כל הפוסטים במאמרים

לאחר ג׳ תמוז נמצאו בהיכל קדשו של הרבי שלש  דפדפות, שבכל אחת מהן מאות עמודים, שנרשמו בעצם ידו הק׳. כתב

שאלה: המאמין כי משיח יכול להיות ״תקופה״ של גאולה, אך ללא גואל בשר ודם, כיצד יש להתייחס לדעתו? תשובה: פסק

לילה. יושב לו רבנו יוסף קארו בעל  ה"שולחן ערוך" בבית מדרשו ומתחבט בסוגיה סבוכה של דברי חז׳׳ל. שעות רבות יושב

א. איתא ברמב״ם (הל׳ מלכים פ״ו הל׳ י׳): ״כל המשבר כלים וקורע בגדים והורס בנין וכו׳ דרך השחתה, עובר בבל

שאלה: מה המקור למנהג לעסוק בלימוד הלכות בית הבחירה, ולזכות את הרבים בכך, בעיקר בימי בין המיצרים? תשובה: מצינו במדרש

  מצות ״ואהבת לרעך כמוך" כפי שנצטווינו בתורה – אמר רבי עקיבא: זה כלל גדול בתורה. הנושא ידון בארבעה פרקים:

בעשור השנים האחרון תופסת  כותרות השיטה-החדשה להוכחת מקורה-האלוקי של התורה הצגת ״צפני- הפלא בטקסס התנ״כי״ שנתגלו בעזרת המחשב, דבר השולל

כבר הסעירו ועדיין מסעירים את העולם אותם דברי כ״ק הרבי, בשיחות קדשו (משלהי שנת תש״נ – תשנ׳׳ב) אודות הבשורה וההכרזה

  שאלה: מה פשר הענין שלעתיד לבוא ״זה שמו אשר יקראו (למשיח) ה׳ צדקנו״ (ירמיה, פ"ג)? תשובה: ענינו העיקרי של

אדמו"ר הזקן פוסק בסידורו שאין אומרים  תחנון מר"ח סיון עד י״ב בו דהיינו ה׳ ימים אחר חג השבועות כי החג