״ב) מועתקת תשובתו של האדמו"ר מקופיטשניץ אל הרבי: "יום ד׳ נשא ב׳, י׳׳א סיון התש״ה. אורך ימים ושנות חיים ושלום, לראש האי גברא רבא ויקירא, קדישא חסידא ופרישא, קדוש מרחם, חוטר מגזע אילים ותרשישים, גדול מרבן שמו, פאר מקדושים, מורן מדריכן מנהלן של רבבות אלפי ישראל. לוחם מלחמתה של תורה כקש״ת הרה״צ הק׳ מוהר"ר יוסף יצחק שליט״א.. קבלתי וגמרתי בלבי, לבלי לאכול בשר בחול, עד ישקיף וירא הק׳ ממעון קדשו השמים ויחוס וירחם את שארית נחלתו".

אחר הסתלקות כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע, היה הרבי מקופיטשניץ זצ״ל ביחסי ידידות קרובים מאד עם חתן הריי"צ הרבי, נפגשו יחד פעמים רבות, והמשיכו את המסורת שהיתה עם הרבי הריי״צ, בכך שהחליפו ביניהם משלוח מנות בכל שנה בחג הפורים. כאשר נסע לארץ הקודש ביקר בשליחותו של הרבי בכפר חב״ד. השיחות ביניהם בעת "ניחום אבלים" פורסמו בספרים ״בצל החכמה״ ו"מנחם ציון".

לציית לדברי הרבי בלי חכמות!

חתנו הרב גוראריה זצ"ל סיפר על מופת שהיה לו בתחילת נשיאותו של הרבי, והקשור גם עם חותנו האדמו״ר זצ״ל: ״אחרי הסתלקות כ״ק אדמו׳ר מוהריי״צ נ״ע התחלתי במסחר מסוים, וב״ה הצלחתי בזה מאד. פעם קניתי ביחד עם עוד שותפים הרבה סחורה ופתאום החל המחיר לרדת בצורה דרסטית. חמי האדמו״ר מקופיטשניץ זצ״ל טען שאני חייב למכור מיד את הכל בכדי שלא להפסיד יותר, והרבי אמר לי להמשיך ולהחזיק בה ולא למכור. הרבי התעניין מפעם לפעם לדעת מה קורה עם זה. כמה פעמים לפני שהרבי נסע לאוהל הקדוש, ביקש ממני שאטלפן לברר מה המצב בקשר לסחורה. ולעומת זה חמי הרבי מקופיטשניץ ״הפך עולמות״ שאני אמכור.

בסוף הגעתי כבר למצב שלא היה לי יותר כסף שלי, ואם הייתי ממשיך להחזיק בסחורה הייתי מפסיד כבר כסף של אחרים. נכנסתי אל הרבי ואמרתי לו, שמסירות נפש אני יכול לעשות רק על כסף שלי, ולא על חשבון אחרים. הרבי ראה שאני מרים את הידים…וענה לי שאם כך אני יכול למכור. הוא הוסיף בענווה: "כנראה שזה קרה לי בגלל שאני יונגערמאן (אברך צעיר) והלכתי כנגד חמיו האדמו״ר מקופיטשניץ״. ופתאום הוא הוסיף: ״היות שבגלל העצה שלי הפסדת, לכן בבקשה תכין לי על נייר את החשבון כמה הפסדת, וכמה הפסידו כל השותפים, ואני מבטיח לך שבקרוב אתה והם תרויחו בחזרה את הכל".

מסרתי לרבי את הפתק עם החשבון, ואחרי כמה ימים הזדמן עסק חדש ובזמן קצר הרווחנו את כל מה שהפסדנו. והנה מיד לאחר שמכרתי את הסחורה הקודמת, היא התחילה פתאום לעלות במהירות, ותוך זמן קצר היא חזרה למחיר הקודם וטיפסה עוד הרבה יותר גבוה. ואם היה לי שכל והייתי עומד בנסיון עוד מספר ימים הייתי מתעשר מזה הרבה, כי היתה לי כמות גדולה מאד. ורואים מכאן דבר פלא, שברגע שהרבי ראה שאני כבר לא עומד בנסיון ואין לי מספיק אמונה בדבריו, הוא הסכים שאמכור, ועוד "התנצל" שההפסד הוא בגלל שהוא יעץ בזה נגד השווער שלי. אבל לבסוף הכל נעשה כמו שאמר הרבי, ולמדתי פרק מה זה נקרא לציית בלי שום שאלות.

מה אכפת לך שזה הוא

הרבי סיפר בעצמו (בש״פ נשא תש״כ) אודות האדמו"ר מקופיטשניץ זצ״ל וזלה״ק: ״בשעה שהרבי (כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ זי״ע) הוציא את ארבעת ה״קול קורא״ בענין ״לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה״, הרי החסידים הפיצו את ה״קול קורא״ והוסיפו שהרבי הוא הוא המשיח. ואז בא מישהו בטענה לאחד מהאדמורי״ם וטען "היתכן"! איך מאפשרים לחסידי חב״ד להפיץ את ה״קול קורא״ ועוד עם ההוספה הזו!? וענה לו אותו אדמו״ר: ״בוא ונחשוב. הרי אנו מאמינים ״בכל יום שיבוא״ ״וא״כ משיח כבר נמצא כאן. והרי אתה יודע בעצמך שאינך משיח, ואני יודע בעצמי שאינני משיח, והרי מישהו חייב להיות משיח, ומה אכפת לך שזה הוא״.

(פנימיות 23-מתוך סדרת הספרים ־שמן ששון מחבריך־ מאת הרה"ג הרב שלום דב וולפא שליט"א)