כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע, היה עומד בקשר של ידידות ועסקנות הכלל עם אביו של רבי שמואל אליהו, האדמו״ר רבי שאול ידידיה זצ״ל. זמן לא רב לפני הסתלקותו של רבי שאול ידידיה ממודזייץ, כותב הרבי הריי״צ אל הרה״ח ר' חנוך הענדיל הבלין ז״ל (אגרת ג׳קמא ט' כסלו תש"ח):
״שמועה הגיעני אשר ידידי האדמו״ר ממודזייץ שליט״א, הנמצא כעת ברמת גן, אינו בטיב הבריאות. הנני בזה לבקש את ידידי שי׳ אשר יבקרו מזמן לזמן ולפקח דעתו בדברי חיזוק ולעודדו. ויעורר את ידידינו אנ״ש ותלמידי ״תורת אמת״ יחיו, שעד כמה שבאפשרם יעשו גם הם כאמור, והשי״ת ישלח לו רפואה ויחזקו בגו"ר״.
לאחר הסתלקות רבי שאול ידידיה , והסתלקות כ״ק אדמו׳׳ר הריי״צ, היה בנו כ״ק האדמו״ר רבי שמואל אליהו ממודז׳יץ זצ״ל מגדולי התומכים בפעולותיו של כ״ק אדמו״ר ובתקנותיו הקדושות. בא על החתום בכרוז לחיזוק "מבצע תפילין״, והיה מראשוני המעודדים את מבצע הדלקת נרות שבת קודש על־ידי בנות ישראל שהגיעו לחינוך.
כאשר שאלוהו לענין הברכה, אם הבנות צריכות גם לברך בעת הדלקתן נרות שבת, ענה מיד: ״ומה אומר הרבי מליובאוויטש – כדעתו כן דעתי״.
השתתף בחגיגת סיום ספרי התורה הכלליים בירושלים העתיקה. היה מגדולי הלוחמים לתיקון חוק מיהו יהודי. השתתף בכינוס האדיר בענין זה בשנת תשמ״ג, וחתם על הכרוז של גדולי ישראל בעד תיקון החוק שיאמר בו ״גיור כהלכה".
״ויזכה להשפיע מתורתו וקדושתו ולשאת דגל התורה והחסידות״
הצטרף לברכת זקני האדמורי״ם את כ״ק אדמו״ר ביום הולדתו השבעים וחמש, ולקראת שנת השמונים כתב את המכתב דלקמן, שהודפס בראש הספר "כבודה של תורה״ (תל אביב תשמ״ג). על המכתב חתמו גם כ״ק האדמורי״ם בוהוש ומוואסלוי:
"רחש לבבם של מע״כ הרבנים הגאונים שליט״א, יושבי על מדין מורי צדק וראשי ישיבה בעירנו תל אביב רבתי יצ״ו, דבר טוב, ואין טוב אלא תורה, להוציא לאור עולם קובץ חשוב של דברי תורה ועניני הלכה, מוקטר מוגש לכבודו ולזכותו של רבם ומאורם של ישראל, פאר הדור והדרו, לוחם מלחמת ה' כקש״ת אדמו״ר הגאוה״ק מליובאוויטש שליט״א, מקים עולה של תורה ותשובה בכל קצוי תבל, מרחיב גבולי הקדושה והטהרה בכל רחבי העולם. מעוזם ומעודדם של אלפי ישראל שומרי גחלת הקודש במסירות נפש בארצות המצוקה, ורועה נאמן לרבבות ישראל בכל אתר ואתר, לרבות קהל עדת ישורון בארצנו הקדושה תובב״א.
״והננו אף אנו בזה, בהזדמנות נעימה זו, להביע מקרב לב ונפש חפצה, ברכתנו ותפלתנו העמוקה להוכ״ק מרן אדמו״ר מליובאוויטש שליט״א, שיתן לו השי׳׳ת כח ועוצמה לו ירבה, לנהל את ישראל מתוך בריאות שלימה והרחבת דעתו הקדושה, ויזכה, ונזכה כולנו, להשפיע מתורתו חכמתו וקדושתו, ולשאת דגל התורה והחסידות ברמה, עד כי יבוא שילה במהרה, ובימיו ובימינו תיוושע יהודא וישראל עם ה' ישכון בטח בארצו נחלת עולם, בעגלא דידן אכי״ר.
״הכו״ח בכבוד ויקר ובברכה נאמנה מציון. פה תל אביב יצ״ו מרחשון ה׳תשמ״ג "וצדיק באמונתו יחיה״ לפ״ג״.
גם בנו ממלא מקומו רבי ישראל דן טאוב שליט״א הוא ממוקירי שמו וממעריציו של הרבי, ומבטא זאת בכל הזדמנות. הוא מפאר בהשתתפותו את סיומי הרמב״ם, ואת ההתועדויות לרגל יום הבהיר י״א בניסן הנערכות בכפר חב״ד.
התעלות מעולם הזה על־ידי דבקות הניגון
כמה שבועות לפני הסתלקותו של האדמו״ר ממודזייץ זצ״ל, בהתועדות ש״פ שמיני תשד״מ (התועדויות תשד״מ ח״ב ע׳ 4־1373) סיפר הרבי אודות סבו הרה״צ רבי ישראל ממודז'יץ זצוק״ל בעל ה"דברי ישראל", אביו של האדמו"ר רבי שאול ידידיה זצוק״ל:
״שמעתי מחסידי פולין שכאשר חלה האדמו״ר ממודזייץ ונסע לברלין לשאול בעצת הרופאים, אמרו הרופאים שמצבו דורש ניתוח. אמנם מכיון שלבו חלוש ביותר, אינם יודעים אם יוכל לסבול את הניתוח. בשמעו זאת אמר, שימתינו עד שינגן ניגון ויכנס בעובי הניגון כו' – כידוע שהיה כוחו בנגינה. ומרוב דביקותו במתיקות ותענוג שבניגון, לא ירגיש כלל מה שנעשה, ואז יוכלו לבצע את הניתוח ללא כל חשש, מכיון שלא ירגיש מאומה. וכך הוה, המתינו עד שניגן ונכנס בעובי הניגון כו', ואז עשו את הניתוח והכל עבר כשורה".
כ״ק אדמו״ר הרה״ק רבי שמואל־אליהו טאוב זצ"ל ממודז'יץ
נולד בשנת תרס׳׳ה לאביו האדמו״ר הצדיק רבי שאול ידידיה אלעזר ממודז׳יץ זצ״ל, שהיה נינו של הגאון הקדוש רבי יחזקאל מקוזמיר זצוק״ל. עלה לארץ הקודש בשנת תרצ״ה. עם הסתלקות אביו בט״ז כסלו תש״ח ישב על כסא האדמורו"ת, ונמנה על חבריה המכובדים ביותר של ״מועצת גדולי התודה".
יסד מוסדות תורה וחסידות בירושלים בני ברק ותל אביב, רבים נתעלו בתורה ועבודת ה׳ על ידי השתתפות בשלחן הטהור שערך בימי שבת ומועד, בו היה משמיע דברי תורה, ומזמר נגונים חסידיים שהלחין בנוסח אבותיו הקדושים.
נסתלק מגיל 79 שנים ביום ד׳ אייר תשד״מ לאחר שהנהיג את עדתו במשך כ־36 שנה
(מתוך סדרת הספרים "שמן ששון מחבריך" להרה״ג ר׳ שלום דב וולפא שליט״א) (פנימיות 47)