הגאון הצדיק רבי בנימין מנדלזון זצ׳׳ל

צומצם נחלת הכלל
{מרכז הישוב קוממיות – ויקיפדיה}

הגאון הצדיק רבי בנימין מנדלזון זצ׳׳ל נולד בשנת תרס״ד לאביו הגאון רבי מנחם מענדל זצ׳׳ל, שהיה מגדולי חסידי הרה׳׳ק רבי יחיאל מאלכסנדר זי׳׳ע, ושימש כראש ישיבה בעיר פלאצק בפולין. כבר בנערותו כשהיה מבחירי ישיבת פלאצק ניכר היה שהוא עומד להיות גדול בישראל. להתמדתו בתורה ובעבודת ה׳ טהורה לא היה גבול. אחרי מלחמת העולם הראשונה שימש כראש ישיבה בעיר בודז׳אנוב והשריש בתלמידיו אהבת תורה ואהבת ה׳, אבל לבו בער גם באהבת ארץ ישראל. בשנת תרצ׳׳ד עלה בהוראת רבו האדמו״ר בעל ה"אמרי אמת" זי״ע, לארץ הקודש, והתיישב ב״כפר אתא״ שם היה המרא דאתרא.

הצדיק מהר׳׳א מבעלזא אמר עליו שהוא "רב מהדורות הקודמים מלפני מאתיים שנה״, ואכן היה הגאון זצ׳׳ל עוסק בתפלה בהתלהבות קודש במשך כמה שעות ביום, ואחר כך עסק בלימוד התורה ובכתיבת חידושי תורה. שעות רבות הקדיש ללימוד עם בני קהילתו והדרכתם בדרך התורה היראה והחסידות, תוך שהוא מתעסק גם בגמילות חסדים ומוסר נפשו בכדי לעזור לפליטי השואה שהגיעו בעירום ובחוסר כל. וכן פעל רבות בצרכי הציבור בארץ הקודש בכלל, ובפרט במערכות לשמירת צביונה היהודי של הארץ.

היה מקורב מאד אל בעל ה״חזון איש״ זצוק״ל, ועל פי הוראתו בשנת תשי״ב עבר לקוממיות שם היה הגאב״ד וראש כולל האברכים. הוא נשא בעול הקיום והפיתוח הרוחני והחומרי של מוסדות החינוך והכולל במושב, ומשם פרש מצודתו בכל ארץ הקודש והחל לעורר ולהקים עולה של שמיטה ושל שמירת כל המצוות התלויות בארץ. בקיום מצוות אלו בכלל ומצות השמיטה בפרט, ראה הגאון זצ״ל את המפתח לגאולה הקרובה שממנה לא הסיח דעתו מעולם.

כל גדולי היהדות החרדית העריצוהו וחרדו לשמו, והחזון איש תיארו בתואר: "צדיק גמור". היה מריץ אגרות רבות לשואלים בעניני הלכה, השקפה ואמונה. בשנת תשנ״ד הוציאו לאור את החלק הראשון של ספר "אגרות הר״ב" בו מקובצים מכתבי התורה שלו. בציונות החילונית ראה עיכוב לביאת המשיח, כמ״ש בספר הנ״ל ע׳ קג: "בזמננו שהיה כבר בא משיח לולא חטא הציונות״. נסתלק לישיבה של מעלה ביום כ׳׳ד אייר תשל״ט.

* * *

״מסגנון מכתב כ״ק שליט״א ראיתי אהבה״

היה מתכתב עם הרבי בהלכה חסידות ועניני הכלל. במכתבו אל הרבי משנת תשי״ב כותב ״אודות היכולת להביא את משיח צדקנו זה מכבר על ידי יחודים", ובמכתב מיום ט׳ תמוז תשי״ב מתיחס הרבי להצעתו, ומעיר בזה ״ממה שכותב אדמו״ר האמצעי ״בביאור החילוק דבעתה ואחישנה״.

בא׳ סיון תש"כ עונה הרבי על מכתבו, ומוסיף שמאחר שיודע "השפעתו בקהילתו הטהורה ובכמה מקומות בארה״ק ת״ו", על כן מבקשו לנצל את יום ההילולא ה-200 של הבעש״ט לעורר את מושפעיו אודות הליכה בדרכו ולימוד תורתו של בעל ההילולא. ואכן במכתבו של הרב מנדלזון אל הרבי מעשרת ימי תשובה תשכ״א שפורסם בספרו "אגרות הר״ב" אגרת פ״ב, כותב בין השאר: "קבלתי בזמנו מכתב וקונטרס מכ״ק שליט״א ומאד נהנתי מהקונטוס, ותשואות חן על זה. גם מלאתי וקיימתי דבר כ״ק שליט״א ודיברתי בצבור מענין הבעש״ט זיע״א״מסגנון מכתב כ״ק שליט״א ראיתי אהבה, לכן ארהיב עוז בנפשי לכתוב כמה דברים ״לומדים ב״ה שיעור קבוע בין מנחה למעריב בצבור בשו״ע הרב ז״ל״ בר״ה ושבת שובה למדתי בצבור הלקוטי תורה מהרב ז״ל ״יתן הש״י שנזכה לשנה שבן דוד בא״ מה מאד אבקש שכ״ק שליט״א יזכירני בתפלתו שאוכל ללמוד וללמד תוה״ק מתוך בריאות בשלימות ולעבודתו מתוך הרחבה. החותם במודים דרבנן ובהדרת קודש, בנימין מנדלזון״.

״לא להתבייש ולהגיד בגלוי שהיה להם רוה״ק״,

בנוסף למה שהעיד בעצמו שמילא בקשת הרבי ודיבר אודות הבעש״ט, כתב גם לאחד מעורכי "המודיע" ביום ב׳ פ׳ במדבר (כ״ו אייר) תש״כ ("אגרות הר"ב" ע׳ קכא): ״כאשר בשבועות הבעל״ט הוא מאתים שנה מהסתלקות אדוננו הבעש״ט זצ״ל זי"ע ועכי״א, ובטח יכתוב ב"המודיע" ג״כ אודותיו. הנני להעיר שבעוה״ר הרחוקים מחסידות אמיתית כותבים על הבעש״ט ותלמידיו כל המעלות חכמה אהבה וכו', אבל העיקר, שהיה להם רוח הקודש, ושה׳ יתברך גילה להם רזי תורה ומה שרוצה ועושה בעולמו, את זה לא כותבים ולהפך מעלימים. לכן אבקש מכבו׳ שיזהר בזה מלהדפיס מאמרים ברוח זה, אלא לא להתבייש ולהגיד בגלוי שהיה להם רוה״ק וכו״׳.

אי אפשר ״לתפוס אותו״ אפילו בחוט השערה

חותנו הגאון רבי שמעון לעמברגר שליט״א אב״ד מאקאווא מספר אודותיו: "שמעתי ממחותני גאב״ד קוממיות זצוק״ל, שלפניו חנף לא יבוא, שהיה מעיין במאות ואולי אלפי שיחותיו של כ׳׳ק האדמו״ר מליובאוויטש שליט״א, והיה מתפעל מהם כל כך עד שאמד שאי אפשר אפילו בחוט השערה לתפוס אותו". בנו של הגר׳׳ב הגאון רבי מנחם מענדל שליט׳׳א אב״ד קוממיות, סיפר לי עד"ז במילים אלו: ״שמעתי הרבה מאבי הרב זצ״ל, שבענין התהפוכות הרעיוניות שרבים הסתבכו בהם בתקופת הקמת המדינה, היו דברי האדמו״ר מליובאוויטש ברורים ומאירים.

"ופעם כאשר דיבר מישהו במחיצתו של אביו הרב, אודות שיטת הרבי בעניני השקפה, והרב זצ״ל הרגיש שהדברים נאמרים קצת בזילזול, הגיב מיד: ״איך האב איבערגיקוקט אסאך שיחות און אגרות פון דעם ליובאוויטשער רבי׳ן, און איך קען מעיד זיין, אז אין זיין השקפה, וועגען די מדינה און מאורעות התקופה, קען מען איהם נישט טרעפען אין א האר" (ראיתי הרבה שיחות ואגרות של הרבי מליובאוויטש, ויכולני להעיד, שבענין השקפתו אודות מאורעות התקופה, אי אפשר לסתור אותו אפילו כחוט השערה).

״ר' בנימין לערענט מיינע שיחות?!״

וכמה מרבני חב״ד קיבלו שימוש בהוראה ובהנהגה אצל הגאון זצ׳׳ל. אחד מהרבנים שהיה עמו בקשר קרוב מאוד הוא הגה׳׳ח רבי יהודה ירוסלבסקי שליט״א, אב׳׳ד "נחלת הר חב״ד" בקרית מלאכי. וכך סיפר לי: "בשנת תשל״ו נסעתי אל כ״ק אדמו״ר. לפני נסיעתי באתי לקוממיות לקבל ברכת הדרך מהרב מנדלזון זצ״ל. כשהגעתי אליו ביום חמישי בלילה, מצאתי אותו באמצע לימוד בשיחה של הרבי לפרשת השבוע, שיצאה אז לאור בליקוט השבועי. הגאון חזר לפני בהתפעלות על נקודה ממה שלמד עתה בשיחה, ואח״כ הוסיף: ״אני מבקש ממך למסור דרישת שלום לרבי שליט״א, ותאמר לו שמצאת אותי בדיוק באמצע לימוד השיחה שלו״.

"כאשר הגיעתי לניו יורק, כתבתי לרבי את מה שביקש הרב מנדלזון למסור. אח"כ כשנכנסתי ליחידות התיחס הרבי לענין זה, ואמר במאור פנים ובהתפעלות: "ר׳ בנימין לערענט מיינע שיחות?!״ (״ר׳ בנימין מנדלזון) לומד את השיחות שלי?!").

הגאון זצ״ל חתום על הכרוז לעידוד מבצע הדלקת נרות שבת קודש על ידי בנות ישראל שהגיעו לחינוך. וכן חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי נגד גיורי ווינה, ובעד תיקון החוק שיאמר בו ״גיור כהלכה״.

(פנימיות 21 – מתוך סדרת הספרים "שמן ששון מחבריך, מאת הרה״ג ר׳ שלום דב וולפא שליט"א )