כל הפוסטים במאמרים

בנוגע למתן תורה מסופר בגמרא (שבת פח: ואילך) ״בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה, רבש״ע מה לילוד

בכל תפוצות ישראל, מדור דור, נהגו להיות ערים בליל חג השבועות, ולומר את ״תיקון ליל שבועות״ כהכנה למתן תורה. אותו

  הבה נחזיק טובה לקדמונינו שתיקנו איסור תספורת וגילוח בימי הספירה. בזכותם אנו עדים להחזרת עטרת- הזקן ליושנה. אצל כו׳׳כ

כ״ק אדמור הזקן נ״ע פוסק ב״סידור״ שלו: ״נוהגין לומר פרקי אבות, פרק אחד בכל שבת שבין פסח לעצרת במנחה… ויש

מהראוי להתעמק בדברי קדשו, להבין מה מורה רשב״י לנו בני דור עקבתא דעקבתא דמשיחא. והנה מסמר שיער ללמוד בזוהר הקדוש

רבי שמעון שלום קאליש, נולד לאביו רבי מנחם האדמו"ר האמצעי מאמשינוב בשנת תרמ"ג. נשא לאשה את ביתו של דודו רבי

אין זה דבר רגיל שיהודי מגיש הצעה, ואפילו בקשה ודרישה להקב״ה ומשה רבינו שתינתן לו האפשרות לקיים מצוה. בדרך כלל

בהמשך למבואר בגליונות הקודמים אודות הסימנים שנותן הרמב״ם ז״ל לעמידת המשיח, ראוי לבאר עתה מהו הסימן של  " ילחם מלחמות

מצוות ספירת העומר , אותה אנו מקיימים בימים ושבועות אלה, כוללת (כמו כל המצוות) גם עבודה רוחנית-נפשית בהתקרבות אל ה׳, נוסף

ידועה ההלכה בנוגע לספירת העומר (שו״ע או״ח סי׳ תפט) ״אם שכח לברך באחד מן הימים לא יברך עוד בימים שלאחריו׳׳.