קופת צדקה וסגולותיה

{הרבי תורם מטבעות קופות הצדקה הרבות הפזורות בבית המדרש ב-770 בערב יום הכיפורים – חב"ד אינפו}

שאלה:

מפעם לפעם מתפרסם בציבור על ׳׳חידושים׳׳ של ליובאוויטש בקשר ל״קופות צדקה״, במה מדובר בעצם?

תשובה:

קופת צדקה אישית למבוגר ולילד

א. בהתוועדות י׳ שבט תשל״ד ביקש הרבי שבכל בית יהודי יהי׳ קופה של צדקה, וכאשר היהודי (גם מי שאין לו שום ידיעה ביהדות) ״יפגש״ עם קופת הצדקה הרי זה יגרור אותו למצוה נוספת כנאמר ״מצוה גוררת מצוה״.

כעבור שלש שנים, ביום השלישי ב׳

אלול היתשל״ז חזרה קבוצה גדולה של ילדים מ״מחנות הקיץ״ ולאחר תפלת המנחה הקדיש להם הרבי שיחה מיוחדת, ובין הדברים ביקש הרבי ש״לכל ילד ולכל מבוגר יהיה קופת צדקה אישית, ובכל יום חול יכניס אחר סיום ״מחנה הקיץ״, מזכיר שוב הרבי ש״כדאי להחליט עוה״פ ולקיים בפועל שדבר טוב והכרחי שלכל ילד יהודי תהייה קופת צדקה אישי.

בהתוועדות זאת חנוכה תשמ״ז השמיע הרבי הסבר מעניין, מדוע הוא ״מרעיש״ כ״כ בנושא הצדקה. והביא את דברי הגמרא במסכת בבא בתרא (י, סע״א): ״מאי דכתיב מלווה ה׳ חונן דל, אילמלא מקרא כתוב אי-אפשר לאמרו, כביכול, עבד לווה לאיש מלווה״, ובמילא, סיים הרבי: ״ישנו פסק-דין ברור בתורה, שכאשר יהודי נותן צדקה, נעשה מלווה ה׳, ובמילא עבד לווה לאיש מלווה״.

בהזדמנויות שונות ציין הרבי שישנם זמנים מיוחדים שבהם כדאי לתת צדקה, ״באמצע היום, בעיצומו של המסחר״, ״כאשר צריך לילך לרופא״,

או כפי שדיבר בח״י אלול תשמ״ה שכ״הצעה לבבית ונפשית״ הוא מבקש לתת צדקה ״בכל הזדמנות של אמירת תהלים״, והוסיף הרבי ביאור, שבדורות קודמים שחיו בעניות לא היה שייך כל- כך להנהיג נתינת צדקה בקביעות, כי זה היה ״חיי נפש״ כפשוטו (וכן אסור לבייש את מי שאין לו), משא״כ בדורנו שלא חיים כ״כ בעניות ח״ו שייך להנהיג נתינת צדקה באופן קבוע.

4f. ההדגשה בנושא קופת צדקה אישית באה לשיאה ״בימים שבין י׳ לט״ו בשבט״ תשמ״ז, כשהרבי כתב שני מכתבים כלליים, האחד היה מופנה ״אל בני ובנות ישראל״ והשני ״לכל ילדי ישראל״, בין השאר ביקש והציע הרבי שיהי׳ה לכל אחד קופת צדקה משלו.

״מאי דכתיב מלווה הי חונן דל, אילמלא מקרא כתוב אי-אפשר לאמת, כביכול, עבד לווה לאיש מלווה”, ובמילא, סיים הרבי: ייישנו פפק-דין ברור בתורה, שכאשר יהודי נותן צדקה, נעשה מלווה הי, ובמילא עבד לווה לאיש מלווהיי…

קופת צדקה – קבועה בקיר

א. ובסיום שנת תשמ״ח בכ״ד אלול דיבר הרבי והאריך בענין נתינה לצדקה עבור צרכי אכילה ושתיה לעניים במיוחד לפני הכנת הסעודה, וכאן הוסיף הרבי וביקש ש״יניחו בקביעות קופת צדקה במטבח״ וכאן פירט גי מעלות בקביעת קופה בקיר באופן קבוע: א. סימן ותזכורת להכניס צדקה בכל יום. ב. כשקובעים בקיר הרי זה נעשה חלק מהבית ונחשב כבונה בית חדש – בית של צדקה. ג. עפ״י דברי המשנה ״על שלשה דברים העולם עומד… ועל גמילות חסדים״, הרי ע״י הקופה נוסף חיזוק וקיום לביו1. והרבי סיים שהוא מבקש ״לעשות זאת עוד היום תיכף לאחר השיחה ולא להמתין אפילו ללילה״.

וכעבור שבוע, בערב ראש־השנה אחר תפלת המנחה, זמן מאד נדיר להתוועדות ואמירת שיחה, חזר הרבי מהאוהל, ודיבר בקצרה ואף התבטא ״נסיים את השיחה בחיפזון״ והרבי ביקש באופן ברור ונחרץ שמי שעדיין לא הספיק שיזדרדז לפני שקיעת החמה ״לחבר לקיר הבית ע״י מסמר וכדו׳ קופת צדקה״.

מכאן ואילך בהזדמנויות רבות ובמיוחד במעמד חלוקת שטרות לצדקה, העניק הרבי שטרות נוספים לצדקה בהדגישו כי על מקבליהם לקבוע קופה מיוחדת במשרד וכדו׳, (וכן במכונית במטוסים וכדו׳, וכדלקמן).

ברור שאין איתנו יודע עד מה, ודברים נסתרים ונשגבים מסתתרים ב״הצעותיו ובקשותיו״ הקדושים של כ״ק אדמו״ר נשיא דורנו, אולם בעיון באגרות רבותנו נשיאנו אנו רואים שיש בזה גם ״מחזיר עטרה ליושנה״: באגרת של אדמו״ר האמצעי (אגה״ק של״ו עמי רנ״ו) הוא מבקש וקורא ״למאהבי נפשי, שישמעו להצעתי אמונה בזה״, ״בהעמדת הפושקע׳ס (=הקופות)… ובפרט בעת האוכל בבוקר ובערב מיד שיסדר שולחנו דוקא״ וכן באגרות דלאח״ז (שם עמ׳ ש״ח) ״לקבוע פושקע׳ס דווקא״.

קונת צדקה (וחת״ת) בכלי רכב

בהזדמנויות שונות, אמר הרבי כי כדאי לפרסם את המנהג להניח במכונית במקום בולט, או במטוסים, קופת צדקה ויחד עימה ספר קודש, כגון חומש תהלים תניא, סידור, או כל ספר קודש. בכך, אמר הרבי טמונה סגולה נפלאה לשמירה מפגעי תאונות דרכים. הצד ה״גלוי״ שבטעם הסגולה היא העובדה כי בכך האדם הופך להיות ״שליח מצוה״, שהרי מפעם לפעם יתרום בקופה, ואח״כ – הכסף באמצעות הנסיעות – צריך להגיע ליעדו, כמו כן גס יעיין בספרי קדש מפעם לפעם, במהלך החניות וכו׳, כך שהוא הופך להיות שליח מצוה ו״שלוחי מצוה אינם ניזוקים״.

ונסיים בציטוט מתוך מאמר חסידות שאמר כ״ק אדמו״ר מה״מ בשנת תשל״א (סה״מ מלוקא ח״א ע׳ ק״ט): ״וזהו לימוד זכות גדול (א גיוואלדיקער לימוד זכות) על דור זה, שכל ישראל שבדור זה בכל המדינות מצטיינים ביותר בנתינת צדקה, באופן שלא היה כן בדורות הקודמים, שעעי עבודה זו מקימים את סוכת דוד מנפילתה״.

(פנימיות 27 – עם הרב ברוך וילהלם)