כ"ק אדמו"ר רבי יוחנן טברסקי זצ"ל מרחמסטריווקה

צומצם
{ במרכז נראה רבי יוחנן (השני) מרחמסטריווקא – מאת מקור, שימוש הוגן, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=907223}

נולד ברחמסטריווקה בי׳ז מנחם אב תרס״ג  לאביו האדמו״ר הקדוש רבי דוד מרחמסטריווקה זצוק״ל, בן הרה״ק רבי מנחם נחום זצוק״ל נכד הגה׳׳ק רבי מרדכי מטשרנוביל זצוק׳׳ל. בפרעות של שנת תרע״ט ברחו לעיירה סמילע וניצלו בניסים גדולים. אח״כ גרו בעיר ניקולייב. שם עבד עם אביו וסבו במסירות נפש להפצת תורה וחסידות.

בשנת תרפ״ו עלתה משפחתו לאה״ק ורבי יוחנן החל ללמוד בישיבת ״חיי עולם״. אח״כ היה מראשוני התלמידים ב״שפת אמת״, ומקורב מאד אצל בעל ה״אמרי אמת״ זצוק״ל.

לאחר הסתלקות אביו בשנת תש״י, ישב על כסאו ורבים צבאו על פתחו לבקש ברכה ועצה מפיו. האדמו״ר זצ״ל היה גאון נפלא בנגלה ובנסתר, אבל הכל היה אצלו באופן של הצנע לכת, בדרך אבותיו הקדושים.

בחמש שנותיו האחרונות סבל יסורים קשים, עד שהשיב נשמתו הטהורה לבוראו ביום כ׳ כסלו תשמ״ב.

הרבי הריי״צ מבקש מרבי מנחם נחום מרחמסטריווקה להתפלל עבורו.

ארבעה דורות של אדמו׳׳רי רחמסטריווקה, עמדו בקשרי ידידות עם כ׳׳ק אדמו״ר מוהריי׳׳צ נ׳׳ע, ועם כ״ק אדמו״ר נשיא דורנו.

בעת שגרו הרה״ק רבי מנחם נחום זצוק״ל ובנו רבי דוד ונכדו רבי יוחנן בניקולייב, עיר הולדתו וילדותו של הרבי, הם עבדו עם שלוחי האדמו׳׳ר הריי״צ זצוק״ל ביסוד תלמודי תורה מחתרתיים ובשמירת גחלת היהדות.

באגרת שצח מט׳׳ו מנ״א תרפ״ח מודה כ׳׳ק אדמו׳׳ר מוהריי׳׳צ נ״ע לרבי מנחם נחום זצ׳׳ל על הברכות ששלח אליו בקשר עם חגיגת חג הגאולה י״ב תמוז הראשונה ״יום צאתי ממאסר, הוא יום הפדות של עוסקי בהרבצת תורה׳׳. אח״כ מברכו לרגל חתונת בנו רבי יוחנן זצ״ל, ומבקשו: ״בטח יזכרנו ש״ב הרה״ק שליט׳׳א לטובה ולברכה בהיותו במקומות הקדושים״. כשביקר הרבי הריי״צ באה״ק בשנת תרפ״ק נפגשו כמה פעמים והרבי נ״ע התבטא בביטויים נפלאים אודות הרמ״נ.

לאחר הסתלקותו בשנת תרצ״ו, כותב הרבי נ״ע מכתב תנחומין אל שני בניו ביום כ״ד אלול תרצ״ו אגרת תתסה ומבקשם: ״לדעת מאשר עבר בימיו האחרונים של כ״ק אביהם ידידי ש״ב הרה״צ זצוקללה׳׳ה זי״ע״.

רבי דוד זצוק״ל ישב על כסא אביו עד להסתלקותו בשנת תש״י, ומיד כאשר החל רבי יוחנן זצוק׳׳ל למלא את מקום אביו, התחילו קשרי ידידות והערצה עם הרבי.

בא לארה״ב בכדי להחזיר יהודי בתשובה

באגרת ז׳ תתפח מכ״ה מנ״א תשי״א עונה  לו הרבי על ההודעה מחתונת בנו בכורו (הגה׳׳צ רבי ישראל מרדכי טברסקי שליט״א האדמו״ר הנוכחי ברחמסטריווקה בארת הקודש), ומבאר לו שם את ענין שלשת המקיפים הנמשכים בעת החופה.

בשנת תשי״ד בא רבי יוחנן זצ״ל לניו יורק לחתונת בנו הגה״צ רבי איציקיל טברסקי שליט״א (האדמו״ר הנוכחי מרחמסטריווקה בניו יורק), והוא נכנס ליחידות לקבל ברכה לחתונה. כמה ימים אח״כ, החזיר לו הרבי ביקור באכסניתו. (יודעי דבר מציינים, שזהו הביקור היחידי שהחזיר הרבי לגדולי תורה וחסידות שביקרוהו).

כשהיה ביחידות דיבר עמו הרבי אודות יהודי שהיה מוכר לשניהם עוד מניקולייב, ואשר בבואו לארצות הברית עזב את יהדותו, והפסיק לקיים תורה ומצוות. הרבי ביקש ממנו שיפגש עמו וישתדל להחזירו בתשובה, ואמנם הצליח בזה. הרבי בעצמו טילפן אליו כעבור שלושה שבועות ואמר לו: ״בודאי כת״ר חושב שבא לארה״ב בכדי להשיא את בנו, אך האמת היא שבא לכאן בכדי להחזיר יהודי זה בתשובה שלמה״.

החפץ חיים היה אומר שיש חיוב ללמוד את תורת הבעש״ט

שוב ביקר ביחידות ביום ו׳ טבת תשכ״ז, וסיפר אח״כ שהרבי דיבר עמו אודות החובה ללמוד בישיבות לפני התפלה את תורת החסידות (״לאו דוקא תניא ולקוטי תורה אלא גם מאור עינים״), בכדי לסייע לקיום ההלכה, שאין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ומתוך התבוננות בגדלות ה׳ ובשפלות האדם. וכן הביא הרבי מפירוש הגר״א לספר משלי (ה,יח. ד,כב. ז,יב) שמי שלא למד פנימיות התורה לא יתכן שידע דין לאמיתו.

באותה הזדמנות אמר לו הרבי: ״החפץ חיים זצ״ל היה בידידות גדולה עם כ״ק מו״ח אדמו״ר. חותני הרבי אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללימוד תורת הבעש״ט לא פחות ממשנה ברורה״.

האדמו״ר רבי יוחנן זצ״ל היה תמיד מהראשונים שהצטרפו למבצעי המצוות וביטא פעמים רבות את הערצתו אל הרבי ופעולותיו הנשגבות. את חתימתו מוצאים על מכתב הברכה של גדולי התורה בי״א בניסן של שנת השבעים, כמו׳יכ חתום על הכרוז לעידוד מבצע תפילין. השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק מיהו יהודי בשנת תשמ״ג, וחתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של כ״ק אדמו׳׳ר נשיא דורנו בעד תיקון החוק שיאמר בו ׳׳גיור כהלכה״ דוקא. כן השתתף בחגיגת סיום ספרי התורה הכלליים בירושלים העתיקה.

״מחותני שליט׳׳א אינו בן בליעל״

גם בנו ממלא מקומו כ״ק אדמו״ר רבי ישראל מרדכי טברסקי שליט״א, הוא מידידי ליובאוויטש הקרובים, ומהקוראים קדוש וברוך לנשיא דורנו. את בנו הגה״ח רבי נחמן יוסף טברסקי שי׳ השיא לבת תלמיד חכם הגאון רבי משה אשכנזי שליט״א מחשובי רבני חב״ד.

כאשר ספרו לאדמו״ר מרחמסטריווקה שליט״א בשנת תשנ״ג, כי יצא כרוז נגד אמונת חב״ד, ונאמר בו כי ״אנשים בני בליעל אומרים שהאדמו״ר מליובאוויטש הוא מלך המשיח״, הגיב על כך בחריפות והוסיף: ״מחותני, הגאון החסיד רבי משה אשכנזי שליט״א כמובן שאינו ׳׳בן בליעל״, וכפי שידוע לי הוא מאמין ואומר שהרבי הוא מלך המשיח״.

״דער ליובאוויטשער רבי איז דאך א וועלט רבי״

הגה״ח רבי נחמן יוסף שי׳ טברסקי הנ״ל, בנו של כ״ק אדמו״ר מרחמסטריווקה שליט״א מירושלים, מספר:

א. סבי האדמו״ר רבי יוחנן זצוק׳׳ל לא היה רגיל לומר דברי תורה בשלחנו בשבת קדש, כי כך נהגו אבותיו הקדושים. אולם לאחר שהיה ביחידות בשנת תשכ״ז, הוא התחיל לומר תורה בשבת. ונראה שזהו בעקבות מה שדיבר עמו הרבי ביחידות בענין הפצת תורת החסידות.

ב. זכורני, שכמה פעמים ענה סבי לאנשים ששאלוהו עצות בענינים מסוימים, שישאלו אצל כ״ק אדמו״ר מליובאוויטש.

ג. לפני כ- 25 שנים, שאלתי את סבי זצוק״ל: ״את מי הסבא מעריך יותר את כ״ק אדמו״ר מ… (כאן קבעתי בשם אחד האדמו׳׳רים המפורסמים זצ״ל) או את כ״ק אדמו״ר מליובאוויטש״. וענה לי בלשון של בתמיה: ״וואס איז די שאלה?! דער… רב איז זייער גרויס פאר זיין עולם, אבער דער ליובאוויטשער רבי איז דאך א וועלט רבי!״.

(פנימיות 26-מתוך סדרת הספרים ־שמן ששון מחבריך חלק ב׳  מאת הרה־ג ר׳ שלום דב וולפא שליט"א)